חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:28 ז' בכסליו התש"פ, 5/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הלכות ומנהגי חב"ד
לוח השבוע

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1133 - כל המדורים ברצף
ההעלם והגילוי במולד הלבנה
ציפייה לגאולה בקוצר רוח
"רק בו הדבר תלוי לגרש היצר הרע"
פרשת תזריע
הלכות פסח - א
הלכות ומנהגי חב"ד

על-פי הספר 'הלכות ומנהגי חב"ד'

הוספה ללוח הקודם: תקופת ניסן יום חמישי כ"ח באדר שני בשעה 12:00. אין שותים מים בשעה זו.

יום שישי
כ"ט באדר – ערב ראש-חודש

את מטבעות הצדקה (שנותנים לקופות קודם או אחרי התפילות) מחלקים בערב-ראש-חודש לצדקות שונות1.

יש-אומרים שמי שיש לו יארצייט במשך חודש ניסן, יעלה היום לבית העלמין2.

בקריאת 'שניים מקרא ואחד תרגום' לשבת זו, יש לזכור לקרוא את שלוש ההפטרות – של פרשת 'תזריע', של פרשת 'החודש' ('כה אמר... בראשון... עולת תמיד'), ושל ראש-חודש ('כה אמר ה', השמים כסאי...') כמנהגנו.

לפי מנהג רבותינו נשיאינו, יש לקרא את הפטרות 'תזריע' וראש-חודש בעש"ק אחה"צ, ואילו בש"ק לפני תפילת שחרית, לאחר קריאת ה'שביעי' שוב, לקרא את ההפטרה דפרשת החודש, בתוספת פסוק ראשון ואחרון דר"ח, כפי שקוראים היום בפועל למנהגנו.

* ביום האחרון של חודש אדר צריכה להיות שמחה מופלגה ביותר, לאחר ה'מרבין בשמחה' של כל ימי אדר מיום ליום, והיא נותנת את הכוח והסיוע להמשיך את הגאולה דחודש ניסן, שבו נגאלו ובו עתידין להיגאל, כי השמחה שבחודש אדר, ובפרט ביום האחרון שבו, פורצת את גדרי הגלות ומביאה את הגאולה האמיתית והשלמה, על-ידי משיח צדקנו שנאמר בו "עלה הפורץ לפניהם", בקרוב ממש3.

* ביום זה – 'יום כיפור קטן' – יש להוסיף בג' הקווין: תורה, עבודה (תפילה שבמקום קרבנות), גמילות-חסדים וצדקה4.

שבת-קודש, פרשת תזריע / החודש
א' בניסן – ראש חודש ניסן

רצוי להכין את ספרי-התורה המיועדים לקריאת פרשת ראש-חודש (במדבר כח,ט-טו) ופרשת החודש (שמות יב,א-כ) לפני התפילה, כדי למנוע טרחא דציבורא.

שחרית. בשמונה-עשרה יעלה ויבוא. חצי הלל. קדיש-תתקבל. שיר של יום. ברכי נפשי. קדיש יתום.

מוציאים שלושה ספרי-תורה. בראשון קוראים לששה עולים בפרשת השבוע.

מניחים את ספר-התורה השני על הבימה ליד הראשון, הגבה וגלילה, בספר השני קוראים לשביעי "וביום השבת.. ובראשי חדשיכם... ונסכו" לראש חודש, ואומרים חצי קדיש. ובספר השלישי קוראים למפטיר את פרשת החודש, בפרשת בא: "ויאמר... החודש הזה... תאכלו מצות" (שמות יב,א-כ).

אם יש רק ספר-תורה אחד – אין מגביהים אחר חצי קדיש, אלא גוללים לפרשת החודש, ומגביהים וגוללים לאחר גמר המפטיר. את החצי קדיש אומרים תמיד אחרי הקריאה שלפני עליית המפטיר.

הפטרה: "כה אמר... בראשון באחד לחודש... עולת תמיד" (יחזקאל מה,יח-מו,טו), ומוסיפים פסוק ראשון ואחרון של הפטרת 'השמים כסאי'5. אם קרא הפטרה אחרת ראה בהערה6.

בכל חודש ניסן אין אומרים 'אב הרחמים'.

במוסף: אתה יצרת.

נשיא: מצווה לחזק את המנהג7 לקרוא8 אחר התפילה9 (אחרי אמירת תהילים10) בכל יום החל מהיום עד י"ג ניסן ועד בכלל, דבר יום ביומו בפרשת הנשיאים. היום מתחילים "ויהי ביום כלות משה" ומסיימים "זה קרבן נחשון בן עמינדב" (במדבר ז,א-יז). אחר-כך אומרים (גם בשבת)11 את ה"יהי רצון" הנדפס בסידורי תהלת-ה'12. גם כוהנים ולוויים אומרים אותו13.

התוועדות שבת ראש-חודש בבית-הכנסת (ולהמשיכה בבית), ובפרט שהשבת היא גם שבת החודש.

במנחה אין אומרים 'צדקתך'.

חודש ניסן

בכל החודש אין אומרים תחנון14, 'א-ל ארך אפים'15 ו"למנצח... יענך"16 בימות החול, "אב הרחמים" לפני מוסף שבת, ו"צדקתך" בשבת במנחה6. אין מתענים אלא חתן ביום חופתו ובכור בערב-פסח17.

ברכת האילנות: מברכים אותה רק18 בחודש ניסן19. גם נשים מברכות20. מברכים רק על אילני מאכל21. לכתחילה יש להשתדל שיהיו לפחות שני אילנות22. מי שלא הספיק לברך בעוד הפרחים על האילנות, לא יברך אחר-כך על הפירות23.

יום ראשון
ב' בניסן

יום ההסתלקות-הילולא של כ"ק אדמו"ר רבנו שלום-דובער נ"ע מליובאוויטש, אדמו"ר מוהרש"ב, דור חמישי לנשיאי חב"ד24, בשנת תר"פ, בעיר רוסטוב על נהר דון, ושם מנוחתו-כבוד25.

יום התחלת הנשיאות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע26.

יום התוועדות. ההתוועדות – בבית-הכנסת5. וראה להלן.

יש לנצל 'עת רצון' זו, כדי: א) ללמוד פרק משנה המתחיל באות אחת משמו הקדוש (על-כל-פנים פרק אחד)27. ב) להוסיף28 בלימוד תורתו של בעל ההילולא, ש"עיקר גילוי החסידות באופן של הבנה וההסברה נתחדש על ידו, ונתכנה 'הרמב"ם דתורת החסידות'"29. ג) להוסיף בעבודת התפילה. ד) להוסיף בנתינת צדקה, ומה טוב – לעניין השייך לעבודתו המיוחדת של בעל ההילולא או למוסדות העוסקים בעבודתו, ש"עיקר חידושו – בייסוד ישיבת תומכי-תמימים, שבה מודגשת שלימות התורה" נגלה וחסידות כאחד30, ו"על-ידו התחילה עיקר הפצת תורת החסידות חוצה"31, ובעבודת רבותינו נשיאינו ממלאי מקומו. ה) לקיים32 התוועדות של שמחה, שבה יקבלו עליהם הנאספים החלטות טובות בענייני תורה ומצוות33.

פשוט, שאם מאיזו סיבה שתהיה לא נעשה הנ"ל או חלקו... צריך להיות תשלומין והשלמה בימים הסמוכים34.

______________________________

1)     ספר המנהגים, מנהגי שמחות, עמ' 77.

2)     מנהגי העולם בזה הובאו בס' נטעי גבריאל הל' אבילות ח"ב פרק פג ס"ח-ט, ובילקוט יוסף הל' ביקור חולים ואבילות (תשס"ד) עמ' תרל, ורבים מקילין (בלא בכי והספד, כמובן). אבל י"א שהרבי הורה עבור הרבנית קרסיק ע"ה מת"א (הרב נפטר ביום ה' ניסן תש"כ) שאין עולים כלל לבית החיים בחודש ניסן (אף שלקברי צדיקים עלה גם הרבי עצמו). וע"ע.

3)     לקוטי-שיחות, כרך ד, עמ' 1274.

4)     שיחות-קודש תשל"ו עמ' 663, ובכ"מ.

5)     לוח כולל-חב"ד. ספר-המנהגים עמ' 33. בקשר להנהגת רבותינו נשיאינו בקריאת הפטרה זו, שרק הם אמרו את הפסוקים הראשונים השייכים ל'נשיא', ראה 'רשימות' חוברת ה עמ' 8 = רשימות היומן עמ' תטו.

6)     קרא את הפטרת השבוע או כל הפטרה אחרת, קורא אחריה הפטרת פרשת החודש, ואם נזכר אחר הברכות – קורא אותה בלא ברכה. לוח כולל-חב"ד, ש"פ נח.

7)     'שערי הלכה ומנהג' או"ח ח"ב עמ' עז.

י"א שבהקפדה לומר בכל יום את הנשיא שלו, יש סגולה שלא ישכח באחד הימים לספור ספירת העומר. שמעתי מאבי מורי ז"ל בשם הרה"ג הרה"ח ר' שאול ברוק ע"ה.

8)     אין מנהגנו לקראו מתוך ספר-תורה. גם בימי הקריאה אין לגלול הס"ת ולקרוא פרשת הנשיאים מתוכו. ובפרט בש"ק, שפרשת הנשיאים צ"ל אחר תפילת המוספין דווקא - 'שערי הלכה ומנהג' שם.

9)     וביום שיש תפילת מוסף, אחרי תפילת מוסף, שתדירה ומקודשת יותר מקריאת הנשיא - שם עמ' עט.

10)   דתדיר קודם, וראה 'אוצר מנהגי חב"ד' (ניסן-סיוון) עמ' ג.

11)   'היום יום', ר"ח ניסן. ספר-המנהגים עמ' 36. וראה 'אוצר מנהגי חב"ד' עמ' ד-ו.

12)   עמ' 473. לכאורה צריך לנקד שם "פָּרָשָׁה".

13)   למרות שמוזכר שם "שבאם אני עבדך משבט..." והוא איננו משבט זה, כיוון שזה שייך ל'עיבור' (דהיינו גילוי מסויים מנשמה אחרת בתוך נשמתו-הוא, הנשארת בדרגתה), הוראת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, היום יום שם, ספר-המנהגים שם, לוח כולל-חב"ד. ב'שערי הלכה ומנהג' או"ח ח"ב עמ' פ נתבאר, שהשייכות היא ודאית לכל אחד ואחד מישראל, ורק שבאם זהו שבטו, אזי השייכות וההמשכה הן באופן נעלה יותר.

14)   שו"ע אדמוה"ז סימן תכט ס"ח.

15)   כנדפס בסידורים מאז שנת תשל"ח. ראה בירור בעניין זה ב'התקשרות' גיליון שכט עמ' 18.

16)   סידור אדמוה"ז, לפני 'למנצח' זה.

17)   לוח כולל-חב"ד, משו"ע אדמוה"ז סי' תכט ס"ט.

18)   'שערי הלכה ומנהג' או"ח ח"א עמ' רכ, ע"פ סדר ברכת-הנהנין שבסידור אדמוה"ז. וכן הוא ע"ד הקבלה, ברכי-יוסף סי' רכו ס"ק ב. ולפלא שממשיכים להדפיס גם השתא בלוח כולל-חב"ד (ע"פ קצות-השולחן סי' סו בבדי-השולחן ס"ק יח) שניתן לברך ברכה זו גם בחודשי אדר או אייר, ללא כל הסתייגות. וראה אנציקלופדיה תלמודית כרך ד עמ' שנח, ציון 98.

19)   היו שבירכו ברכה זו ברוב עם, ראה 'אוצר מנהגי חב"ד' עמ' ה. ובפרט ע"פ המבואר בס' מורה באצבע להחיד"א אות קצט ע"פ הזוהר (הנ"ל הערה 15) שכוונת הברכה היא לתיקון נשמות שנתגלגלו בדומם וצומח ויבקשו עליהן רחמים.

לעניין ברכה בשבת, ראה שו"ת יחווה-דעת ח"א סי' ב שאין בזה איסור, ותלוי במנהג המקום, וש"נ.

בשו"ת מהרי"ל (הישנות) סי' קמג נקט בפשיטות שמי שלא בירך בראייה ראשונה מברך בראייה שנייה, ונעתק באגור סי' שיח ומטה-משה סי' שסא (שם הביא מזה ראיה לדין 'שהחיינו', שבו נחלקו עליו, ולדעת רבינו בסידורו מברכים ללא שם ומלכות), ובבירור-הלכה סי' רכו (עמ' רט) כ' שלפי כללי הפוסקים יש לפסוק כן נגד כל האחרונים שלא ראוהו. בבדי-השולחן שם הבין בסדר ברכות-הנהנין פי"ג הי"ד שאין לברך, אבל מפשטות הלשון הכוונה רק לשלול ברכה נוספת באותה שנה (וכמו בהלכה יג וכו' שלא כותבים כך. ובפרט שמהלשון שם "אינו חוזר ומברך" משמע שכן מברך לראשונה). וראה בזה באריכות בשו"ע הקצר פרק פז ס"ג ובהערות.

20)   נסמן בשו"ע הקצר שם סי"א.

21)   ראה הדעות בזה בשו"ע הקצר שם ס"ה ובהערות. דעת הרמב"ם, הטושו"ע והפוסקים שהביא הרבי בלקוטי-שיחות כרך כג עמ' 116 הערה 33 (וכפי שנראה שהכריע שם) שצ"ל אילני פרי דווקא. ורק שהעיר על השמטת אדמוה"ז מסדר ברה"נ, וסיים 'ואכ"מ' בקשר להשמטות כיו"ב שם.

לעניין אילנות שעודם בשנות ערלה, בגליון רע"א סי' רכו מסתפק בזה, אבל רבים פסקו לברך, ראה הגדה-של-פסח 'חזון עובדיה' עמ' יד משו"ת דובב-מישרים ח"ג סי' ה וחלקת-יעקב ח"ב סי' כז ועוד.

22)   כף-החיים סי' רכו ס"ק ב ובדי-השולחן סי' סו ס"ק יח.

23)   ואפילו בלא שם ומלכות, כיוון שבלוח ברכות-הנהנין (פי"ב הכ"ג) כ' אדמוה"ז שאם נפל הפרח וגדלו הפירות טוב לברך בלא שם ומלכות, ובסדר ברה"נ השמיט זאת. 'ביאור סדר ברה"נ' עמ' 445.

24)   הנשיאות החלה בשנת תרמ"ג, אך קבלת עול הנשיאות בכל הפרטים היתה רק בשנת תרנ"ד, ראה 'ספר התולדות - אדמו"ר מהורש"ב', הוצאת קה"ת, כפר-חב"ד תשל"ו, עמ' 34; ושיחת ש"פ וירא תשמ"ג. וראה הערה 1 ב'פתח דבר' לס' המאמרים תרמ"ג-ד.

25)   פרשת ימי חייו האחרונים בעלמא דין והסתלקותו נדפסה בס' 'אשכבתא דרבי', ברוקלין תשל"ו, ועוד.

בחורף תרצ"ט, כיוון ששלטונות העיר עמדו להרוס את בית-העלמין, הועבר גופו הק' לבית-העלמין החדש שבאותה העיר מתוך מסירת-נפש ע"י מניין מאנ"ש, על-פי הוראות תלמידו הרה"ק ר' לוי-יצחק שניאורסאהן נ"ע, אביו של הרבי, והקימו במקום אוהל מאותן האבנים שהועברו מהאוהל הישן. 'אשכבתא דרבי' עמ' 151, ומשם ב'תולדות לוי-יצחק', הוצאת קה"ת, כפר-חב"ד תשנ"ה, ח"א עמ' 287. צילום הציון ששופץ נדפס שם בעמ' 294.

26)   ראה לקוטי-שיחות כרך ד עמ' 1293 בהערה. כרך יב עמ' 146 בהערה 1. כרך לב עמ' 23 הערה 38. ספר-השיחות תשמ"ח ח"א עמ' 347 הערות 8 ,7.

27)   ע"פ לקוטי-שיחות כרך כא עמ' 296.

28)   וכן ההוראות ג-ד, ע"פ 'התוועדויות' תשמ"ז ח"ב עמ' 286, מוגה.

29)   לקוטי-שיחות כרך ז עמ' 209, 277.

30)   לקוטי-שיחות כרך כ עמ' 67. כרך כז עמ' 25. 'התוועדויות' תשמ"ז ח"א עמ' 310, 495.

31)   לקוטי-שיחות כרך כ עמ' 389. וראה שם כרך כב עמ' 186.

32)   ע"פ הוספות לשיחה הנ"ל בהערה 27, שם עמ' 292 (בלתי מוגה). וראה בקשר להתוועדות ביום הילולא, בלקוטי-שיחות כרך כא עמ' 276.

33)   ההוראות: ב', ג', ד' - נאמרו במפורש (בקשר ליום הילולא דאדמו"ר הזקן) ל"כל אחד ואחת, אנשים נשים וטף" [בשיחה שבהערה 27. ובקשר להוראה ב' - גם בשיחות קודש תשנ"ב ח"א עמ' 382, בקשר ליו"ד כסלו]. ולכאורה כן הוא גם בקשר להוראה ה'. וצריך חיפוש בקשר להוראה א'.

34)   ע"פ התוועדויות תשמ"ז ח"ב עמ' 286 הערה 66 – מוגה (ההדגשה במקור).


   

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)