הקב"ה כשליח ציבור
"ויעבור ה' על פניו ויקרא, ה' ה', א-ל רחום וחנון" (שמות לד,ו). אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב, אי-אפשר לאמרו. מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור, והראה לו למשה סדר תפילה, ואמר לו: בכל זמן שישראל חוטאים, יעשו לפניי כסדר הזה ואני מוחל להם.
(ראש השנה יז,ב)
עשייה ולא אמירה
לא נאמר "יאמרו לפניי כסדר הזה", אלא "יעשו לפניי". לא באמירה בלבד הדבר תלוי, אלא בעשייה. אם האדם עושה את מידותיו כמידותיו של הקב"ה, עוונותיו נמחלים לו.
(אלשיך)
החלק קורא
"ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' ה'" (שמות לד,ו). הנשמה היא חלק א-לוה ממעל, וכשהנשמה קוראת לקב"ה, חלק ה' קורא כביכול לקב"ה. כשיראת ה' אופפת את האדם והוא מתמלא יראה ואהבה, כי אז "ויקרא ה'" – אל ה'.
(רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב)
עליית העוון
"נושא עוון ופשע" (שמות לד,ז). כשם שהשטות של התינוק מעלה שחוק אצל האב, כך כשהעוון עולה למקום גבוה נעשית המתקה לטובה.
(המגיד ממזריטש)
תיקון הכוח המתאווה
את מעשה החטא אי-אפשר להעלות לקדושה, מפני שהוא רע גמור, ואין לו תקנה אלא בביטולו ובהעברתו מן העולם. אך הכוח המתאווה שבעבֵרה אינו רע, שהרי את עצם הכוח המתאווה אפשר לנצל גם לעבֵרה וגם למצווה. כשאדם עושה תשובה על חטאיו, הוא מעלה ונושא את הכוח המתאווה שהיה מלובש בעבֵרה אל שורשו העליון.
(לקוטי תורה)
האבות מקטינים
"פוקד עוון אבות על בנים" (שמות לד,ז). הקב"ה עושה חסד לישראל בפקידת עוון האבות, כי בכך אשמת הבנים קטנה, שכן הדבר בא להם בירושה מאבותיהם.
(דמשק אליעזר)
בנים מזכים אבות
כאשר הקב"ה דן את האבות הוא זוכר גם את הבנים, את הזכויות של הבנים. אם הבנים עושים טוב, הם מזכים את אבותיהם.
(מהר"ם אלגזי)
מי זקוק לרחמים
"ה' ה' א-ל רחום וחנון" (שמות לד,ו). חז"ל אומרים: "אני הוא קודם שיחטא האדם ואני הוא לאחר שיחטא". אדם שאינו חוטא זקוק גם הוא לרחמים רבים, שלא יתהלך מדושן עונג ויבוא לידי גאווה, שהוא החטא החמור שבכל החטאים.
(רבי מנחם-מנדל מקוצק) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
