'סעודת משיח' היא הכנה לגילוי המשיח, שאף הוא יבוא כמציאות ממשית, שנוכל לראותה בעיניים ולמששה בידיים
מנהג מיוחד שהנהיג הבעש"ט היה לאכול בחג האחרון של פסח שלוש סעודות. הסעודה השלישית, שהייתה נערכת לפנות ערב, נקראה 'סעודת משיח'. הבעש"ט הסביר ש"ביום הזה מאיר גילוי הארת המשיח".
כעבור שבעה דורות הוסיף האדמו"ר החמישי של חסידות חב"ד, רבי שלום-דובער מליובאוויטש, עוד פרט: הוא תיקן לשתות בסעודה הזאת ארבע כוסות, כשם שנהוג בליל הסדר.
הכנה רוחנית
המנהגים האלה משקפים תהליך גדול שמתחולל בעולם מימות הבעש"ט והלאה. ספרי החסידות מסבירים שהתגלותה של שיטת החסידות היא הכנה לימות המשיח. אדמו"רי החסידות נהגו לומר שהבעש"ט הוא "התנוצצות אורו של משיח".
ידועה האיגרת שכתב הבעש"ט, ובה הוא מספר על 'עליית נשמה' שהייתה לו, ושבמהלכה הגיע עד היכלו של המשיח. שאל הבעש"ט את המשיח: "אימתי קאתי מר?" (=מתי יבוא מר?), וענהו המשיח: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". מכאן שהפצת מעיינות החסידות היא הכנה לביאת המשיח.
הופעת החסידות היא אפוא סוג של הכנה רוחנית לקראת הגאולה. העיסוק בפנימיות התורה הוא הכנה לתורתו של משיח. ההתלהבות והשמחה בעבודת ה' קשורות אף הן לאופייה של עבודת ה' שתהיה בימות המשיח. ואולי גם הדבֵקות בצדיק היא מעין הכנה לדבקות ולהתבטלות שנחוש כולנו כלפי המלך המשיח, שאף הוא יהיה שילוב של אישיות רוחנית, מלך ומנהיג.
גם מנהג 'סעודת משיח' נקשר לתפיסה זו. הרעיון שמאחורי הסעודה הוא, לקבל את הארת המשיח לא רק בכלים הרוחניים של הבנה ורגש, אלא בצורה של סעודה, שהאדם אוכל ומרגיש את טעמה, ואחר-כך היא מתעכלת בקרבו ונעשית חלק ממנו.
'סעודת משיח' היא התשובה לאחד הקשיים הגדולים שלנו – קשה לנו לאמץ עולם מושגים של גאולה. צריך אפוא להתחיל לחשוב במונחים של עולם מתוקן, עולם שבו האמת גלויה, עולם שבו הנבואות העתידיות עומדות להתחולל בפועל – כאן בארץ.
להתכונן ולהתאחד
זו המשמעות העמוקה שמאחורי תקנת הבעש"ט בדבר אכילת 'סעודת המשיח'. כשאנו יושבים בסעודה זו, בשעה שבה מאירה הארת המשיח, אנו מקבלים כוח לחשוב על ביאת המשיח לא במושגים מופשטים בלבד, אלא בדרך מוחשית ומציאותית.
סעודה זו היא הכנה לגילוי המשיח, שאף הוא לא ייוותר במישור הרוחני בלבד. המשיח יבוא כמציאות ממשית, שנוכל לראותה בעיניים ולמששה בידיים. מציאות מוחשית, כמו סעודה שאנו אוכלים, כמו יין שאנו שותים.
זה גם הטעם למנהג שתיית ארבע הכוסות. אחד הנימוקים לארבע הכוסות של פסח הוא, שהן מקבילות ל"ארבע כוסות של פורענות שעתיד הקב"ה להשקות את אומות עולם, וכנגדן עתיד להשקות את ישראל ארבע כוסות של נחמות" (כמאמר חז"ל). אםכן, כאשר אנו מתקרבים לימים האלה, אנו שותים עוד ארבע כוסות בסיום הפסח, כדי לעורר את גילוי ארבע הכוסות של ימות המשיח.
עכשיו הזמן להתאחד באהבת אחים לקראת הגאולה. ויהי רצון שכבר השנה נאכל את סעודת המשיח עם משיח-צדקנו.
אמונה מוחשית, כמו המצה שאנו אוכלים (צילום: מאיר דהן)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
