חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:59 זריחה: 6:51 כ"ד בתשרי התש"פ, 23/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שמחת המים
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
נושאים נוספים
שיחת השבוע 1554 - כל המדורים ברצף
שלום העולם מתחיל בסוכה
יש חדש
הנשר ומלאך האלוקים
סוכות
הסוכה באה לשימוש
סוכה – מחסה
הבטחה בסוכה
שמחת המים
מכת פטיש לשנה טובה
'הושענות' בחג הסוכות

חג הסוכות קשור במיוחד לגאולה העתידה, והדבר משתקף בהפטרה של החג הראשון, המדברת על זמן הגאולה: "וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים...  וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלִַם" (זכריה יד,ד-ח). גם קודם הגאולה מתאפיין חג הסוכות בשמחה גדולה, הקשורה עם מים, שמחת בית השואבה.

מה הטעם לשמחה הגדולה בחג הסוכות דווקא? המדרש (ילקוט שמעוני אמור רמז תרנד) מסביר זאת על-פי נגלה: בפסח לא נאמרה שמחה, לפי שהתבואה נידונה אז, ואין אדם יודע אם עושה השנה תבואה אם אינה עושה. בעצרת נאמר שמחה פעם אחת, לפי שהתבואה נכנסת בפנים, אבל לא נאמרו שתי שמחות, מפני שפירות האילן נידונים. אבל בחג (הסוכות), לפי שנטלו הנפשות חירות ביום הכיפורים, ועוד שהתבואה ופירות האילן בפנים  – נאמרו שלוש שמחות.

השלב השלישי

בתורת החסידות (תורת מנחם כרך כז, עמ' 34) מתבאר הסבר זה ביתר עומק, הקשור לדרך העבודה הרוחנית בשלושת הרגלים הללו. חג הפסח מציין את השלב הראשוני בעבודת ה'. בני ישראל יצאו זה עתה ממצרים, ועדיין לא קיבלו את התורה. לכן לא נאמרה בו שמחה, הואיל ועדיין עומדים בראשית הדרך, ועדיין אין בידינו לא תבואה ולא פירות, ואין לדעת מה יהיה בסוף הדרך.

חג השבועות מציין שלב מתקדם יותר. בני ישראל כבר עשו את כל ההכנות הדרושות לקבלת התורה ואף קיבלו את התורה בפועל. לכן נאמר בה שמחה, כי "התבואה נכנסת בפנים", אך לא נאמרו בה שתי שמחות, כי אין כאן אלא מחשבה ודיבור של קבלת התורה, ועדיין אין ביטחון שאמנם ישמרו את התורה במעשה בפועל, בחיי היום-יום ("פירות האילן נידונין").

חג הסוכות מציין את מצבו של האדם שכבר הולך בדרכו לבטח. הוא עובד את בוראו גם במעשה בפועל. כבר עברה תקופה ממושכת ממתן התורה, תקופה של שמירה בפועל  – "התבואה ופירות האילן בפנים". יתר על כן: במשך תקופה זו חטאו בני ישראל בעגל, ולאחר מכן עשו תשובה ונמחל להם חטא זה. בכך הוכיחו, שגם אחרי הירידה של החטא אפשר לחזור ולעלות למדרגה הקודמת. לכן נאמרו בו שלוש שמחות, כי חזקה על האדם שעבודתו תהיה כדבעי, מאחר שעמד במבחן הזמן והירידה.

ועוד: בפסח ובשבועות בני ישראל הם בדרגת צדיקים, ואילו בסוכות, שבא לאחר התשובה והכפרה של יום הכיפורים, הם בבחינת בעלי תשובה. לכן דווקא בחג הסוכות יש שמחה יתרה, שכן שמחתו של בעל תשובה גדולה מזו של צדיק. שמחת הצדיק משולה לשמחת בן שלא נפרד מאביו מעולם; ואילו שמחתו של בעל תשובה היא כשמחתו העצומה של בן שנתרחק מאביו ולאחר מכן חזר אליו, רחוק שנעשה קרוב.

הפירות בפנים

עוד הסבר לשמחה היתרה בחג הסוכות דווקא קשור בהיותו חג האסיף. בזמן הבית היה חג הסוכות חג האסיף כפשוטו, איסוף התבואה בגשמיות. בימינו הוא חג אסיף רוחני.

בחודש אלול, בימי הסליחות ובעשרת ימי תשובה מתקן האדם את כל חטאי השנה שעברה. עבודה זו היא בכיוון של עלייה מלמטה למעלה. לאחר מכן, בחג הסוכות, מקבל האדם את כל ה'פירות' של עבודה זו בצורת שפע אלוקי שניתן מלמעלה למטה. כך נהיה האדם בעל 'תבואה' ו'פירות' מרובים, שכן יש בידו שפע רב של זכויות. לכן הוא שמח שמחה יתרה, שבאה לידי ביטוי בשמחת חג הסוכות (לקוטי שיחות כרך כט, עמ' 418).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)