"אצלי בפרט, י"ב תמוז הוא יום ירידת נשמתי בגופי בעלמא דין, להשלים את הכוונה העליונה בירידת הנשמה למטה. אצל יהודים בכלל, משמש י"ב תמוז כיום ניצחון אור עבודת הרבצת תורה על החושך של מנגדי התורה ודת ישראל" * התחלת שנת התשעים לגאולת כ"ק אדמו"ר הריי"צ בשנת תרפ"ז, ומאה שלושים ושש שנים להולדתו בשנת תר"מ
י"ב תמוז תר"מ
בשנת תר"מ, השנה שבה נולדתי, חל י"ב תמוז ביום שני (פרשת פינחס). שבעה-עשר בתמוז חל אז בשבת. בליל שבת, בעת השלום זכר וביום השבת ל"בן זכר", היה סבי הרבי כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר מוהר"ש בשמחה רבה וסיפר הרבה סיפורים, אשר נכתבו בכתב יד קדשו של הוד כ"ק אאמו"ר הרב הקדוש [=הרש"ב].
(ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 157 (בתרגום מאידיש))
י"ב תמוז תרנ"ה
כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם בחגיגה של י"ב תמוז – בקשר עם דברי ימי חייו – אודות שנת תרנ"ה, בהיותו בן חמש-עשרה שנה.
היה זה בתקופה שאביו, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, היה כבר בנאות-דשא . . והסדר היה, שביום שני בשבוע היה נוסע העירה, לליובאוויטש, מפני כמה עניינים, גם כדי לקבל אנשים ל"יחידות".
גם ביום שני בשבוע שבו חל י"ב תמוז, היה כ"ק אדנ"ע בליובאוויטש. ואחר-כך, ביום רביעי י"א תמוז, קרא את כ"ק מו"ח אדמו"ר, ואמר לו, שלמחרת, בי"ב תמוז, יקום בהשכמה, לפנות בוקר, וייכנס אליו (מבלי לבאר לו סיבת הדבר).
וסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבשעה הרביעית לפנות בוקר כבר טבל כ"ק אדנ"ע בנהר, וציווה גם אותו לטבול, ואמר, שיסעו עתה לליובאוויטש.
[. .] כשבאו לליובאוויטש . . נסעו (או הלכו) ל"אוהל" – מקום מנוחת אבי אדנ"ע, אדמו"ר מהר"ש, וכן אביו, הרבי הצמח-צדק.
בבואם לאוהל, פתח אדמו"ר נ"ע את ארון הקודש (בבית המדרש שלפני האוהל), ואמר:
הנני מביא היום את בני לעקֵדה. בעקֵדה ישנו עוקד ונעקד. אברהם אבינו ע"ה עקד את יצחק בנו כדי שלא יהי' בו פסול ח"ו. כמו כן ברצוני שהעקֵדה תהיה כפי הרצוי . . ואמר בפני כ"ק מו"ח אדמו"ר, שעכשיו, במעמד אבות הקדושים, רצונו לכרות ברית עמו, והעמידו כנגדו, וסמך שתי ידיו עליו, ואמר, שמוסר לו – בדברו בלשון נוכח – את העבודה בעסקנות הכלל בעניינים גשמיים ועניינים רוחניים.
והוסיף לבאר . . לשון הכתוב "חגרה בעוז מתני'", ומהו "עוז"? – מסירת נפש, ומהי מסירת נפש? – "כך ולא אחרת" ("אַזוי און ניט אַנדערש").
(שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י. תורת מנחם חלק כג עמ' 139)
י"ב – י"ג תמוז תרפ"ז
ביום שלישי, י"ב בתמוז הופיע הרבי בג-פ-או להתייצבות השבועית המוטלת עליו. פקיד הג-פ-או קיבל אותו בסבר פנים יפות ובידידות ואמר לו:
הנך פטור מכל התייצבות נוספת, הגיעה פקודה לתת לך שחרור מלא. והנני מאושר להיות הראשון לבשר לך על גאולתך.
(ספר התולדות חלק ג עמ' 221)
בבואי ביום ג' י"ב תמוז (יום הולדתי) להתראות לפניהם כחוק, הודיעו לי כי הגיע פקודה נמרצת אשר ישחררוני, אמנם באשר הוא יום חגם (כי בקאסטראמא היה ביום ההוא חג המוני) על כן תעודת החופש אקבל ביום המחרת היינו ביום ד' י"ג תמוז.
(אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ חלק ב ע' סו)
בי"ב תמוז תרנ"ד, בהיותנו ב"נאות דשא", חילק אבי משקה לנוכחים [– לכבוד יום הולדת בנו, כ"ק אדמו"ר הריי"צ]. פנה הרשב"ץ לאבא ואמר: היכן ראיתם כזאת, אצל אביכם או אצל סבכם?
ענה לו אבי: סמוך נא עלי.
וסיים כ"ק אדמו"ר [הריי"צ]: הנני אסיר תודה לו. [– לרשב"ץ, שבגלל שאמר "היכן ראית כזאת", אמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב: "סמוך נא עלי", היינו הנס די"ב תמוז. (לשמע אוזן עמ' קסה בשם כ"ק אדמו"ר)].
(ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז, עמ' 172) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
