במה מתבסמים
"מחייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה,ז). לא נאמר "לבסומי ביין" אלא "לבסומי בפוריא". חייב אדם לשמוח ולהתלהב מן הנס של פורים עד דלא ידע.
(אור הנר)
ניסי היין
הטעם שיש מצווה לשתות לשוכרה הוא מפני שהניסים העיקריים בפורים קשורים ליין: בשכרותו דרש אחשוורוש מוושתי המלכה לבוא לפניו, בעקבות זאת מונתה אסתר למלכה תחתיה, וגם סופו של המן ומפלתו הגמורה היו בעת משתה היין.
(מאוצרנו הישן)
קדיש אחרי המגילה
רבי יוסף-פינחס קנטור, רבה של קוניץ, היה אומר בדרך הלצה: מפני מה אומרים קדיש אחרי המגילות קוהלת, רות ושיר השירים, ואין אומרים קדיש אחרי מגילת אסתר? מפני שהמן לא הניח אחריו קדיש...
העינוי הגדול ביותר
גדול יום הפורים מיום הכיפורים, שביום הכיפורים המצווה היא לענות את הנפש, ואילו בפורים חייב אדם להתבסם עד דלא ידע. וכי יש בעולם עינוי גדול מחסרון הדעת?
(רבי בונם מפשיסחה)
מי פושט יד
רבי ישראל מרוז'ין אמר שבפורים אפשר לפעול הכול, כמבואר בשולחן-ערוך סי' תרצד: "כל הפושט יד נותנים לו". הלך אחד ואמר את החידוש לרבי יצחק מסקווירה. אמר רבי יצחק: אם כן, היום הוא גם זמן תשובה, שהלוא הקב"ה הוא מפושטי יד, שימינו פשוטה לקבל שבים.
מצווה כל היום
מצוות משתה ושמחה בפורים שונה משאר המצוות שתיקנו חכמים בימי הפורים. את המצוות האחרות מקיימים פעם אחת ויוצאים ידי חובה, אבל מצוות משתה ושמחה חיובה במשך כל היום כולו, כדברי הכתוב "ימי משתה ושמחה".
(הרבי מליובאוויטש)
מצוות של חיבור
שתי המצוות של 'משלוח מנות' ו'מתנות לאביונים' שונות משאר מצוות הפורים מפני שעניינן קירוב ואיחוד בין יהודים. גם דרך קיומן היא על-ידי קירוב וחיבור של 'משלוח המנות' או ה'מתנות לאביונים' עם המקבלים – רעהו או האביון.
(לקוטי שיחות)
מסרו את נפשן
לא נקרא ספר מכ"ד ספרי הקודש על שם אישה, חוץ משני ספרים מחמש המגילות – רות ואסתר, מפני ששתיהן מסרו את נפשן. רות באמרה "באשר תמותי אמות", ואסתר באמרה "כאשר אבדתי אבדתי".
(שפתי חכמים) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
