חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:02 זריחה: 6:27 ח' בניסן התש"פ, 2/4/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

החקלאי שאינו מודאג
חיים יהודים


מאת: מנחם כהן
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1477 - כל המדורים ברצף
אהבת ישראל מול המקלדת
יש חדש
חושדים ובוכים
וחי בהם
תפילה שכזאת
אהבה לכל יהודי
תפילה לאורח
עבודה עצמית
החקלאי שאינו מודאג
להעיר אב או אם

הגשמים העזים שירדו בתום חג הפסח גררו דיבורים על נזקים לחקלאים. אולם יש חקלאים שרואים את הגשם ומחייכים. אחד מהם הוא דורון טוויג (43), ממושב עזריה, שאינו חושש לפגיעה ביבולים ושמח דווקא על השבחת הקרקע מגשמי הברכה.

זה סיפורו של חקלאי שהחליט לעצור הכול, ברגע האחרון, ולשמור שמיטה כהלכתה. דורון, אב לארבעה ילדים, דור שלישי של חקלאים, מגדל חצילים, בצל, כרוב, קישואים ופלפלים. הוא חתום על חוזים עם החברות הגדולות במשק. בשנות השמיטה הקודמות חתם על היתר מכירה, אלא שהשנה השתנה דבר-מה. "אשתי שאלה אותי: אתה עובד כבר עשרים שנה ברציפות, אולי תעשה הפסקה ותוכל גם ללמוד?", הוא מספר.

אחרי אלפיים שנה

דורון הופתע והשיב: "אחשוב על זה". חודש לפני ראש השנה, חתם, כדרכו, על 'היתר מכירה'. התפנית התרחשה כעבור כמה ימים, כשפגש בחורים חרדים שליקטו ענבים בכרמים כדי להכין יין מ'יבול שישית'. הבחורים התעניינו אם הוא מתכוון לשמור שמיטה, ודורון השיב שהוא "חושב על זה". אחד הבחורים אמר לו: "אלפיים שנים יהודים ייחלו לחזור לארץ ישראל כדי שיוכלו לשמור על המצוות התלויות בארץ. אתה חקלאי ומצוות השמיטה תחת ידך, ואתה מחמיץ אותה?!".

דורון: "השאלה העבירה בי צמרמורת. המפגש הזה, ועוד כמה 'סימנים' בדרך, חיזקו אצלי יותר ויותר את הרצון לשמור שמיטה בשלמות".

סימנים משמים

דווקא בשלב הזה צצו קשיים. "כשהתחלתי לרדת לפסים המעשיים, הבנתי שזה לא כל-כך פשוט", הוא משחזר. "אני עובד עם צוות עובדים, בשטח המשתרע על פני 300-400 דונם. בניתי לא מכבר שתי חממות חדשות, וכבר שתלתי אלפי שתילי חצילים. יש לי התחייבויות לספקים".

בעיצומם של הלבטים ביקרו אצלו נציגי 'קרן השביעית', המסייעת לחקלאים שומרי שביעית. "הם היו אצלי זמן קצר לפני ראש השנה והסבירו לי את חשיבות קיום השמיטה ואת הזכות שנפלה בחלקי. בעודם מדברים עמי, רעייתי – שגדלה בבית דתי בארה"ב – הזכירה לי שאחרי פטירת אביה, שנה קודם לכן, חילקו בין בני המשפחה את המשניות, ואנו קיבלנו את מסכת שביעית. 'הנה עוד סימן', העירה. החלטתי לקבל עליי את קיום המצווה".

מהמעטים שזכו

כך, ימים אחדים לפני השנה החדשה, נכנס דורון לשנת השמיטה כשהוא מפקיר את שדותיו. את החצילים שכבר גדלו בחממות תרם לציבור. "נכנסתי לשמיטה לא מוכן כלל", אומר דורון ומחייך. "מאז באים לכאן, לחממות, בכל יום רבנים מהארץ ומחו"ל, מעודדים אותי ומבקשים לשמוע שוב ושוב את סיפורי. השבוע היה אצלי הרב הראשי, הרב דוד לאו.

"בהתחלה לא הבנתי כל-כך את סיבת ההתפעלות", הוא מצטנע, "אבל בהמשך, כשחשבתי על הנתון הבא, הבנתי שנפלה בחלקי זכות: שני אחוזים בלבד מאזרחי המדינה הם חקלאים, המשווקים את כל התצרוכת החקלאית. רק מעטים יכולים לשמור על המצווה, ואני זכיתי להימנות עמהם".


החיים השתנו. טוויג (צילום: אבי ברודי)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)