קושי העבדות
דיני המשפטים בתורה פותחים בדיני עבד (״כי תקנה עבד עברי״. שמות כא,ב). כי אין לאדם דבר קשה מלהיות נכנע ומשועבד לזולת.
(אבן עזרא)
אזהרה לדיין
פרשת משפטים נפתחת בדיני עבד עברי, כדי להזהיר את הדיין שלא יזלזל במשפט העבד, לא ידחה את דינו ולא יקדים לטפל בדיני תורה ובמשפטים אחרים, מתוך מחשבה שהם חשובים מדין תורה של אדם נדכה כלשהו.
(עיטורי תורה)
השלמת הכוונה הפנימית
״כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם״ (ויקרא כה,כה). בני ישראל הם עבדים לעצמות אין-סוף ברוך הוא. המטרה היא להשלים את הכוונה הפנימית הנטועה ומושרשת בעצמותו יתברך כביכול, בטעם כללות הבריאה ובטעם עבודת הנבראים.
(ספר המאמרים ת״ש)
שחרור גם לאדון
״וקראתם דרור בארץ לכל יושביה״ (ויקרא כה,י). למה נאמר ״לכל יושביה״ ולא ״לעבדיה״? אלא אמרו חז"ל: ״כל הקונה עבד עברי קונה אדון לעצמו״ (קידושין כ), וממילא זה ״דרור לכל יושביה״ – העבד משתחרר מבעל הבית ובעל הבית מן העבד.
(פני יהושע)
עבד פשוט ועבד נאמן
בעבודת העבד אפשר להבחין בשני אופני עבודה: עבד פשוט, העובד מיראה בלבד, ואין לו שום עונג ושמחה בעבודתו; ועבד נאמן, הקשור לאדוניו בכל ליבו ונפשו, ועבודתו היא בזריזות, בתענוג ובהתמסרות אמיתית.
(ספר המאמרים תרפ״ד)
שני סוגי עבד
זהו שנאמר: ״כי לי בני ישראל עבדים״ – אלה המקיימים את התורה ומצוותיה כעבדים רגילים; ״עבדי הם״ – מי שעובדים את הקב"ה בעבודת העבד הנעלה.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
אחיך הוא
״לא תעבוד בו עבודת עבד״ (ויקרא כה,לט). נהג בו אחווה, שנאמר ״אחיך״ ו״לא תעבוד בו עבודת עבד״, שלא יוליך אחריך כלים לבית המרחץ, ולא ינעל לך מנעלים.
(ספרא)
בנים ועבדים
בני ישראל נקראים 'עבדים' ו'בנים'. 'עבדים' מצד הגוף. הגוף חייב לקבל עליו עול מלכות שמים, כעבד המקבל את מרותו של אדונו. 'בנים' – מצד הנשמה. הנשמה עובדת את ה׳ מתוך אהבה ועונג, כבן המשמש את אביו.
(ספר המאמרים קונטרסים) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
