חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:58 זריחה: 6:52 כ"ה בתשרי התש"פ, 24/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ברכת המזון בשמחת נישואין בלי זימון וז' ברכות
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1144 - כל המדורים ברצף
המרגלים של משה ושל יהושע – שני אופנים בבירור העולם
תיכף ומיד ממש נכנסים לארץ!
מעלת המרגלים וה'זכרתם' שבציצית
פרשת שלח
"אם למדת תורה הרבה"
ברכת המזון בשמחת נישואין בלי זימון וז' ברכות
הלכות ומנהגי חב"ד

ידועה דעתו של הרבי שחסידים צריכים לנהוג כפי שראו או שמעו מהרביים, ולא לחפש כלל "הידורים" אחרים, ונצטט לשון שיחת הרבי:

..."עד"ז בנוגע לכל השאלות ששואלים על דרכי החסידים:

כל השאלות אינם צריכים להיות נוגעים כלל – כיון שיודעים שמדובר אודות דרכי החסידים כפי שראו או שמעו מהרביים . . הרי, "הואיל ונפיק מפומי' דרב כהנא", כיון שיודע שזוהי הנהגת הרביים, אין לו לחפש הידורים, ואדרבה, עליו להדר בהנהגה זו דוקא ("מהדר אתרי וחד") . . ההנהגה בדרכי החסידים כפי הוראת הרביים היא בגדר החיוב ד"על פי התורה אשר יורוך", "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך", ובמילא, אין לחפש הידורים, אלא ההידור הוא – לעשות כהוראת הרביים" (ראה תורת מנחם – התוועדויות ח"ה ע' 146).

הי' חתונה (של אנ"ש) שבעל השמחה החליט לעשות זימון מוקדם ע"מ שכל המשתתפים יברכו ביחד בזימון וישתתפו בשבע הברכות (ולהשאיר כל הריקודים וכו' לאחרי ברכת המזון ושבע ברכות). נכון שיש כזו סברא שמובא בפוסקים, אבל כאמור, חסידים נוהגים כפי הוראות רבותינו נשיאינו. להלן נצטט שני מקורות שהרבי דן על זה, ומביא דעתו הק' איך לנהוג בפועל:

א. ראה בזה במכתבו של הרבי (אגרות קודש חי"ד ע' רטו. נדפס גם בלקוטי שיחות חי"ד ע' 305):

"...במה דשאילנא קדמיכון: המשתתפים בסעודת נישואין, וכמנהג המדינה מסובים חבורות חבורות (וכמה מהם יותר מעשרה) כאו"א על שולחנה ושמשים משמשים (ומצרפים על ידי זה) לכל השולחנות, ובהתארך הסעודה – כמה מהחבורות מברכין לעצמן, מבלי לחכות לברכת המזון שבשלחן הראשי, אשר החתן והכלה מסובין עליו, ומבלי אמירת ז' ברכות וגם לא שהשמחה במעונו וכו'.

"אי יאות פתגמה למעביד הכא ולמיפטר נפשי' מז' ברכות וכו'.

"וכנראה סיבת המנהג: א) לא כאו"א יכול להאריך בסעודה (מפני הטרדות, הבריאות, חס על זמנו וכיו"ב ובפרט שלפעמים האריכות באה על ידי ענינים בלתי רצוים). ב) אמירת ז' ברכות קודם אמירתן בשולחן הראשי דהחתן וכלה – תעורר קפידת המחותנים.

"ועל פי זה שינוי המנהג: א) שכולם יחכו עד סוף הסעודה – תגרום שכמה ימנעו מלהשתתף בסעודה זו כלל ועל ידי זה יוגרע משמחת חתן וכלה אז, נוסף על הטינא שבלב מהמחותנים על הבלתי משתתפים, וכנראה במוחש. ב) שיברכו בשולחנות הנ"ז ז' ברכות בשני כוסות, כבודים – יש חשש לקפידה הנ"ל, ואלו שיחששו להקפידה – מלכתחילה לא יבואו.

"וכיון שבשני האופנים – ענין של מצוה ישנו, וגם שנתפשט המנהג ביותר ואין מוחה, מצוה ליישב המנהג, ויש לומר שמיוסד על שלשה: א) שולחן ערוך סקצ"ג סוס"א: למנוע קפידת בעל הבית מותר לעשרה להחלק. ב) שם סוס"ג אף אם לא הי' טעם זה מספיק מכל מקום בכבר נהגו כך, הוי כאילו לא קבעו עצמן ביחד, וראה שולחן ערוך יורה דעה ספ"ח ס, ב. ג) על פי מה שכתוב בשולחן ערוך אבן העזר סי' ס"ב בט"ז סק"ז וערוך השולחן (סקל"ח. הובא גם במכתב כת"ר) דחיוב ז' ברכות תלוי באם האכילה היא גם לשמחת חתן וכלה – יש לומר דמחשבת המסובים מקודם דבאם תתארך הסעודה יברך בלא ז' ברכות – הרי זה שלילת קביעתו לשמחת חתן וכלה, לא חל ענין ז' ברכות מעיקרא, וק"ל".

ב. רב חסידי, לא מאנ"ש, שאל את הרבי:

כאשר מתיישבים קבוצות אנשים בחתונה ליד שולחן, הוא שם לב שלפני שהולכים מברכים בלי מנין. ושאל, האם העובדה שהתיישבו מחייבת לברך עם מזומן של מנין. והוסיף שלכאורה מונח אצלו שאסור לעזוב עד שמברכים עם מנין של עשרה?

הרבי ענה לו שהוא סבור שזה לא משנה, וגם הוסיף שיש בזה מעשה רב ומכך שלא מחו מסתבר שכך הוא (בשם הרה"ת ר' יהודה לייב שי' גראנר).

(נדפס בתשורות: כינוס תורה, צרפת (תשנ"ו) ע' 28. רייכמן (תשנ"ז) ע' 15. רסקין (תשנ"ח) ע' 28. מיירס (תשנ"ט) ע' 19. גלויברמן (תשס"א) ע' 24)

הרב אברהם שמואל בוקיעט,

כפר חב"ד


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)