נושא הפצת ספרי חב"ד תפס חשיבות רבה בעיני הרבי, אולם לא זכה כל כך לשימת לב הראויה בין העסקנים, כפי שהתבטא הרבי * דוכן חב"ד ב'יריד הספרים הבינלאומי' החל ביוזמה מבורכת של מזכירוּת הרבי ותפס תאוצה על-ידי צעירי חב"ד ואנ"ש ירושלים, שנרתמו במרץ להפעיל את הדוכן במשמרות * ואילו ספרי חסידות הזמין מר שז"ר? חזקה לתעמולה...
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
"לתקן נושא ההפצה"
"בנוגע להפצת ספרים – כמדומה מכבר כתבתי שהפצת ספרים על ידי עסקני חב"ד שי' לקוי[ה] ביותר וע"ע [=ועד עתה] לא עלתה בידי לתקן זה", כך כתב הרבי במכתב מכ"ז מ"ח [מר חשוון] תשמ"ח שמצוטט כאן לראשונה בפרסום ראשון.
בשנת תש"ל התבטא הרבי בחריפות בפתק:
כו"כ מכ' מאהקת"ו [כמה וכמה מכתבים מארץ-הקודש תבנה ותכונן] נת' [נתקבלו] לכאן שואלים איפה אפשר לקנות תניא באהקת"ו – עד כדי כך אין איש מעונין שם לעשות מה שהוא בזה וכיו"ב [וכיוצא בזה]...
הסברה בדוכן חב"ד
ובכל זאת, במהלך כל השנים לא התייאש הרבי, תבע, דרבן, עודד וחיזק פעולות להפצת ספרי חב"ד. אחת ההזדמנויות הייתה באמצעות יריד הספרים שהתקיים לראשונה בירושלים בחודש אדר שני תשכ"ז.
מי שהפעילו את הדוכן היו חברי צעירי אגודת חב"ד בירושלים, שעל ידם נשלחה מראש אל אנ"ש ירושלים הפנייה הבאה:
"לכבוד חברנו היקר... שלום רב וברכה... בימים י"ז-כ"ד לחודש אדר ב', יתקיים בירושלים "יריד הספרים הבינלאומי" (ב"בנייני האומה"), ולפי הוראה מפורשת ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א נשכר שם דוכן (ביתן) לספרי חב"ד, והביצוע הוטל על צעאגו"ח ירושלים.
"יש הכרח במשמרות מתחלפות בתורנות בכל השעות שהיריד פתוח, לשם הסברה ותשובות לשאלות המבקרים (חומר בכתב יהיה מונח לכל המעוניין). היריד יהיה פתוח בכל אחד מן הימים הנ"ל משעה 10.00 לפנה"צ עד שעה 10.00 בלילה ללא הפסק, ביום שישי – עד שעה 3.00 אחה"צ, ובמוצאי ש"ק מצאת השבת עד שעה 11.00 בלילה.
"לצערנו אין לנו מספר מספיק של חברים מוכשרים לפעולת הסברה זו, אך ברשימה המצומצמת הנך נכלל גם אתה. עליך, איפוא, להשתדל להקדיש מקסימום של שעות למבצע חד-פעמי זה.
"כתוב נא מיד באילו שעות (ובאיזה ימים) מקבל על עצמך עבודת קדש זו (השתדל נא שיהיה זה לא פחות מ-25 שעות). עלינו לציין שתהיה השתדלות שבכל זמן יהיו לא פחות משנים מחברינו.
"העתק מכתב זה, רשימה מקבלי המכתב, והתשובות למכתב – יישלחו לכ"ק אדמו"ר שליט"א. נא לענות עוד היום. מצורף-בזה גלויה למענה. בכבוד ובברכת 'ופרצת', המזכירות".
דו"ח מלא ומרשים
על מה שהתרחש בפועל ביריד אנו קוראים בדו"ח פנימי מהנעשה והנשמע בצעירי-אגודת-חב"ד סניף ירושלים בחודשי אדר א' – ניסן תשכ"ז:
"דוכן חב"ד ביריד הספרים. הפצת המעיינות במידה עצומה הן בכמות והן באיכות קוימה באמצעות סניף צא"ח בירושלים בביתן חב"ד ביריד הספרים הבינלאומי (האחריות הכללית והכספית הייתה של המרכז-לענייני-חינוך על ידי ר' אפרים וולף). פעילות ההפצה התבטאה:
"1. בעצם התצוגה (היפה והמרשימה), 2. בהסברה על-ידי הפעילים, 3. בחלוקת חומר בכתב. 4. במכירת הספרים והתקליטים. 5. בפרסומים (ובתמונות) בעיתונות בקשר לביתן חב"ד".
בהמשך צוינו שמות הפעילים שאיישו את דוכן חב"ד, אליהם נשלח המכתב המופיע לעיל ובו הבקשה להתנדבות במשך עשרים וחמש שעות במשך תשעת ימי היריד. לפי הדו"ח, הפעיל שהשיג את מספר השעות הגבוה ביותר היה ר' יעקב צירקוס, שנכח במקום במשך ארבעים וחמש שעות.
הפעילים חילקו למבקרי היריד חומרי הסברה מגוונים: "החומר בכתב שהופץ כלל הקטלוגים; 'על חסידות חב"ד' (בעברית ובאנגלית) שיצא-לאור בשעתו על ידי צא"ח והודפס עתה מחדש לרגל היריד; בטאוני חב"ד; בכרם חב"ד; 'הרבי מליובאוויטש' (שיצא-לאור על-ידי צעאגו"ח לרגל י"ב תמוז)".
אלפים ביקרו בביתן: "אנשים מבני חוגים שונים ושכבות שונות, מבני ישיבה ועד חברי קיבוצים חילוניים. סטודנטים, בני נוער, אישי ציבור ואישי מדע וכו' וכו'. רבים הציגו עצמם כבני גזע חב"ד וביקשו דרכים להתקרב. בין אישי הצבור יש לציין את נשיא המדינה מר שז"ר (בערב הפתיחה), ש"י עגנון (כנ"ל), שר החינוך מר ז. ארן, שר המסחר מר ז. שרף, שר הפנים מר שפירא, מרת גולדה מאיר, מר דוד בן-גוריון, מר י. שריד, מנכ"ל משרד החינוך, פרופסורים באוניברסיטה, חברי כנסת, סופרים, עיתונאים, פקידים בכירים, ספרני ספריות ציבוריות, מו"לים ומוכרי ספרים. כשהיה צורך בעקבות שיחות עם כמה מאישי הצבור – נשלחו להם, על-ידי ועד כפר חב"ד, ספרים בהם התעניינו בצירוף הזמנה לבקר בכפר חב"ד.
ואילו ספרים נמכרו ביריד? "הוזמנו למעלה ממאה ספרים שונים, אך יצוינו כאן ההזמנות החשובות (שעל-ידי אנשים פרטיים, ולא שעל-ידי מוכרי ספרים): ספרי תניא – 20 הזמנות, סידור עם דא"ח – 7 הזמנות, שולחן-ערוך אדמו"ר הזקן – 7 הזמנות, הלכות תלמוד-תורה – כ-10 הזמנות, מאה שערים – 7 הזמנות, קונטרס ומעין – 10 הזמנות, הגדה-של-פסח של כ"ק אדמו"ר שליט"א – 20 הזמנות, סידורים (בפורמטים השונים) כ-80 הזמנות, ספר המנהגים – 9 הזמנות, רבי ישראל בעל-שם-טוב – 9 הזמנות, "מי, מה ואימתי" – 8 הזמנות, "אנעים זמירות" – 17 הזמנות, כרכי שיחות לנוער – 9 הזמנות. תקליטים בודדים – 60, שאר הספרים הוזמנו בכמויות בודדות". כמו כן נמכרו ספרים בצרפתית, ברוסית, באיטלקית ואף בדנית.
ביתן חב"ד אף הגיש כמה ספרים לתחרות הספר הנאה: "רבנו ה'צמח צדק', 'מי מה ואימתי', ו'אנעים זמירות'".
דוכן גדול יותר
בשנת תשל"א נערך שוב יריד הספרים. סניף צא"ח בירושלים טיפל בתכנון הקמת וקיום הביתן החב"די ביריד, בשיתוף עם המל"ח באה"ק בהצלחה רבה. ב'הצופה' ובשידורי קול ישראל צוין במיוחד הביתן החב"די.
"דו"ח מלא ומפורט על כל מהלך הקמת הביתן והביקורים בו נערך על ידינו בנפרד", נכתב בדו"ח פנימי מהנעשה והנשמע בצא"ח ירושלים ד' טבת – ל' ניסן תשל"א סעיף 31.
"השנה היה הדוכן במקום מרכזי בקומת הקרקע, סמוך ליציאה, באופן שרוב המבקרים היו צריכים לעבור ליד הדוכן. באותו שטח רוכזו דוכניהם של רוב הוצאות הספרים הגדולות מהארץ. ביקר קהל גדול מאוד, שנמשך בין השאר על-ידי נגינות התקליטים שלנו שהושמעו מהביתן (בכלל היה השנה קהל עצום של מבקרים ביריד, ומתוך הדוכנים היה שם טוב מיוחד לדוכן שלנו בשמחתו באווירה המיוחדת שבו, כך שהיה כמעט תמיד מלא וצפוף).
"גם הזמנות היו הפעם רבות בהרבה מאשר בשנים קודמות. אחת המסקנות, הן של כל העוסקים בדוכן והן של רבים מן הבקרים במיוחד מאנ"ש היא שלפעם הבאה יש להזמין דוכן גדול יותר, כדי לקלוט את המבקרים הרבים באופן מרווח, וכן כדי לאכסן ספרים רבים יותר (לא כל הספרים שלנו יכלו להסתדר בדוכן זה) וגם ע"מ למשוך תשומת לב גדולה יותר.
"בהקמת הדוכן, תכנונו וכו' שתפו פעולה: המל"ח באה"ק ע"י רמ"מ וואלף (שגם הביא את רוב הספרים לתצוגה, פרט לחלק מן הספרים שהובאו מבית ר"ח גליצנשטיין וממשרד צא"ח ירושלים), וסניף צא"ח ירושלים – ע"י ר"ט בלוי ור"ח גליצנשטיין. הקשר עם הנהלת היריד בכל התקופה הי' ע"י ר"ט בלוי. התכנון הגראפי והקמת הביתן בוצעו ע"י ר' אפרים מול... בעזרת ר' שמואל גור ובהרדכה העיונית של בלוי וגליצנשטיין.
..."למבקרים חולק חומר רב בחינם. בחומר הי': חוברת 'על חסידות חב"ד', חוברת 'תפילין' של צא"ח, חוברות לקוטי שיחות תש"ל, מהפרשיות האחרונות, חוברות שיחות לנוער מהחודשים האחרונים", ועוד.
'ספר הערכים' לשר
מהדו"ח עולה גם כי התנהלה פעילות של 'מבצע תפילין' בביתן חב"ד, וכן התקיימו מנייני תפילה למנחה וערבית. ר' שמואל גור קיים שיעורי תניא עם סטודנטים באנגלית. היו גם קבוצות גדולות של דוברי אנגלית וספרדית שביקרו בביתן. בין האישים המפורסמים שביקרו היה שז"ר: "ביקר בערב הפתיחה, ונתקבל על-ידי הר"ח (חנוך) גליצנשטיין, שהדריכו בביתן ושוחח אתו, וכן ע"י ר"ט בלוי ור"י יוזביץ ורמ"מ וואלף. מר שז"ר התעניין בספרים: תורת חיים (שמות), קובץ התמים (נשלח לו כשי), מאמרי תשי"א-תשי"ג. ניתן לו שי סדר ברכות ותפלות בתרגום רוסי. תמונות על ביקורו נשלחו בנפרד לכ"ק אדמו"ר שליט"א ע"י רמ"מ וואלף. מהמלווים אותו ציינו באוזנינו שמאז תחלת סיורו בביתני היריד 'חתר' כל הזמן לביתן חב"ד בשאלו כמה פעמים היכן הביתן".
עוד ביקרו שר האוצר פנחס ספיר, שר הסעד מיכאל חזני, שהזמין את ספר הערכים שנשלח לו כשי, שר העבודה מר יוסף אלמוגי והסופר חיים הזז. הלה סיפר ש"סב אשתו היה 'חוזר' בקאפוסט. שהה ארוכות בביתננו. הביע הערכתו לשפע בספרות החב"דית ובשפות שונות".
תניא על שולחן השופט
ולסיום מוגש בזה מכתב תודה מאת השופט שניאור-זלמן חשין, מצאצאי אדמו"ר הזקן, על קבלת ספר התניא בחורף תשט"ז: "לכבוד אגודת חסידי חב"ד, תל אביב... אדונים נכבדים. חן חן לכם על הספרות החב"דית אשר הואלתם לשלוח אלי. שמחתי בייחוד על 'ספר התניא' בהוצאתו הנאה של 'אוצר החסידים', שהנחתיהו על שולחן עבודתי למקרא ולהשראה. ברצון רב אטול חלק בהתוועדות אנשי חב"ד בכל עת שאהיה פנוי מעבודתי. בכבוד רב, ובתודה, ש.ז. חשין". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
