בראש השנה הקרוב ילכו עשרות מתושבי קיבוץ רוחמה שבדרום לבית הכנסת 'אור דניאל', שהוקם לזכר הנער דניאל ויפליך הי"ד, שנרצח לפני כחמש שנים וחצי מפגיעת טיל באוטובוס הילדים, סמוך לנחל עוז. אחת המתפללות המתמידות לבוא לבית הכנסת היא הגב' אידה ויפליך, סבתו של הנער, ניצולת שואה בת שמונים וחמש, תושבת הקיבוץ.
זה קרה בתחילת חודש ניסן תשע"א. דניאל, תלמיד ישיבה בן שש-עשרה מרמת בית שמש, נסע לבקר את סבתו בקיבוץ רוחמה. הוא היה בן בית בקיבוץ. על אף מראהו החרדי, הקיבוצניקים אהבו אותו ונהנו לשוחח עמו בביקוריו במקום.
טיל על האוטובוס
ציון ימיני, תושב הקיבוץ, המשמש נהג אוטובוס, הציע לדניאל להצטרף אליו לנסיעה, שבמהלכה יסיע תלמידים לקיבוץ נחל עוז. אחרי שירדו התלמידים נשמע קול נפץ אדיר. טיל נגד טנקים מסוג קורנט, מתוצרת רוסיה, שהוברח לרצועת עזה, נורה לעבר האוטובוס. דניאל נפצע קשה. ציון עצמו נפגע בדרגה קלה יותר ונאלץ להתמודד עם מכאוביו תקופה ממושכת. עשרה ימים נלחמו הרופאים על חייו של דניאל, עד שלמרבה הצער השיב את נשמתו ליוצרה.
כשנה קודם לכן העלה ציון את רעיון הקמת בית הכנסת. "יש לציון רגש לדת, והוא התחיל לקדם את הקמת בית הכנסת", מספר יצחק ויפליך, אביו של דניאל. "היזמה עוררה ויכוח סוער בקיבוץ. היו תושבים שהתקוממו. אחרי הפיגוע, כשציון החל להתאושש, הציע שבית הכנסת ייבנה לזכרו של דניאל. בִן רגע הוסרו כל ההתנגדויות".
הנצחה מרגשת
יצחק (59), האב, נולד בקיבוץ רוחמה. הוא לא קיבל חינוך דתי ולא נחשף לעולם התורה והמצוות. כשבגר, נסע עם חברים להונג-קונג. כמה מהם החלו להתעניין במסורת, והוא הלך אחריהם. אחרי תהליך ארוך, שנמשך כעשור, החל לשמור מצוות. הוא התחתן ובשנת תשנ"ז עלה עם רעייתו ובנם הקטן דניאל לארץ. הבן נרשם למוסדות תורניים וכשבגר נכנס לישיבת 'היכל התורה' בבית שמש.
הקמת בית הכנסת בקיבוץ ריגשה מאוד את יצחק. "אחד התושבים תרם ספר תורה לזכר בנו, וכך חגגנו גם חנוכת בית כנסת וגם הכנסת ספר תורה", הוא מספר. "התחושות היו מעורבות. אמנם הכאב על אבדן הבן אינו מרפה, אך התרגשתי שהנצחתו של דניאל מתרחשת בקיבוץ הזה דווקא. לא מכבר גם נערכה בבית הכנסת הדפסה של ספר התניא".
נשמה נקייה
האב מספר כי בנו קידש שם שמים בהליכותיו בקיבוץ, כשנסע לבקר את סבתו: "כולם אהבו אותו. הוא כיבד כל אדם והכול כיבדו אותו. פעם אחת הזמינו אותו שכנים של הסבתא להיכנס לביתם. כשנכנס, חיפש את המזוזה כדי לנשקה, והתאכזב לגלות שאין מזוזה. הוא לא אמר מילה, אבל בעל הבית קלט את אכזבתו ומיד צלצל לבנו המתגורר בארה"ב ושאל היכן משיגים מזוזה".
יצחק מבקש לסיים במסר: "לדניאל הייתה נשמה נקייה, בלי כעס על איש. ערב השנה החדשה כדאי שנתחזק במידות האלה ונרבה אחדות בעם ישראל".
'אור דניאל' לזכר הבן. האב יצחק ויפליך
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
