חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:30 ט' בכסליו התש"פ, 7/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לרומם את הבריאה
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1543 - כל המדורים ברצף
השולחן נקי ואפשר לדבר
יש חדש
לרומם את הבריאה
נדרים
אוי לבנים
בושה מהמשיח
סגולה בתופת
איך ייבנה המקדש
המשכן באריאל, הפרוכת מסרי-לנקה
תפילת נדבה

פרשת מטות נפתחת בדיני הנדרים, עוברת לספר על מלחמת מדיין ומסתיימת בבקשת בני גד ובני ראובן להתנחל בעבר הירדן. האם יש קשר בין שלושת העניינים האלה?

בעניין הנדרים אמרו חז"ל ש"עתיד אדם ליתן דין על מה שראה ולא נהנה", ועם זה קבעו שיש בנדרים עניין חיובי. כאשר האדם מסוגל להעלות את ענייני העולם למדרגה גבוהה יותר, אסור לו להינזר מהם; אבל אם יש חשש שישתמש בענייני העולם כדי למלא את תאוות ליבו, ראוי לו להימנע מהם, שכן במצב כזה לא יעלה אותם למעלה, אלא אף יוריד אותם למטה.

איך יודעים

איך האדם יכול לדעת אם בכוחו להעלות את ענייני העולם לקדושה אם לאו? אחת הדרכים לבחון זאת היא לבדוק אם הדבר חיוני באמת לאדם. אם האדם זקוק באמת לדברים האלה – זה עצמו מוכיח שבכוחו להעלותם; אבל אם אלה דברי מותרות, שאין בהם הכרח – ייתכן בהחלט שאין בכוחו להעלותם והם עלולים לגרום לו ירידה רוחנית.

כאן בא החיבור למלחמת מדיין. המלחמה באה בעקבות מעשי המדיינים, שהדיחו את בני ישראל לעבודת האליל פעור. אופי הפולחן שלו היה נחות ביותר – עבדו אותו על-ידי פסולת הגוף. המדיינים התמקדו בדבר שאי-אפשר לקבל ממנו מאומה ואי-אפשר להעלותו לקדושה. לכן נצטוו בני ישראל להילחם במדיינים ולהענישם.

מניעת טעות

במלחמת מדיין היה דבר חריג – גם בני שבט לוי יצאו למלחמה. זאת מפני שהטעות הזאת (שבאה לידי ביטוי בעבודת פעור) עלולה לחדור לא רק ללב העוסקים בחיי המעשה, אלא גם ל'יושבי אוהל'. לכן גם הם יצאו למלחמה ולקחו חלק בביזה, כדי להבהיר שתפקידו של יהודי למצוא בכל דבר ניצוץ אלוקי שאותו אפשר להעלות למעלה.

בעקבות זאת באו בני גד ובני ראובן ואמרו שהם רוצים להישאר בעבר הירדן, מחוץ לגבולות ארץ ישראל שבתורה, מכיוון ששם טמונים ניצוצות קדושה גבוהים ביותר. הם ראו בכך תיקון לחטא המרגלים – הללו לא רצו לעסוק בבירור הניצוצות בארץ ישראל, והעדיפו להישאר במדבר, ואילו הם רוצים לעסוק אפילו בבירור הניצוצות שבחוץ לארץ!

להצטייד במסירות נפש

אולם משה רבנו גער בהם, מפני שהוא רצה שבירור הניצוצות שבחוץ לארץ יהיה כמו בימי שלמה, שהוא לא הלך לחפש את הניצוצות, אלא מלכי העמים הרחוקים (כמו מלכת שבא) הביאו אותם אליו.

אך לבסוף הסכים לבקשתם בתנאי שקודם העבודה בחוץ לארץ ייכנסו לארץ ישראל ויסייעו בכיבושה. ויתרה מזו, דווקא מפני שבכוונתם לעסוק בבירור הניצוצות שבחוץ לארץ הם זקוקים לכוח רב יותר, ולכן עליהם להיות בבחינת "חלוצים תעברו לפני אחיכם", שזה עניין מסירות הנפש, ואז יוכלו לחזור ולעסוק בבירור הניצוצות שבעבר הירדן.

('רשימות' חוברת נא)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)