חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מה שחנוכייה יכולה לספר
חיים יהודים


מאת: מנחם כהן
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1509 - כל המדורים ברצף
לא להישאר מאחורי החומות
יש חדש
"רוגזו של יוסף" בדרך לשלווה
חנוכה
לא רצה לשקר
נקודת האמת
שידוך של אמת
גאולה במסלול מפותל
מה שחנוכייה יכולה לספר
הדלקה בשמן של שביעית

זה קרה בימים האלה של ערב חנוכה לפני שנה בדיוק. בפתח בית חב"ד 'תורה סנטר' באוטווה שבקנדה התייצבה אישה ובידה חנוכייה. "אני מרגישה שבית הכנסת שלכם הוא המקום הראוי לחנוכייה הזאת", אמרה בהתרגשות לרב מענדל בלום, מנהל בית חב"ד.

הרב בלום חש כי התרגשותה של האישה משקפת סיפור מיוחד, וביקש ממנה לשבת ולספר את סיפורה. האישה, סוזן בלומפלד שמה, החלה לספר, ומרגע לרגע התברר כי החנוכייה הזאת מגוללת פרק מרטיט בדברי ימי ישראל בתקופת השואה.

חמש שנים במסתור

הסיפור מתחיל אצל אחיו של סבה, ג'רארד ריצ'ל ורעייתו, תושבי העיר האג שבהולנד. לאחר הכיבוש הגרמני הצטרפו בני הזוג לארגון שהתנגד לנאצים. הארגון זייף כרטיסים לחלוקת מזון, אסף מידע מודיעיני, הוציא לאור עיתון מחתרתי, השבית קווי טלפון ועשה עוד פעולות שנועדו לשבש את המכונה הנאצית.

בני הזוג החליטו גם לתת מקלט למשפחה יהודייה. במשך חמש שנים התגוררה בעליית הגג שבביתם משפחה בת שלוש נפשות – זוג הורים ובנם. העלייה למקלט התאפשרה מבעד לדלת סתרים בחדר השינה של בנם בן החמש. הנאצים חשדו בג'רארד שהוא פעיל בארגון ההתנגדות, וכמה פעמים עשו חיפושים  בביתו. פעם אחת ג'רארד עצמו נאלץ להתחבא כדי להימלט ממאסר. "הילד בן החמש ידע שבעת חיפושים עליו לשכב במיטה ולהשתעל, כאילו הוא חולה מאוד", סיפרה סוזן. "כשהנאצים ראו את הילד החולה, יצאו ולא טרחו לחפש יותר מדיי".

מתנה למצילים

במשך חמש שנים חלקו בני הזוג ההולנדים את מזונם הדל עם בני המשפחה היהודייה והסתירו אותם בעליית הגג. בני המשפחה המסתתרת, ובמיוחד הנער, חיו כל רגע בפחד אימים שמא ייתפסו. "כאשר שמעו את שאון המגפיים של הנאצים", סיפרה סוזן, "היה הנער מייבב מרוב פחד, והוריו נאלצו לתחוב בגדים לתוך פיו ולהחזיק בו עד שהחיילים עזבו".

בתום המלחמה העניקו בני המשפחה היהודייה למציליהם חנוכייה לאות הכרת תודה על מה שעשו למענם. "הם אמרו שהנאצים היו יכולים לפגוע בגופם וברכושם בלבד, אבל לא באמונה שבליבם, והחנוכייה היא סמל האמונה", סיפרה סוזן.

תחושה בלב

החנוכייה עברה בין בני המשפחה, עד שהגיעה לידי סוזן. "הייתה לי תחושה שבעצם לא נכון שאחזיק בה", הסבירה בשיחה לדוד זקליקובסקי. "חשבתי שראוי כי תהיה במקום שבו יהיה לה שימוש מתאים. תמיד רציתי להשיב את החנוכייה לבית כנסת, ואני מאמינה שבית הכנסת הזה הוא הבית המתאים".

הרב בלום הודה לה נרגשות על המתנה ההיסטורית, ומדי ערב הדליק בחנוכייה הזאת את הנרות. הוא אף הזמין את הגב' סוזן לספר את סיפורה לבני הקהילה. "החלטנו כי זו תהיה החנוכייה שבה נדליק בכל שנה את הנרות", אומר הרב בלום.


החנוכייה חזרה להאיר. הרב בלום והחנוכייה


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)