שאלה: האם אשכנזי יוצא ידי חובת קריאת התורה בשמיעת קריאה במבטא ספרדי, ולהפך?
תשובה: במשנה נמנו "אלו נאמרין בלשון הקודש" [בעברית בלבד, ולא בלועזית], ושניים מהם קיימים בזמן הזה: האמירות במצוות חליצה וברכת כוהנים. ובכל-זאת נפסק ונהוג למעשה בזמננו בארץ ישראל שכוהנים מכל העדות נושאים כפיהם בבתי כנסת של עדות אחרות, אף שהמבטא והניקוד שונים אלו מאלו, מכיוון שרגילים זה בזה. הרי שכל מבטא נחשב 'לשון הקודש'.
לכן ודאי שבקריאה רגילה, שהיא חובת הציבור, יוצאים ידי חובה בכל מבטא. וגם בקריאת פרשת זכור, "שהיא חובה מן התורה שישמענה כל אדם מישראל", יוצאים בכל מבטא. ויש המקפידים לכתחילה לשמוע כמנהג אבותיהם, ובפרט בפרשת זכור.
יש שפסקו שגם המתפללים במבטא הספרדי יאמרו את שם ה' במבטא האשכנזי, המבחין בין קמץ לפתח. לעומתם פסקו אחרים שאין לערבב מבטאים, ושערבוב כזה מעכב אפילו בדיעבד.
הרבי מליובאוויטש הדגיש שכל מבטא יש לו שורש גבוה למעלה, ואין יתרון מוחלט למבטא אחד על חברו, אך אין לערבב שני מבטאים בתפילה אחת. ומי שהורגל במבטא מסויים לא ישנה אותו, כדי שיוכל לכוון בתפילותיו ולא יתבלבל.
מקורות: סוטה פ"ז מ"ב. שו"ע או"ח סי' קכח סל"ג ונו"כ, שו"ע אדה"ז סמ"ח והלכה ברורה שם סעיף קח, וש"נ. שו"ע אדה"ז סי' רפב סט"ז. ילקוט יוסף ח"ה עמ' רס. שלחן מנחם ח"א סי' נו. מקדש מלך ח"ד עמ' תב. וראה התפלה כהלכתה פ"ד סי"ט, פסקי תשובות סי' תרפה ס"ק י, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
