תוכחה כואבת
״ויסרתי אתכם אף אני״ (ויקרא כו,כח). בשעה שהאב מכה את בנו, כואב גם לו. אף הוא מתייסר בייסורים. זהו ״ויסרתי אתכם – אף אני״.
(רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב)
רדיפה פנימית
״ורדף אתכם קול עלה נדף... וכשלו איש באחיו״ (ויקרא כו,לו-לז). לא דיי שהאויב ירדפם, אלא גם ״וכשלו איש באחיו״ – יהודי יהיה רודף את אחיו; בני ישראל יריבו בינם לבין עצמם.
(כלי יקר)
תחילת הירידה
״ואם תלכו עמי קרי״ (ויקרא כו,כא). תחילת הירידה רחמנא ליצלן היא העדר העבודה בתפילה, שאז הכול נהיה יבש וקר. גם המצוות שמקיימים נעשות בדרך ״מצוות אנשים מלומדה״. הן הופכות לנטל. בני-אדם ממהרים, מאבדים את כל הטעם בתורה, והאוויר מתגשם. וכמובן לא שייך כלל שהאדם יפעל וישפיע לטובה על הזולת.
(היום יום)
ייחוס כתוכחה
״וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק״ (ויקרא כו,מב). מה לפסוק זה ולתוכחה? אלא שכאשר יוצא לתרבות רעה אדם שנולד להורים בורים ופשוטים אין אשמתו גדולה כאשמת מי שבא ממשפחה מכובדת ומיוחסת, שסביו היו יעקב ויצחק.
(השל״ה)
התוכחה מרככת
״איש כי יפליא נדר״ (ויקרא כז,ב). רק אחרי התוכחה נעשֶה יהודי ירא שמים וטוב לב. רק אז ליבו מתרכך והוא מתחיל לנדור נדרים ולתת צדקה.
(כלי יקר)
ברכות נסתרות
הקללות שבתוכחה אינן אלא ברכות, ולא עוד אלא שהן ברכות רמות ונעלות ביותר. מפני היותן נעלות כל-כך אין הן יכולות לרדת לעולם אלא באופן מוסתר.
(לקוטי תורה)
אפיית התורה
״ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד״ (ויקרא כו,כו). לחם הוא התורה שנמשלה ללחם, כמו שכתוב ״לכו לחמו בלחמי״. ״עשר נשים״ – אלה עשר כוחות הנפש. יש 'לאפות' את התורה שלומדים ברשפי אש האהבה לה׳, המתעוררת בעת התפילה, אהבה החודרת לכל עשר כוחות הנפש.
(אדמו״ר הזקן)
תנור אחד
האפייה ב״תנור אחד״ רומזת לחמימות האהבה לה', הבאה מההתבוננות ב'אחד', יחידו של עולם.
(ספר המאמרים תש״ד) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
