נושאים נוספים
	התקשרות גליון 1154 - כל המדורים ברצף
	על-ידי התפילה נעשית התורה סם חיים
	מתקיעת שופר באלול באים לחרדה דלעתיד לבוא
	ה"תוספות יום טוב" במשנת הרבי
	פרשת ראה
	"ותן חלקנו בתורתך"
	הלכות ומנהגי חב"ד

מה הטעם לשינוי סדר ארבעת המינים במשניות שלא כסדרן בתורה שבכתב * דברי התנאים ב'הגדה' לא נאמרו כמחלוקת אלא כהוספה * האם ראוי כהן גדול לשבת בלשכת עץ בגלל החשש "שלא תזוח דעתו"?! * האם במעשה שכם, אכן היה לוי בן י"ג שנה במדויק? * ומה הסיבה שעניים מביאים את ביכוריהם יחד עם הסל? * רשימה שנייה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

סדר ארבעה מינים כיצד?

בהזדמנות מסוימת נשאל הרבי (ליל שני של חג הסוכות תשל"א – המלך במסיבו כרך ב' עמ' קצו-קצט), מדוע במשנה במסכת סוכה מופיעים דיני ארבעת המינים בסדר הבא:

1) לולב, 2) הדס, 3) ערבה, 4) אתרוג, וזאת בשונה מסדר הופעתם בתורה שבכתב: 1) אתרוג, 2) לולב, 3) הדס, 4) ערבה ?

בתשובתו מביא הרבי בהרחבה את שני תירוציו של התוספות יום טוב:

א) "ולפי שהלולב נאגד עם ההדס והערבה... הלכך מפרש להו ברישא וכסדרן בכתוב כפת תמרים וענף עץ אבות וערבי נחל, והדר מפרש לאתרוג, אע"פ שפרי עץ הדר ברישא כתיב".

ב) שהרי מברכים על נטילת הלולב הואיל ובמינו גבוה מכולן לכן הוקדם פירושו ואחר-כך נתפרשו כסדרן המפורשים אחריו בכתוב.

הרבי התבטא כי אמנם לשון התוספות יום טוב אינו מחוור כל צרכו, אך נראה שתירוצו (הראשון) מיוסד על הגמרא לגבי הטעם שאוחזין "לולב בימין ואתרוג בשמאל" – שכן אלו הן שלוש מצוות, ואילו האתרוג מצוה אחת.

דעת הרבי לא הייתה נוחה כל-כך בשני תירוציו של התוספות יום טוב, שהרי:

לפי תירוצו הראשון היה צריך להיות הלולב נמנה ראשון גם בכתוב, בתורה שבכתב, ועל התירוץ השני תמוה: מדוע לא נרמזה בתורה שבכתב העובדה שמברכים על הלולב! – בהמשך השיחה מעניק הרבי ביאור מקורי משלו.

שבח העשירי גדול מכולם

בפירושו של הרבי להגדה של פסח בברכת אשר גאלנו "לפיכך – שהוציא אותנו וגאלנו אנחנו חייבים להודות כו' – כותב:

ט' שבחים (כן הוא לגירסתנו במשנה שבבלי. מחזור ויטרי. מהר"ל מטה בשם הרוקח. תוספות יום טוב פסחים שם. סידור הרב שמעון רשקובר) לפניו הללוי' – שבח עשירי כנגד עשר לשונות של שבח שאמר דוד בתהילים וגדול בכולם הללוי' שכולל שם ושבח בבת אחת (פסחים קיז, א. מחזור ויטרי).

ועוד: "ומצינו לשון ר' פלוני אומר אף שאין מחלוקת בדבר וכמ"ש בתוספות יו"ט (בכורים פ"ג משנה ו'). ועוד" – כך מציין הרבי בהגדה שלו (פיסקא "שכל מכה") ועל פי זה קובע:

ויש לומר דאין רבי יוסי הגלילי [במנין המכות שלקו המצרים במצריים ועל הים] חולק עליהם כמו שאין רבי אליעזר [שכל מכה... של ארבע... במצרים ארבעים ועל הים מאתים] ורבי עקיבא [שכל מכה... של חמש... במצרים חמישים ועל הים חמישים ומאתים].

[והשווה: אגרות קודש כרך א' עמ' שג-ד. לקוטי שיחות כרך יז עמ' 177 הערה 39].

כהן גדול בלשכת עץ?

בשיחתו (לקוטי שיחות כרך כח לפרשת מסעי) דן הרבי בהרחבה בעניין "לשכת העץ", ומביא מספר פעמים את דברי התוספות יום טוב.

א. התוספות יו"ט (כמו ה'כסף משנה' והרדב"ז) מפרש שלשכת העץ לא היתה בנויה מעצים, אלא רק שהיתה נקראת בשם זה (מסיבות וטעמים שונים).

"אבל דוחק לפרש כן" קובע הרבי כי משמעות "לשכת העץ" בפשטות היא שהלשכה בנויה מעץ!

ב. לשאלה למה הוזקק לבנות מלכתחילה את הלשכה מעץ (ואחר כך לכסות את העצים בסיד), ולא בנוה רק מאבנים או מלבנים כמו את הלשכות האחרות – מסביר התוספות יו"ט, שזה בדומה לביאור הגמרא את הטעם שהיו מוליכין את הכהן גדול ממקום למקום (הלוך וחזור מדרום לצפון ומצפון לדרום) "שלא תזוח דעתו עליו", כך גם לגבי "לשכת העץ" של כהן גדול, כדי שיחוש שפלות בלשכה עשויה עץ. אולם הרבי שולל זאת מכל וכל:

די בהרצתו ממקום למקום (וכן הפרשתו מביתו ז' ימים קודם יום הכיפורים), ואין צורך "להדר" בכך עד כדי בניית לשכה קבועה עבורו מ"עץ"!

מתי הגיע לוי לי"ג שנה?

ברשימותיו לעניין י"ג שנה למצוות (נדפסה ב'רשימות' חוברת כא שנדפסה לש"פ וישלח תשנ"ו), מביא הרבי את פירושי התוספות יו"ט באבות (וברפ"ב דזבחים) שלאחרי שמבאר החשבון שבצאת יעקב מבית לבן היה לוי בן י"א שנה, ועוד שנתיים (6 חודשים שארכה הדרך ו-18 חדשים שעשה בסוכות) עד מעשה שכם כפי שמביא מפירוש רש"י באבות – מקשה התוספות יו"ט על רש"י בפירושו לחומש (וישלח לז,לד) שפירש "כ"ב שנה, כנגד כ"ב שנה שלא קיים יעקב כבוד אב ואם, כ' שנה שהיה בבית לבן וב' שנה בדרך.. שנה וחצי בסוכות וששה חדשים בבית אל" – שהרי בית אל היה אחרי מעשה שכם. ואם כן יחסרו 6 חודשים מי"ג שנה של לוי במעשה שכם. ובהכרח אפוא לומר, שקודם בואו לסוכות שהה בדרך ששה חודשים. ועל פי זה היה לוי בין י"ג שנה במעשה שכם.

"ותימא – מקשה הרבי על קושיית התוספות יו"ט על פירוש רש"י – שהרי כדברי רש"י מפורש במסכת מגילה י"ז,א להדיא".

אחר כך גילה הרבי שקדם לו בתמיהה על התוספות יום-טוב בתוספות רבי עקיבא איגר לאבות שם, וציין זאת.

גם בנוגע לפרטי החשבון עד לידת לוי יוצא מדברי התוספות יום טוב "שאין החשבון מכוון" (ואיננו מדויק) "ונדחק בתירוצו".

לאור דברי רש"י בפירוש המיוחס לרש"י במסכת נזיר (כט,ב) "וגמירי שמעון ולוי בההיא שעתא בני י"ג שנה היו, והרוצה לחשוב יצא ויחשוב" – קובע הרבי – תוך עריכת חשבון מדויק ומדוקדק המקיף את כל המסעות – "ואפשר לומר ש[החשבון] הוא מדויק, ומיום ליום... שדווקא ביום השלישי נעשה לוי בן י"ג שנה".

ביכורים עם סל או בלי

שיחה שלימה הקדיש הרבי לביאור דברי הרמב"ם בעניין "הביכורים טעונין כלי" (לקוטי שיחות כרך כט עמ' 154 ואילך).

הרמב"ם קובע (הלכות ביכורים פ"ג ה"ח):

הביאם בכלי מתכות נוטל הכהן הביכורים וחוזר הכלי לבעליו ואם הביאם בכלי ערבה וחלף... הרי הביכורים והסלים לכהנים.

והנה התוספות יום טוב פירש את ההבדל במשנה (פ"ג מ"ח) בין עשירים שמביאים בכוריהם בקלתות של כסף ושל זהב, לעניים המביאים אותן בסלי נצרים של ערבה קלופה – מכיון שביכורי העניים הם 'מעט' לכן תיקנו שהעני ייתן גם את הסל ואז "עם הסל יהיה נחשב מתנה".

על כך מבהיר הרבי שאין ללמוד כן בדעת הרמב"ם, שהרי לפי התוספות יו"ט ההבדל תלוי בכמות הפירות המובאת, בעוד שהרמב"ם מחלק בין סוגי הכלים עצמם וכו'.

מסביר הרבי ד' אופנים בגדר חיוב נתינת הסל לכהנים, כמו כן מבאר על פי פנימיות העניינים את המשמעות של "ביכורים טעונין סל", וכמה פעמים במהלך השיחה מציין לתוספות יום טוב (ראה לדוגמא שם עמ' 147 הע' 18).

האומנם מחלוקת ב"ניצוק"?

מדברי התוספות יום טוב (מסכת מכשירין) מובן כי ישנו הבדל בין פירושם של הרמב"ם והרב עובדיה מברטנורא לעניין ניצוק – שהמערה מים צוננין לתוך חמין הוי חיבור – למרות הכלל ש"הניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה":

לרמב"ם הוא מצד החיבור שנוצר "שההבל החם חיבר ביניהם", ולרע"ב הוא מפני נגיעת הבל התחתון (החשוב כמשקה) בעליון הצונן.

כך מסביר הרבי (לקוטי שיחות כרך ל"ז עמ' 27 הע' 8) תוך הבאת קושיית התוספות יו"ט על הרע"ב והר"ש – דאם-כן בלא ניצוק נמי כל שמעלה חום מתחתון לעליון יהא טמא ("ואולי דאי אפשר בלא ניצוק אבל הרמב"ם פירש כו'").

וכותב הרבי:

ומשמע דגם לדבריו [של התוספות יום טוב] הוי חילוק בין דברי הרמב"ם והרע"ב אלא שלדעתו – דברי הרמב"ם במשניות ובספר היד ענינם אחד...

בהמשך ההערה מציין הרבי דעות נוספות שונות (במקצת) בנושא.

רשות לפירוש מחודש

"להעיר מתוספות יום טוב נזיר פרק ה' משנה ה' במה שפירש הרמב"ם משנה דלא כפירוש הגמרא "דהרשות נתונה לפרש כו'". וידועה השקלא-וטריא בזה" כך כותב הרבי בלקוטי שיחות כרך יז (טו"ב) עמ' 349 הע' 26.

(דברי התוספות יו"ט שם צוטטו בשלימות באגרות קודש כרך כא עמ' יד).

תם ולא נשלם. – המשך יבוא בהזדמנות נוספת אי"ה.