חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:43 זריחה: 6:27 י"ז באלול התשע"ט, 17/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לימוד כל ה'ליקוטי תורה'
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1114 - כל המדורים ברצף
בין "ארוכה וקצרה" ל"קצרה וארוכה"
ש'הילדים הרכים' יהיו מוכנים לגאולה
לימוד כל ה'ליקוטי תורה'
פרשת וישלח
הלכות ומנהגי חב"ד

כתשע-עשרה פעמים במהלך התוועדויות תשכ"ה-ו, ביקש הרבי שאלו שסיימו את לימוד ה'לקוטי תורה' השבועי יאמרו 'לחיים' * התלבטויותיו של הרבי טרם הוצאתה לאור של המהדורה המיוחדת, אותן חשף באיגרת למר שז"ר * רשימה חלקית של המנדבים שנטלו חלק במימון עלות ההדפסה, ונוסח ההקדשה שקיבלו * ובמה צריך להיות ה'שטורעם' בשנת העיבור?

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

החלטה ללמוד ולסיים

בשבת פרשת צו (תורת מנחם כרך מב עמ' 105) מדבר הרבי על הזמן המתאים ללימוד דרושי פסח שבפרשת צו – בליקוטי תורה, מתי הוא? ואמר:

דכיון שהצמח צדק קבע אותם בפרשת צו, מוכח, שהם שייכים לפרשת צו.

וכרגיל, הנה אלו שסיימו ה'לקוטי תורה' וכן אלו שיסיימו עד הבדלה – יאמרו "לחיים" כולם ביחד, ותהיה זו גם נתינת כוח להמשיך ולסיים הלקו"ת בכל שבוע.

ובש"פ שמיני (שם עמ' 127) אמר הרבי:

דרושי ה'לקוטי תורה' דפרשת שמיני הם מעט בכמות, ובוודאי ישנם הרבה שסיימו הלימוד, ולכן יאמרו עתה לחיים, וינגנו ניגון שמח, מתוך החלטה ללמוד ולסיים ה'לקוטי תורה' דפרשת השבוע גם בשבתות הבאים.

כך גם בש"פ תזריע (שם עמ' 140) ש"פ בהר (שם עמ' 313) "ומסתמא ישנם כאלו שהתעוררות זו תסייע להם בלימוד ה'לקוטי תורה'...".

בש"פ בחוקותי (שם עמ' 323) הורה הרבי לכמה וכמה מהמסובים שיאמרו לחיים על כוס גדולה – אחרי שהורה למסיימי הלקוטי-תורה לומר לחיים, והפעם הוסיף:

וכיון שזהו גם סיום כל ספר ויקרא – יהיה זה מתוך החלטה ללמוד ולסיים שאר הספרים שב'לקוטי תורה' (על דרך נוסח ה'הדרן'), והלימוד יהיה לא באופן של "חוקה חקקתי גזירה גזרתי" – אלא (כסיום הלקוטי-תורה) – "בלב שלם ובנפש חפיצה".

בכל הפעמים הנזכרים כאן להלן הורה הרבי לומר לחיים:

בש"פ במדבר (שם עמ' 336) בש"פ בשלח (כרך מד עמ' 33) קורח (שם עמ' 45) בלק (שם עמ' 115) ש"פ מטות-מסעי (שם עמ' 144) ש"פ ואתחנן (שם עמ' 183) ש"פ עקב (שם עמ' 251) "וכרגיל"..., ש"פ ראה (שם עמ' 265).

זכות ההשתתפות בהדפסה

בהזדמנות מסויימת (המלך במסיבו כרך א עמ' קא, תו"מ חמ"ה עמ' 61) גילה הרבי כי עלות ההדפסה של ה'לקוטי תורה' הייתה 30,000 דולר למרות שהוא עצמו עבור עבודתו (בעריכת ה'מפתחות' והעריכה כולה) לא נטל מאומה.

אך ברבים (בפורים תשכ"ה – שם עמ' 70-71) העלה על נס את זכותם של קבוצת מנדבים שנטלו על עצמם את ההשתתפות בהדפסת הספר, ואמר:

ואשרי חלקם וחלק כל בני ביתם... ויתן להם השם יתברך גם ללא הגבלות ומדידות בנוגע ללימוד ה'לקוטי תורה' לעצמם וגם... חלק בלימוד של כל אלו שספר זה הגיע לידם בזכות השתתפותם...

הרבי הסביר שניתנה למנדבים הזכות וה'יקר' להשתתף בהדפסת הספר, כשם שמצינו בקידושין שנתינת מתנה לאדם חשוב נחשבת כקבלת כסף (קידושין ז, א), ואם כן – "אין זה שהם הנותנים, אלא נותנים להם".

הנה נוסח ההקדשה שרשם הרבי בכתב יד קדשו על ה'לקוטי תורה' שקיבל כל אחד מהמנדבים להדפסה:

ב"ה. בברכה להתעוררות "הלבבות לעבודת ה'" בכל שייפין, ובמיוחד – בהפצת המעינות, ומתוך אורה ושמחה בגו"ר

מ. שניאורסאהן.

בין המנדבים:

רש"ז גורארי – בכל ביתי נאמן הוא עמ' 257.

הרבנית לאה קרסיק – 'עבד אברהם אנוכי' 420-421.

הרב מרדכי דוב אלטיין.

הרבי עצמו היה בין המנדבים להדפסה, אלא שהעדיף להשאיר זאת בהעלם שמו (ראה ימי תמימים שם עמ' 323).

בספר ימי תמימים עמ' 280 נדפס מכתבו של הרב חדקוב לרב אפרים וולף מג' אדר שני תשכ"ה, אודות הדפסת המהדורה בארץ הקודש:

"...זה עתה יצא לאור הספר ליקוטי תורה בהוספות ומראי מקומות במהדורא נפלאה מאוד,

וכמובן שהוצאה זו עלתה בהוצאות מרובות מאור שלא יכלו לשער מקודם.

"למרות ההוצאות הגדולות הנ"ל, בכדי לתת האפשרות לכאו"א לקבל הספר הנ"ל בנקל ועי"ז

לתת לכולם האפשרות להתחיל תיכף בלימוד הספר, ולמלא בזה את הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א

ללמוד בכל שבוע המאמרים השייכים לשבוע זה וגם חלק משיר השירים בכדי לסיים כל הלקו"ת

עד שמת"ת הבעל"ט, הוכרחנו להוזיל המחיר של הספר בפחות הרבה מהאפשר בדרך הרגיל,

"ובכדי למלא החיסרון הגדול לקבל מנדבים שישתתפו בהוצאות הכרוכות בזה.

"בכדי לאפשר כל הנ"ל גם לתושבי ארה"ק ת"ו בדעתנו כעת להדפיס תיכף עור מהדורא

מהספר לקו"ת במספר אלף טופסים בארה"ק ת"ו.

"בשים לב לגודל הזכות להשתתף בהדפסת הספר הקדוש הזה הוחלט לתת האפשרות להשתתף

בהוצאה זו לעשרה יחידים ומוסדות שיש להם טעם מיוחד לזכות קדימה לזכות זו, ואחד מהם הוא

המוסד ישיבת תומכי תמימים בלוד.

"אמנם אין לוחצים עליכם והבחירה הכי חופשית להחליט בזה כרצונכם. אבל אם מסכימים

אתם לזה תצטרכו להשתתף בזה בסך – 2000 ל"י ועי"ז תוכלו להדפיס במאה טופסים את

הקדשתכם בנוסח שתרצו בה ועשרה ספרים מהם תקבלו חינם.

"מתוך מהירות הענין נבקשכם להודיע לנו את תשובתכם במברק

"בברכת כט"ס".

בנושא זה נתקבלו הוראות נוספות, שם 'ימי תמימים' עמ' 295-296, 323 (ותשובת ר"א וולף – שם עמ' 325).

הוספות לתועלת הלומד

לקריאת-הצעת הרבי קדמה הדפסת מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה' – "בהוספות ומראי מקומות במהדורא נפלאה מאוד" (לשון הרב חדקוב – ימי תמימים כרך ג' עמ' 280). אמנם היה רצונו של הרבי שההדפסה תסתיים זמן רב לפני כן, אך לפועל בגלל סיבות שונות – כפי שגילה הרבי – הסתיימה ההדפסה בערב יום שבת קודש פרשת ויקהל (תורת מנחם כרך מב עמ' 306).

במכתב מיוחד – מתאריך ז' לחודש אדר הסמוך לניסן – למר שז"ר (נשיא וחסיד עמ' 487) חושף הרבי את התלבטויותיו בקשר למהדורה זו, ובד ובבד אף מביע את שמחתו הרבה על הוצאתה לאור של המהדורה:

ארשה לעצמי לשתף גם את כ' [=כבודו] בשמחתי גדולה והיא אשר לאחרי השתדלות רבה והוצאות גדולות ומרץ וטרחה וכולי עלה בידינו להוציא לאור (עם הוספות) ספר 'לקוטי תורה' אשר לאדמו"ר הזקן, אשר לאחרי ההוצאה השני'[ה] בימי אדמו"ר הצמח צדק לא חלו בהוצאות הספר כמעט כל ש[י]נויים, ועתה הופיע, כנ"ל, בהוספות, הערות וכולי.

עוד נקודה בשמחתי אשר פעלתי בעצמי, לשנות – על ידי הוספות האמורות – מה שהוא בספר מכמו שיצא מידי רבותינו נשיאינו, אף שתקותי חזקה שאין זה ש[י]נוי כי אם הוספה ולהקל על הלומד וכולי. בכל זה [=זאת] כמה היסוסים וספקות ניקרו במוחי. אבל סוף סוף נסתייעתי במא' [=במאמר] שהובא בתורת הדא"ח אשר ספק בגי' [=בגימטריה] עמלק. ונשענתי על מה שקבלתי רשיון וגם יישר כח מכ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע לספרי דא"ח אחרים – להו"ל [=להוציא-לאור] באופן זה.

כשהובא[ו] הטופסים הראשונים מבית הכורך נשלח לכ' [=לכבודו] טופס ותקותי שיקבלו בימים אלו. והרי גם זה מעניני ימי הפורים האלה.. ליהודים היתה אורה – זו תורה..

הנה עדות לכך מפי כתבו, מתוך יומנו של הרמ"מ וולף מחורף תשכ"ה מ"יום ראשון, ג' אדר שני: היום נודע לנו שהרבי שלח את הלקוטי-תורה החדש על ידי שליח למר שניאור זלמן שז"ר".

שנת העיבור וליקוטי-תורה

נחתום רשימה זו בהתבטאות של הרבי בשבת פרשת ויקהל תשכ"ה (תו"מ כרך מב עמ' 307):

שנה זו היא שנת העיבור, ולכן צריך להיות בה "שטורעם" מיוחד ומה טוב שיהיה זה בלימוד התורה, ובפרט בפנימיות התורה – על ידי לימוד ה'לקוטי תורה'.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)