חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:19 זריחה: 6:09 י"ט באב התשע"ט, 20/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מסירות-הנפש הופכת גם את אחשוורוש למסייע
דבר מלכות

מדורים נוספים
התקשרות גליון 1075- כל המדורים ברצף
מסירות-הנפש הופכת גם את אחשוורוש למסייע
'תוקף מרדכי' מבטל את ההעלם ומביא אלוקות ("גאולה") לעולם
הלכות ומנהגי חב"ד

מדוע נס המגילה מתחיל ב"תוקפו של אחשוורוש"? * למרות גדלותו של אחשוורוש למטה, וכן שר גדול למעלה, כשמדובר בהצלת בני-ישראל – לב מלכים ושרים ביד ה'! * כאשר בני-ישראל מגלים בעצמם את כוח מסירות-הנפש, מתגלה שגם אחשוורוש הופך להיות מסייע * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. עיקר עניין הפורים הוא קריאת המגילה. והיינו, שאף שיש בפורים עוד כמה עניינים, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ועוד, מכל מקום, העיקר הוא קריאת המגילה.

ולכן, בברכות הפורים – מברכים "על מקרא מגילה", ולא על שאר העניינים. ואף שיש לכוון להוציא גם את מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים כו'1 – הרי הברכה בפירוש היא "על מקרא מגילה" דווקא.

ויתרה מזו: גם ב' הברכות "שעשה נסים" ו"שהחיינו", שהן על "עיצומו של יום" (ולכן גם מי שנמצא במדבר ואין לו מגילה חייב לברך ב' ברכות אלו) – נתקנו בשעת קריאת המגילה דווקא, כיוון שקריאת המגילה היא עיקר עניין הפורים, ובה מתבטא העניין ד"עיצומו של יום"2.

וכיוון שכן הוא הדין על-פי נגלה – הרי כן הוא גם בפנימיות העניין.

ב. אודות קריאת המגילה שנינו3: "מהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו, רבי מאיר אומר כולה, רבי יהודה אומר מאיש יהודי4, רבי יוסי אומר מאחר הדברים האלה5".

ומבואר בגמרא3 בטעם הפלוגתא: "וכולן מקרא אחד דרשו, ותכתוב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף6, מאן דאמר כולה – תוקפו של אחשוורוש, ומאן-דאמר מאיש יהודי – תוקפו של מרדכי, ומאן-דאמר מאחר הדברים האלה – תוקפו של המן, ומאן-דאמר מבלילה ההוא7 – תוקפו של נס".

ומכיוון שאנו פוסקים8 "הלכה כדברי האומר כולה" – נמצא שההלכה היא שבקריאת המגילה צריך להודיע גם "תוקפו של אחשוורוש". ופירוש הדברים – שכדי לדעת "תוקפו של נס", ולהבינו כדבעי בכל הפרטים, יש צורך להודיע "תוקפו של אחשוורוש"9.

ג. וביאור העניין:

אחשוורוש כפשוטו – היה "מלך בכיפה"10, שמלך על העולם כולו, ומלכותו היתה באופן של התפשטות – כפי שמצינו11 שהשתמש בכלי המקדש ובגדי כהונה, וישב על כסא שלמה כו', ומצד גודל התפשטותו היה ביכולתו לערוך משתה במשך "שמונים ומאת יום"12 – שלא מצינו במקום אחר משתה שנמשך זמן רב כל כך, מלבד משתה זה, שמטרתו היתה להראות "את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו"12 של אחשוורוש.

ונוסף על גדולתו של אחשוורוש למטה – הרי זה מורה גם על גדלותו של השר שלו למעלה, שכן, מצד גדלותו של השר למעלה היתה גדולתו של אחשוורוש למטה.

[מאמר המוסגר:

המלכים שהיו פעם ברוסיה, היה ביכולתם לעשות כל מה שלבם חפץ, כיוון שלא היה על גביהם שום "קאָנגרעס" וכיוצא-בזה. בשנים האחרונות היה קיסר רוסיה "שיכור", וכשרצו היהודים לפעול עליו בעניין מסויים, היו יוצאים לקבל את פניו בספר-תורה.

באותה תקופה כיהן הרד"ץ [=ר' דוד צבי חן]13 ברבנות בטשערניגאָוו, וכשהגיע הקיסר לביקור בטשערניגאָוו, נהג הרד"ץ בהתאם לסדר הנ"ל, ויצא לקראת הקיסר כשהוא לבוש "סירטוק", ונושא ספר-תורה, וכשהגיע בסמיכות לקיסר – עמד על מקומו, הניח את ידו על מצחו [כך היה סדר הנהגתו של הרד"ץ14: לפני שהיה מברך ברכה, היה מניח את ידו על מצחו ומכוון כוונת הברכה – ש"הוי'" הוא "היה הוה ויהיה כאחד"15, "אלקינו" הוא כחנו וחיותנו16 כו'], ובירך "שנתן מכבודו לבשר ודם" בקול רם, כדי שיענו אחריו אמן. הקיסר ראה שעומד לידו יהודי לבוש בצורה מוזרה ("עפּעס מאָדנע אָנגעטאָן"), אוחז בידו ספר-תורה, ומרים עליו את קולו ("און שרייט אויף אים")... עד שהסבירו לו את פשר העניין.

לאחר ששב הרד"ץ לביתו, פנה אליו אחיינו – שהיה "משכיל" במקצת ("אַביסל אַן אויפגעקלערטער") – ושאלו לאמר: "פעטער"! הרי יודע אתה שהקיסר הוא "שיכור" וכו', ואיך אפשר להתייחס אליו בצורה כזו – לברך ברכה, ולצאת לקראתו עם ספר-תורה וכו'? – ענה לו הרד"ץ: "פּעטאַך"! [=חסר-הבנה] הרי יש לו שר למעלה!].

ונוסף לגדולתו של אחשוורוש (כנ"ל) – היה גם רשע, במידה לא פחותה מהמן, וגם הוא חפץ בגזירה על בני-ישראל כמו המן17, וכפי שאמר למרדכי ואסתר "כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב"18.

ואף-על-פי-כן – מבלי הבט על גודל רשעותו של אחשוורוש, ועל כך שמלך בכיפה, ולכאורה היה ביכולתו להוציא לפועל את רשעותו באין מונע –  הרי כיוון ש"לב מלכים ושרים ביד ה'"19, היתה הנהגתו של אחשוורוש שלא על-פי שכל – ש"הרג אשתו מפני אוהבו והרג אוהבו מפני אשתו"20, כיוון שכך היתה הכוונה העליונה.

ה. וזהו הפירוש שעל-ידי שמודיעים "תוקפו של אחשוורוש" מודיעים את "תוקפו של נס" – שמבלי הבט על "תוקפו של אחשוורוש", הרי "לב מלכים ושרים ביד ה'", ובזה ניכר "תוקפו של נס".

ונקודת העניין – שכאשר מדובר אודות בני-ישראל, אזי מתבטלים כל העניינים המנגדים כו', מבלי הבט על החוזק והתוקף שלהם,

ובפרטיות – הן כשמדובר אודות הצלת עם-ישראל, והן כשמדובר אודות הרמת בני-ישראל למדריגה נעלית יותר21, שזהו כללות עניין הפורים, שעל-ידי הגזירה נתגלה בבני-ישראל כוח המסירות נפש, ועל-ידי זה נפעל עניין עמוק יותר בקיום התורה ומצוות לדורות, כיוון שעד אז היה קיום התורה ומצוות באופן ד"אשר החלו לעשות"22 בלבד, כמאמר רז"ל23 "מכאן מודעא רבה לאורייתא" (שקבלוה באונס), ואילו בפורים היה עניין "וקבל היהודים" ברצון ובמסירות נפש על כל הדורות.

ו. ויש להוסיף בפירוש הודעת "תוקפו של אחשוורוש" – בעומק יותר:

למרות שאחשוורוש "מלך בכיפה" והיה רשע כהמן – הרי לא זו בלבד שכאשר היה מדובר בנוגע לבני-ישראל (באחד משתי התנועות דלעיל – הצלת בני-ישראל, והרמתם למדריגה נעלית יותר), נתבטל "תוקפו של אחשוורוש", אלא יתירה מזו – שכאשר מדובר על-דבר בני-ישראל ועל-דבר רצונו של הקב"ה, הרי אחשוורוש עצמו, שקודם לכן גזר גזירה על בני-ישראל, בהיותו עדיין בכל תוקפו ("תוקפו של אחשוורוש"), אמר בעצמו "כתבו על היהודים כטוב בעיניכם".

כלומר: אין הכוונה ש"תוקפו של אחשוורוש" נתבטל לגבי "תוקפו של נס", אלא "תוקפו של אחשוורוש" עצמו סייע והתנהג על-פי הכוונה העליונה. מכיוון ש"לב מלכים ושרים ביד ה'", הרי העולם עצמו מתנהג באופן שמסייע לקיום התורה ומצוות.

ז. ומכאן הוראה בכל דור ודור:

כאשר טוענים שהנהגת העולם היא סתירה או מניעה לקיום התורה ומצוות, הן בנוגע לפעולה עם עצמו, והן בנוגע לפעולה עם הזולת – יש לדעת, שכאשר עומדים בתנועה של מסירות נפש ולא מתפעלים מהעולם, אזי נעשה העולם עצמו – כפי שהוא באופן ש"עולם כמנהגו נוהג"24סיוע לעבודת ה'.

וכפי שהיה "בימים ההם" – שעל-ידי זה שבני-ישראל עמדו במסירות נפש כל השנה כולה, ו"לא עלה על דעת שום אחד מהם מחשבת חוץ חס-ושלום"25 (על-ידי ההתעוררות שעורר אצלם מרדכי, שעל-ידי זה פעל שגם אלו ש"השתחוו כו'"26 עמדו במסירות נפש כל השנה כולה), גילו שאחשוורוש עצמו אינו מנגד אלא מסייע, כן הוא "בזמן הזה" – שכאשר אין מתחשבים ב"גזירות" שמצד העולם שנראה כמניעה לקיום התורה ומצוות, אלא פועלים הן בעצמו והן בזולת שתהיה ההנהגה כרצונו של הקב"ה במסירות נפש – אזי גם העולם עצמו, באופן ד"עולם כמנהגו נוהג", מסייע לכך.

ח. עניין זה (שתוכנו היציאה מהמיצרים וההגבלות של העולם) התחיל בשעת מתן-תורה, שאז עמדו כל נשמות-ישראל (אפילו נשמות הגרים)27, ושמעו מהקב"ה בכבודו ובעצמו "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים"28, שעל-ידי זה ניתן הכוח לכל אחד ואחד מישראל לצאת מהמיצרים וההגבלות של העולם.

אמנם, בשעת מתן תורה היתה רק התחלת העניין, ואילו גמר וקיום הדבר היה בפורים. ומיני אז יש לנו בפנימיות את הכוח שלא להתחשב במיצרים של העולם ולעמוד במסירות נפש על עניני תורה ומצוות.

וכאשר כל אחד ואחד מישראל פועל בעצמו את עניין "יציאת מצרים", שלא להתחשב ב"מצרים" (מיצרים והגבלות) שלו, שאז רואה הוא בגילוי שגם חלקו בעולם מסייע לו בעבודתו (כנ"ל) – אזי יתגלה גם בכללות העולם העניין ד"דירה בתחתונים", כי, התגלות פנימיות הלב שבו, שזהו עניין משיח הפרטי29 – מהוה הכנה לביאת משיח הכללי, במהרה בימינו.

(מהתוועדות פרשת צו, שושן פורים, ה'תשי"ד. 'תורת מנחם – התוועדויות' ה'תשי"ד ח"ב (יא) עמ' 131-135, בלתי מוגה)

_______________________________

1)    ראה מג"א או"ח ר"ס תרצב.

2)    ראה המועדים בהלכה (לרש"י זעווין) פורים ע' קצד. וש"נ.

3)    מגילה יט, א.

4)    אסתר ב, ה.

5)    שם ג, א.

6)    שם ט, כט.

7)    שם ו, א.

8)    רמב"ם שם ה"ג. טושו"ע שם סתר"צ ס"ג.

9)    ראה גם שיחת פורים דאשתקד ס"ו ואילך (תורת מנחם – התוועדויות ח"ח ע' 27 ואילך).

10)  מגילה יא, סע"א.

11)  שם, ב ואילך. תרגום שני לאסתר א, ב. אסת"ר פ"א, יב.

12)  אסתר א, ד.

13)  ראה אודותו – סה"ש תרצ"א ע' 223 הערה 131. וש"נ.

14)  ראה סה"ש תש"ג ע' 143.

15)  ראה זח"ג רנז, סע"ב. פרדס ש"א פ"ט. תניא שעהיוה"א פ"ז (פב, א).

16)  ראה טושו"ע ואדה"ז או"ח ס"ה.

17)  ראה מגילה יד, רע"א.

18)  אסתר ח, ח.

19)  לשון הרגיל – ע"פ משלי כא, א. וראה לקו"ש חי"ג ע' 285 הערה 1. וש"נ.

20)  אסת"ר פ"א, א.

21)  הענין ד"הרג אוהבו מפני אשתו" – הי' לשם הצלת בנ"י; והענין ד"הרג אשתו מפני אוהבו" – הי' לשם הרמת בנ"י למדריגה נעלית יותר, כיוון שעי"ז היתה גזירת פורים כו' (אינו בבירור – המו"ל).

22)  אסתר ט, כג.

23)  שבת פח, א (ובפרש"י).

24)  לשון חז"ל – ע"ז נד, ב.

25)  ראה תו"א מג"א צז, א. צט, ב. הוספות קכ, סע"ד. ובכ"מ.

26)  מגילה יב, א.

27)  ראה שבת קמו, רע"א. פרדר"א פמ"א. ועוד.

28)  יתרו כ, ב.

29)  ראה תניא אגה"ק ס"ד.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)