התפילה תציל
"והנה מצרים נוסע אחריהם ויצעקו בני ישראל אל ה'" (שמות יד,י). כאשר ראו בני ישראל את מצרים רודפים אחריהם, הבינו שהיציאה ממצרים כשהיא לעצמה לא תצילם מיד פרעה ועמו, אלא העצה היא להתפלל אל ה' יתברך.
(כתר שם טוב)
לשיר בעתיד
"אז ישיר משה" (שמות טו,א). אומרת הגמרא (סנהדרין צא): "שר לא נאמר אלא ישיר". אם האדם שר על העבר בלבד, אין ממש בשירו. העיקר הוא שירת השמחה בעתיד, התקווה והשאיפה לניסים ולשמחות לעתיד לבוא.
(רבי משה מקוברין)
לשיר אחרי סטירה
הגמרא (סנהדרין צב) אומרת שנבוכדנאצר ביקש לומר שירה, "בא מלאך וסטרו על פיו". אין הכוונה שלא רצו לשמוע את שירתו, אלא אמרו: אתה מבקש לומר שירה כאשר הכתר על ראשך? כדאי לשמוע איך תאמר שירה אחרי סטירת לחי. "בא מלאך וסטרו על פיו", הרי לך סטירה, ועכשיו אמור שירה!
(רבי מנחם-מענדל מקוצק)
מטה בעבור הרשעים
"ואתה הרם את מטך" (שמות יד,טז). על הגאולה העתידה נאמר (ישעיה יא): "והניף ידו על הנהר... והִכהו לשבעה נחלים". שם לא נזכר 'מטה', שכן משה רבנו נזקק למטה כדי להוריד דין ועונש על המצרים, כמאמר חז"ל (מדרש רבה): "אין הקב"ה רודה את הרשעים אלא במקל", אבל לעתיד לבוא, שאז "יתפרדו כל פועלי אוון", לא יהיה צורך במטה.
(הרבי מהר"ש)
כשאין מוצא
"קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף" (פסחים קיח). כשם שהנס על ים סוף בא פתאום, כשנדמה היה שאפסה כל תקווה ואין כל מוצא מהמצב – כך גם בפרנסה.
(חידושי הרי"ם)
בלי פניות
"זה א-לי ואנווהו" (שמות טו,ד). מכאן למדו חז"ל (שבת קלג): "התנאה לפניו במצוות". את המצוות צריך האדם לקיים בכוונה טהורה לשם שמים, בלי כל פנייה, ואז המצוות נאות.
(אור התורה)
שני קווים
"והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" (שמות יד,כד). 'ימין' רומזת לעבודה במידת החסד, נתינת צדקה, הכנסת אורחים וכדומה. 'שמאל' רומזת לעבודה במידת הגבורה, כמו כפיית עצמו לקיום מצווה. על האדם לעבוד את הקב"ה בשני הקווים גם יחד. כאשר עבודתו היא בשני הקווים, מוכח שהוא עובד כדי לקיים את ציווי הבורא ולא מתוך טבעו.
(הרבי מליובאוויטש)
בזכות מסירות הנפש
אף שקריעת ים סוף והליכת בני ישראל בתוך הים ביבשה היו שלובות בנפלאות גדולות ובניסים רבים, תחילת כניסתם למים לא הייתה בדרך נס. הם נכנסו למים בתחילה במסירות נפש, ובזכות זה נבקע להם הים.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
