חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:08 זריחה: 6:45 ט"ז בתשרי התש"פ, 15/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מכת פטיש לשנה טובה
חיים יהודים


מאת: מנחם כהן
נושאים נוספים
שיחת השבוע 1554 - כל המדורים ברצף
שלום העולם מתחיל בסוכה
יש חדש
הנשר ומלאך האלוקים
סוכות
הסוכה באה לשימוש
סוכה – מחסה
הבטחה בסוכה
שמחת המים
מכת פטיש לשנה טובה
'הושענות' בחג הסוכות

סביב שולחן החג בראש השנה ישב טויטו מבורך (91), תושב שערי תקווה, עם משפחתו המורחבת. אך מחשבותיו נשאו אותו שבעים ושתיים שנים לאחור, אל אותו ראש השנה, שבו היה במקום אחר לגמרי: מאושפז, פצוע, ועם זה שמח ומאושר.

הוא נולד בשנת תרפ"ה, בכפר קנשלה שבאלג'יר. בהיותו ילד רך נפטר אביו, וכשהיה כבן עשר עברה משפחתו לכפר גדול יותר, ביסקרה שמו. מוסדות יהודיים לא היו שם, והוא נאלץ ללמוד בבתי ספר מקומיים. עם עליית משטר וישי האנטישמי סילקו את הילדים היהודים מבתי הספר. המנהל הציע לו ללמוד בבית ולבוא להיבחן בבית הספר, וכך עשה. בתום לימודיו נעשה מנהל חשבונות אצל סוחר ערבי. בשנת תש"ד, 1944 למניינם, גויס לצבא הצרפתי, זמן קצר לאחר ההכרזה על נישואיו הצפויים עם כלתו, דלפין.

תפילין בצבא הצרפתי

אלה היו הימים הסוערים של מלחמת העולם השנייה. מבורך עשה טירונות בקזבלנקה ושובץ ליחידה בצבא צרפת. קרוב לשלוש שנים שירת בצבא, לעיתים בתנאים קשים. "מיום גיוסי ועד שחרורי לא הגעתי הביתה. השתדלתי בכל יום להניח תפילין, על אף הקשיים", הוא מספר.

ראש השנה התקרב והוא לא ידע מה לעשות. "שלושה שבועות לפני החג ביקשתי ממפקדיי חופשה בשל רצוני להתפלל בבית הכנסת", הוא מספר. "התשובה הייתה שלילית. לא אמרתי נואש. בפעם השנייה שביקשתי שחרור נתתי סיבה אחרת. שוב סירבו לי. כך היה גם בפעם השלישית".

פציעה עצמית

המשימה שהייתה מוטלת עליו ועל חבריו הייתה בניית צריפים. הוא לא היה יכול לשאת את המחשבה שייאלץ לעבוד בחג, ועשה מעשה שדרש כוחות נפש עצומים: "במהלך בניית הצריף בדקתי שאיש אינו צופה בי והכיתי בפטיש בעוצמה על ידי. חשתי כאבים עזים. היד שתתה דם. אמרתי שנפצעתי בשגגה ומיד שלחו אותי למרפאה. שם חבשו את הפצע וקיבלתי חופשה של שבוע ימים. כך נפטרתי מעבודה בחג, ורק הטילו עליי לשמור על הבסיס".

בראש השנה השכים החייל קום, התעטף בטלית והחל לצעוד לעבר היישוב הקרוב, בתקווה שיהודים שיזהו אותו יכוונו אותו לבית כנסת. למרבה אכזבתו לא פגש שום יהודי. "חזרתי לבסיס והתפללתי יחיד, אבל שמחתי שלא חיללתי את החג", הוא אומר.

תפילה בג'יפ הצרפתי

ביום הכיפורים ביקש פטור מנסיעה בג'יפ, אבל מפקדיו לא נענו לבקשתו. "נאלצתי לנסוע בג'יפ ושפתותיי מלמלו את מילות התפילה, ככל שזכרתי". בתו הבכורה, צביה, מעירה: "צריך לזכור שמדובר בבחור בן שמונה-עשרה, יתום מאב".

לאחר שחרורו נשא את זוגתו ועלה עמה לארץ. היה ממקימי המושב צרופה. עסק בתחילה בחקלאות ולאחר מכן בראיית חשבון. היה גזבר המועצה האזורית חוף הכרמל. "אבא ניהל יומן בשנות המלחמה", מספרת הבת, צביה. "אמנו שתחיה נהגה להקריא לנו קטעים מהיומן, הרוויים אמונה, אהבת ה' ואהבת העם והארץ".


חייל יהודי בצבא הצרפתי. טויטו מבורך


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)