תרומת האורח
״וירא והנה שלושה אנשים ניצבים עליו״ (בראשית יח,ד). ״עליו״ – ממעל לו. כי יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית. אם כן, הם "ניצבים עליו", כי הוא קיבל טובה גדולה יותר מהם.
(עיטורי תורה)
אורח נדיר
״גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה״ (שבת קכז). השכינה מצויה בכל עת ובכל מקום, ותמיד אפשר להקביל את פניה, אבל הכנסת אורחים אינה מזומנת בכל שעה. לכן ״גדולה הכנסת אורחים״.
(רבי משה-לייב מסאסוב)
עובר ושב
״והוא יושב פתח האוהל״ (בראשית יח,א). מפרש רש״י: "לראות אם יש עובר ושב ויכניסם בביתו". אברהם אבינו יושב על פתחו ומסתכל אם יש "עובר ושב" – מי שעבר עבֵרה ושב בתשובה – והוא מתחייב להכניסו לגן עדן.
(ה'שר שלום' מבעלז)
עני מכובד
בעבור עניים שדרכם לחזר על הפתחים אין צורך לחכות בפתח, שכן אלה ימצאו את דרכם בעצמם. אבל לעיתים יש ביניהם ״עובר ושב״, עני מכובד, הניגש אל הדלת ושב בהיסוס, ואין לו האומץ להיכנס ולפשוט יד – בעבור עובר ושב כזה צריך לחכות בפתח.
(אמרי מהרא״ז)
לא להתפתות
״ואל הבקר רץ אברהם״ (בראשית יח,ז). אברהם הבטיח להם "פת לחם" בלבד, ולכן כשעלה בדעתו לכבדם גם בבשר, רץ מהר לקיים זאת, שלא ינסה יצר הרע לשכנעו שאין הדבר נחוץ ושלא דובר כלל שייתן להם בשר.
(חתם סופר)
שכר בגשמיות וברוחניות
הרבי המהר״ש מליובאוויטש אמר בתוך מאמר חסידות: מי שמחיה יהודי בגשמיות ומאכילו, בא על שכרו בגשמיות וברוחניות.
בגוף, בממון, בנפש
על אברהם אבינו נאמר שהיה נדיב בממונו, בגופו ובנפשו. בממונו – כל אשר לו פיזר להכנסת אורחים. בגופו – הוא טרח בעצמו לשרת את האורחים. בנפשו – אברהם אבינו היה חכם גדול, ובכל-זאת ויתר על התענוג השכלי העצמי שלו, והקדיש את זמנו לאנשים פשוטים, להסביר להם את עניין אחדות הבורא.
(לקוטי דיבורים)
עבד לאורח
״אל נא תעבור מעל עבדך״ (בראשית יח,ג). כשבא אורח לאברהם, מיד חדל אברהם מלהיות בעלים על ביתו. הוא העמיד את כל הבית לרשותו ולשימושו של האורח, והוא היה כעבדו בלבד.
(מעיינה של תורה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
