בפרשתנו מופיעה מצוות העלייה לרגל בחג הפסח, חג השבועות וחג הסוכות, והתורה מצווה שלא לבוא ריקם: "נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן". לאחר מכן התורה חוזרת על הציווי: "וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם. אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ".
לכאורה נראה שהפסוקים האלה זהים בתוכנם, אולם יש הבדל ביניהם. בפסוק הראשון התורה נוקטת את המילה נדבה – "נִדְבַת יָדְךָ", ואילו בפסוק השני נבחרה המילה מתנה – "אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ". מה ההבדל בין נדבה למתנה ולמה הציווי חוזר ונשנֶה?
חובה, לא טובה
למעשה דרוש הסבר איך ייתכן שיש בעולם עניים ונזקקים, והלוא הקב"ה זן ומפרנס את כל יצוריו, כפי שאנו מברכים בברכת המזון "כי הוא א-ל זן ומפרנס לכול". אכן הקב"ה דואג לפרנסתם של כל היצורים, אולם מתן השפע יכול להתקיים בשתי דרכים: העשירים מקבלים את השפע ישירות אליהם, ואילו העניים מקבלים את פרנסתם על-ידי הצדקה שהעשירים נותנים להם.
שלא כמחשבה הנפוצה שהצדקה היא מעשה נאצל שבו התורם נותן מכספו לזר, האמת שונה לגמרי: ממונו של העשיר אינו באמת שלו, אלא זה כסף שניתן לו כדי לפרנס את העני, והעשיר קיבל אותו בפיקדון לצורך מילוי ייעודו. כשהוא נותן צדקה הוא עושה את מה שמחובתו לעשות, ולכן מתן תרומה לנזקק נקרא 'צדקה', מלשון צדק.
לתת גם כשדחוק
לאדם זה התורה אומרת: "אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ". אמנם נתינת הצדקה היא חובה המוטלת עליו, אך עליו להתייחס אליה כאל מתנה, ולהעניקה לעני בסבר פנים יפות, כפי שנותנים מתנה, כמאמר חז"ל: "כל הנותן, בעין יפה הוא נותן". כאשר הנתינה נעשית במאור פנים, גומל הקב"ה לעשיר ומעניק לו שכר בעין יפה, כדברי חז"ל: "הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות, והמפייסו מתברך בי"א ברכות".
אך גם מי שלא נתברך בעשירות צריך לתת צדקה. לכאורה הוא יכול לטעון שפרנסתו מצומצמת והיא בקושי מספיקה לכלכלת בני ביתו. על כך אומרת התורה: "נִדְבַת יָדְךָ" – גם אם החובה ההלכתית מוטלת בספק, נהג בנדיבות ותן מעבר לנדרש.
הבטחה נאמנה
לכן התורה מצווה תחילה "נִדְבַת יָדְךָ", ציווי המופנה אל מי שאינם עשירים, ולאחר מכן היא אומרת "אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ". כאן יש רמז לשכר המובטח על מתן צדקה.
כאשר יהודי שלא התברך בממון רב נותן צדקה, בבחינת "נִדְבַת יָדְךָ", מבטיחו הקב"ה שיזכה לעשירות גדולה, וסופו שיימנה עם העשירים שבפסוק "אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ" ויוכל לתת צדקה ביד רחבה ומתוך שפע וברכה.
(תורת מנחם כרך מד, עמ' 266) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
