מכות משכנעות
"ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים" (שמות ט,כז). מכות רבות כל-כך היו צריכות לנחות על ראשו של פרעה, כדי שיגיע סוף-סוף להכרה שהעינויים שעינה את בני ישראל היו מעשה רע. עד אותה שעה סבר שזה היה מעשה טוב וצודק.
(עיטורי תורה)
מומחיות עתיקה
"ויעשו כן חרטומי מצרים" (שמות יז,כב). מופת זה, הפיכת נהרות לדם, היה בידם של החרטומים לעשות על נקלה. לזה שונאי ישראל מומחים מאז ומעולם.
(רבי יצחק מוולוז'ין)
להשאיר מה להפסיד
"והחיטה והכוסמת לא נוכו" (שמות ט,לב). מדוע הותיר הקב"ה את החיטה והכוסמת? כי אפשר לאיים רק על מי שעדיין מצוי ברשותו דבר מה ואינו רוצה לאבדו; מי שכבר אין לו כלום, אין לו מה להפסיד. לכן הותיר הקב"ה לפרעה מעט יבול, כדי שתהיה לו סיבה לחשוש.
(יד יוסף)
דעת לישראל
מצרים הייתה אז המדינה החזקה והמכובדת ביותר. לכן הִרבה ה' יתברך אותות ומופתים במצרים, כדי לפרסם את מציאות הבורא לעולם כולו, ובכך ייגאלו גם בני ישראל מהדעות ומהמידות המגונות שהיו שקועים בהן, כי יזדככו וישיגו את ידיעת ה'.
(משך חכמה)
מסירות נפש
"ושרץ היאור צפרדעים" (שמות ז,כח). הצפרדעים נבראו מן המים, ובכניסתן לתוך תנורי מצרים התבטאה מסירות נפש גדולה ביותר – ברואי המים קפצו לתוך האש.
(לקוטי שיחות)
אבדן הבחירה
פרעה התריס כנגד ה' באומרו (שמות ה,ב) "מי ה' אשר אשמע בקולו". הוא הצהיר בגאווה ובחוצפה שאינו מכיר בקב"ה, והוא חופשי לעשות ככל העולה על רוחו. לכן עונשו היה שהתקשה לבו, והראו לו מן השמים שאינו ברשות עצמו כלל וכלל ואין לו שום יכולת בחירה.
(הרבי מליובאוויטש)
החרטומים לא ידעו
המכות היו דינים קשים, והמתקת הדינים הייתה על-ידי תפילת משה. כלומר, החסדים, שמקורם בשם הוי'ה, ביטלו את הגבורות, שמקורן בשם אלוקים. דבר זה לא ידעו חרטומי מצרים לעשות, כי הם יכלו רק להביא את הדינים אך לא יכלו לבטלם. זהו שנאמר (שמות ז,ה) "וידעו מצרים כי אני הוי'ה".
(תורת חיים)
מטרה כפולה
"וידעו מצרים כי אני ה', בנטותי את ידי על מצרים" (שמות ז,ה). המכות שנחתו על מצרים הייתה להן כוונה כפולה: לשבור את קליפת מצרים, ולהביא את המצרים לכלל הכרה "כי אני ה'".
(ספר המאמרים תש"ה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
