חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:18 זריחה: 6:10 כ' באב התשע"ט, 21/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיכורה ולא מיין
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1497 - כל המדורים ברצף
להחזיק ידיים בים הרוגש
יש חדש
שיכורה ולא מיין
ראש השנה
להיות מזכי הרבים
סיבה לחיות
תפילת המומר
הלב צועק
ניצול הטבח במבט קדימה
מתי 'תשליך'?

הפטרת היום הראשון של ראש השנה עוסקת בתפילת חנה, המייחלת לבן: "וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ, וַתִּתְפַּלֵּל עַל ה' וּבָכֹה תִבְכֶּה". חנה מתפללת ארוכות ונודרת כי תקדיש את בנה לה'. תפילתה הממושכת אינה נראית טוב בעיני עֵלִי הכוהן: "רַק שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ. וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה".

עֵלִי ממתין שתסיים, ואז נוזף בה: "עַד מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין? הָסִירִי אֶת יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ!". חנה מתגוננת: "לֹא אֲדֹנִי, אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אַָנֹכִי, וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי, וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה'". עֵלִי מקבל את דבריה, ומברך אותה בבן, הוא שמואל הנביא.

מה חשב עלי הכוהן?

בסיפור הזה יש כמה תמיהות גדולות: א) איך ייתכן שעלי הכוהן יטעה כל-כך ויחשוב שהאישה המשתפכת בתפילה היא שיכורה?; ב) אם אכן סבר שהיא שיכורה, מדוע המתין עד שתסיים את מלמוליה ולא הפסיקהּ מיד?

אלא שיש לראות את הסיפור במבט פנימי יותר. עלי לא חשב שחנה שתויית יין במובן הפשוט. הוא כיוון לשכרות רוחנית, המתרחשת בעבודת התפילה.

בקשות והתבטלות

את תפילת חנה קוראים בראש השנה מכיוון שחנה נפקדה בראש השנה (ולפי השל"ה האירוע כולו התרחש בראש השנה), אך גם מפני שתפילת חנה משמשת דוגמה לתפילתו של כל יהודי.

בכל תפילה, ובמיוחד בתפילת ראש השנה, יש שני עניינים מנוגדים: מצד אחד, המתפלל מבקש את צרכיו הגשמיים. הוא מבקש דעת, בריאות, פרנסה, רפואה. מצד שני עליו להיות בטל לגמרי לקב"ה, לבטל את מציאותו. גם בראש השנה כך: אנו נידונים על חיינו הגשמיים ומבקשים להיכתב בספר החיים, ובה בעת עוסקים בהמלכת הקב"ה למלך. כיצד אפשר לבקש גשמיוּת ובד בבד להתבטל לקב"ה?

גשמיות בעבור הקב"ה

אלא שלא כהנחה הרווחת, חיינו הגשמיים אינם סותרים את ההתבטלות לקב"ה. להפך, מלכותו של הקב"ה תיכון רק כאשר הגשמיות תהיה כפופה אליו לשרתו. בקשת השפע הגשמי אינה בעבור עצמנו, אלא לצורך עבודת ה'. יתרה מזו, תכלית עבודתנו היא לקדש את הגשמיות ולגלות את ניצוצות הקדושה שבה.

זה מה שעמד בבסיס הדו-שיח שבין עלי לחנה. עלי סבר שחנה הגזימה בבקשות הגשמיות, בדומה לשיכור המרבה לשתות יתר על המידה. כשם ששיכור אינו מודע לסביבתו, כך טען עלי שבבית ה' אין להרבות בבקשות גשמיות. אך חנה השיבה שתחנוניה לילד נובעים מהרצון להשליט את מלכות ה' על הגשמיות, והראיה: היא נדרה שתקדיש את בנה לשרת את ה'. זו ההוכחה שביטולה לה' היה מוחלט, ותפילתה לעניין גשמי באה מפנימיות הנפש. תפילה שכזו – אכן ראויה.

(לקוטי שיחות כרך יט, עמ' 291)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)