מנהגי החסידים עשאום לבעלי רגש וחיות
בזיכרונות אדם בכלל ושל מחונך חסידי במיוחד, אין בנמצא עבר נשכח, אלא הכול הוא הווה חי של אריכות ימים.
זקניהם אבות אבותיהם של חסידי חב"ד מסרו בזמני התוועדויות שונים לבניהם ולנכדיהם – את דברי תורת החסידות, אמרי קודש, דברי התעוררות, עניני עצות ותיקוני תשובה ודרכי הנהגה, שזכו לשמוע בעצמם ביחידות, כמו גם בזמני התוועדות ברבים; ומה שקיבלו מאבותיהם.
כל הסיפורים שחסידים מספרים בשעת התוועדות, עושים את הצעירים ביותר של בני ונכדי החסידים לכלים טובים לדרכי החסידות. נוסף על כך שמוסרים את דברי התורה ודרכי עבודת התפילה ודרכי החיים של חסידים לדורותיהם – הופכים גם סיפורים אלו את העבר החולף – אצל אינם חסידים – להווה רוחני חי אצל חסידים.
מנהגי החסידים הם מחשבה דיבור ומעשה: מחשבה – להתבונן בדברי חסידות שזכו לשמוע אצל הרבי בהתוועדות, או הניגון ששרו בריקוד היחידות. דיבור – לחזור ולספר את סיפורי החסידים ששמעו. ומעשה – את סדר ההנהגה שראו אצל הרבי ואצל זקני החסידים.
מנהגי החסידים עשו את החסידים לבעלי השכלה, בעלי ידיעה והשגה ובעלי עבודה, ועל כולם – בעלי הרגש עם חיות עצמית שלמעלה מהשכלה. השכלה הוא כוח מכוחות הנפש: בכוחות ישנם כוחות המתפשטים וכוחות עצמיים; הכול מבינים שעצמיים הינם מופלאים ממתפשטים, אך גם הם רק כוחות. שכוחות ככל שלא יהיו במדריגות נעלות, אך הינם לא יותר מאשר כוחות ואינם עצם הנפש.
בנפש ישנם שכל ומדות. שכל הוא כדי להבין טוב ורע מה הם; מדות תפקידם לגלות את הטוב והרע בפועל. זאת אומרת, שכל אינו יותר מהבנה מהו טוב ומהו רע, אבל מדות מביאים את הטוב או הרע ח"ו בחיים ועם חיות. בשכל, הן הטוב והן הרע כמתים, טוב קר ורע קר; ומדות הם חיות בוערת, הטוב והרע של מדות הינן חיות.
מלים אחדות אלו הינן הקדמה והכשרת עבודה להבין אל נכון ובחיות פנימית – אִמרת 'עבודה' ישנה וקדומה, שחסידים הראשונים תלמידי הוד כ"ק רבינו הזקן, קיבלו מהוד כ"ק רבינו הזקן כאשר שב בפעם הראשונה מרבינו המגיד ממזריטש.
דרך עבודה חדשה של חסידי חב"ד
הכול יודעים מה שנשמע מהוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [הרש"ב] בזמני התוועדויות שונים ברבים בכלל וביחידות במיוחד, על סדר הלימוד והעבודה של הוד כ"ק רבינו הזקן. לפני מעזריטש היה הוד כ"ק רבינו הזקן 'יהודי של של"ה', התפלל בסידור ה'של"ה'; בשובו מהוד כ"ק רבינו המגיד ממעזריטש לאחר שנודע לו מי הוא – נשמה חדשה בגילוי, ואודות העבודה שהוטלה עליו מלמעלה ואלו כוחות עצמיים ופנימיים נתנו לו עבור כך, כמו גם הניסיונות של מסירות נפש שיידרש לעבור – התמסר הוד כ"ק רבינו הזקן במסירות נפש עצמית כדי לבצע את הכוונה העליונה.
במסיבות חב"דיות חסידיות מספרים סיפורים ודברי תורה שזקני חסידי הוד כ"ק רבינו הזקן קבלו מהוד כ"ק רבינו הזקן והם מסרו זאת מדור לדור באותיות מדויקות.
כפי שדובר פעמים רבות בהתוועדויות שונות, שעוד קודם שהלך הוד כ"ק רבינו הזקן בפעם הראשונה להוד כ"ק רבינו המגיד ממעזריטש, היה לו 'חדר' של תלמידים צעירים שהדריך אותם בעצמו, וכאשר חזר ממעזריטש, גילה בפניהם את דרך העבודה החדשה, וקרא את תלמידיו בשם: חסידי חב"ד.
כפי המוזכר בשיחות אחרות, הרי תיכף כשחזר הוד כ"ק רבינו הזקן מביקורו במעזריטש, החל לומר 'תורה' וחסידות באידיש ומאוד בקצרה, כפי המצויין במקום אחר באריכות שחסידות חב"ד היא בעיקר מוחין – השכלה, אבל הכוונה הפנימית של ההשכלה היא, שיהיה גילוי המדות.
[בתחילת] התגלות תורת החסידות ישנו סדר אמרים – "ווערטער" – בקיצור מופלג ובאידיש. שנים מאוחר יותר, היו מאמרים קצרים על פסוקי תנ"ך, מאמרי חז"ל, מאמרי הזוהר – הידועים בשם ה"להבין'ס". תורת חסידות חב"ד ועבודת החסידות מילאה את ראשיהם ולבותיהם של חסידי חב"ד מדור לדור – ברוכים יהיו הם ובני ביתם בתוך כלל אחב"י ה' עליהם יחיו.
דברים אחדים אלו שנאמרו כאן, מלבד זאת שהם חשובים ונוגעים לדעת כיצד היתה הנהגת החסידים בכל דור ודור, הם גם הוראה בחיים בחיי החסידים בהווה.
טבעות הזהב בשלשלת חב"ד
חסידים צריכים לדעת מי הם ומהיכן צומחים הם; שאבותיהם ואמותיהם, סבים וסבתות, היו שותפים של מסירות נפש במשפחת חב"ד. הם – האבות וזקניהם החסידיים, פעלו בכל כוח מסירות נפשם כדי להעמיד – בעזרת ה' – בתי חסידי חב"ד, והם טבעות מוזהבות בשלשלת חסידות חב"ד.
ברור הדבר שכל האבות והאמהות שבזמנים ההם, בעת התחלת ייסוד חסידות חב"ד, חוו שנים של הצקות קשות ורדיפות, זכו לשכר עולם הבא האמיתי, שנשמותיהם יחד עם נשמות בניהם – נשמות חסידים, מתענגים בעדן גן אלקים, בהיכלי הקודש של אבותינו רבותינו הקדושים; והם מעוררים רחמים על נכדיהם שיצליחו בכל ענייניהם בגשמיות וברוחניות.
הנהגת המסירות נפש וההדרכה של חסידות חב"ד, האירה את עדת החסידים ויצרה את בתי חסידי חב"ד. כל אחד ממשפחת חסידי חב"ד, בנים ובנות, בהתמסרות של מסירות נפש שמר את ההנהגה החסידית החב"דית בענייני הנהגת הבית ובהדרכת הילדים; והודות להנהגת המסירות נפש שלהם, אכן הצליחו בעזרת ה', וזכו לבנים ובנות חדורים במידות חסידיות.
עיקר החסידות אינה ההשכלה כי אם – מדות טובות!
ישנה אמרה קדומה ביותר שחסידי חב"ד הראשונים מסרו בהתוועדיות עם צעירי החסידים בזמנם, מה ששמעו מהוד כ"ק רבינו הזקן בשובו בפעם הראשונה מהמגיד ממעזריטש:
עיקר החסידות הוא מדות טובות. לא השכלה — חכמה, לא הבנה — בינה, לא השגה — דעת, הם עיקר חסידות חב"ד. עיקר חסידות חב"ד הוא מדות טובות. אלא שבכדי שיהיו מדות טובות צריך שיהיה מוחין – שכל, אך זה – המוחין והשכל – אינם אלא בשביל מדות טובות. העיקר הוא מדות טובות, ועבור כך נתנו מוחין.
בתורה זו מסר הוד כ"ק רבנו המגיד ממעזריטש להוד כ"ק רבינו הזקן את יסוד ועיקרי החסידות שגילה הוד כ"ק רבינו הבעש"ט.
כואב לדבר על כך ברבים ובפרטיות אודות ההנהגה והדרכה שצעירי חסידי חב"ד – בתוך הגופניות החומרית והרועשת של מדינת אמריקה, מדריכים ומנהיגים את עצמם.
ההנהגה וההדרכה שצעירי וזאטוטי תלמידי התמימים האמריקאים מתנהגים ומדריכים את עצמם בה, מושתתת על הגברת החומר על הצורה: אני רוצה! אני צריך! מגיע לי! [...].
(ספר השיחות תש"ו-ה'שי"ת, שיחות חג הפסח תש"ז, עמ' 109-112, בתרגום חופשי) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
