חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:37 כ"ב בסיון התשע"ט, 25/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הלב צועק
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1497 - כל המדורים ברצף
להחזיק ידיים בים הרוגש
יש חדש
שיכורה ולא מיין
ראש השנה
להיות מזכי הרבים
סיבה לחיות
תפילת המומר
הלב צועק
ניצול הטבח במבט קדימה
מתי 'תשליך'?

בזמן הגאולה יתקע הקב"ה "בשופר גדול", כמו שנאמר בישעיה (כז,יג). על בסיס הפסוק הזה נבנתה התפילה שאנו מתפללים שלוש פעמים בכל יום: "תקע בשופר גדול לחירותנו".

בראש השנה אנו מצוּוים לתקוע בשופר – "מצוות היום בשופר". רמזים רבים יש במצווה זו. תורת החסידות שמה דגש על שני היבטים עיקריים: א) באמצעות השופר נעשית הכתרתו של הקב"ה למלך על עם ישראל ועל העולם, כמנהג המלכים, שבעת הכתרתם תוקעים בשופרות; ב) כוחו של השופר לעורר רגשות של תשובה, שכן הוא מבטא את צעקת הלב של היהודי.

תשובה לפני ההכתרה

שני הדברים קשורים זה בזה. כשיהודי בא בראש השנה להכתיר את הקב"ה למלך ומבקש: "מלוך על העולם כולו בכבודך", מוצגת לו השאלה: הלוא בשנה שעברה היה הקב"ה מלך על העולם; האוּמנם מילאת את רצונו? לכן לפני ההכתרה חייבת לבוא עבודה של תשובה. היהודי צריך לשוב בתשובה שלמה על מעשיו בעבר, ואז יוכל לבקש באמת ובתמים שהקב"ה ימלוך על העולם.

אלא שבראש השנה התשובה אינה על חטאים ועוונות מוגדרים (שכן אין הזכרת עוון ביום הזה), אלא על עצם קבלת מרותו של הקב"ה. ביום זה צריך יהודי לקבל עליו בשלמות עול מלכות שמים, ולהחליט החלטה איתנה למלא את כל ציוויי ה'.

השופר, נוסף על היותו ביטוי להכתרת הקב"ה למלך, מעורר ומכריז: "עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם". הוא מעורר את האדם לתשובה, לתיקון המעשים, לקבלת עול מלכות שמים. השופר גם מבטא את צעקת ליבו של היהודי, את כאב נפשו על שנתרחק מאור הקדושה.

בלי מילים

יש שני סוגים של צעקות כאב: כאשר הכאב עדיין נסבל, הוא בא לידי ביטוי במילים. עצם העובדה שהכאב יכול להתבטא במילים מוכיחה שזה כאב מוגבל. אך יש כאב עמוק יותר, כאב בלתי-נסבל, שאינו יכול לבוא לידי ביטוי במילים. המילים דלות ועלובות מכדי לבטא את הכאב הגדול. האדם צועק אז בלי מילים: "אוי! אוי!".

זו התקיעה בשופר – "קול פשוט" – צעקה פשוטה, בלי מילים. היהודי חש צער עמוק ביותר על ריחוקו מה', על שבשנה שחלפה לא התקרב די הצורך אל הקב"ה. הכאב ממלא את כל ישותו, עד עומק נשמתו. זה כאב שאינו יכול להתבטא במילים. הוא פורץ החוצה ב'צעקה' של השופר.

לאחר מכן מתפרץ כאב עמוק יותר, המתבטא ב'שברים' וב'תרועה'. ה'שברים' מתוארים בגמרא "גנוחי גניח" (=גניחות), וה'תרועה' "ילולי יליל" (=יללות). כאשר הכאב גובר, הוא אינו יכול להתבטא אפילו בצעקה פשוטה. האדם אינו צועק אלא גונח, גניחות קטועות. כשהכאב גובר עוד יותר אין האדם יכול אפילו לגנוח, והוא מייבב ומיילל: "אוי, אוי, אוי, אוי, אוי" (וכפי שהדרגות הללו מוסברות בהרחבה בתורת החסידות, בהתייחסות לכאב נפשו של היהודי).

כך השופר מבטא את צעקת הלב הפנימית של עם ישראל בראש השנה. צעקה זו מבטאת את רצונו העמוק של כל יהודי להיות קרוב אל ה' ולעבדו בכל ליבו. וזו עבודת התשובה של ראש השנה – צעקה מהמעמקים הפנימיים ביותר של הלב היהודי. הצעקה מגיעה עד פנימיותו של הקב"ה, עד עצמותו ומהותו יתברך, ומעוררת בו את הרצון למלוכה. כך מכתיר עם ישראל את הקב"ה למלך על עם ישראל, ובאמצעותו למלך העולם כולו.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)