חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:35 זריחה: 6:30 כ"ג באלול התשע"ט, 23/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הקושיה בקבלה שנפתרה ב'יחידות'
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות גליון 1071- כל המדורים ברצף
השפעות הנשיא נמשכות; האחריות מוטלת על "זרעו"
שמחה מכך שהגאולה באה!
הקושיה בקבלה שנפתרה ב'יחידות'
פרשת בשלח
הלכות ומנהגי חב"ד

כשהגאון רבי משה פיינשטיין כתב לרבי כמו חסיד; על תמונה שהתגלתה וקלטות שנשלחו לר' משה; ומה הייתה דרכו בהנהגת קהילותיו ברוסיה ובארצות-הברית? * "לא הייתה כוונה לחדש חידושים, אלא להזכיר את המנהג שהיה נוהג בעבר", אמר הרבי על מבצע נש"ק * עדותו המעניינת של ר' ישראל שיינר – פאריז תש"ז * אוסף מיוחד מ'אוצרות ליובאוויטש' לרגל י' שבט

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

קידש שם החסידות

ב'אגרות משה' אורח חיים חלק ד' סימן ט' נדפסה תשובתו של רבי משה פיינשטיין לרבי "בעניין הנחת תפילין של רבינו תם":

"בע"ה, עש"ק שקלים תש"מ,

מע"כ [=מעלת כבוד] הוד כ"ק הגאון הצדיק מוהרמ"מ שליט"א שניאורסון האדמו"ר מליובאוויטש,

"שלום וברכה לעולם.

"כאשר הודיעו לי בדבר שהוכ"ק [=שהוד כבוד קדושתו] מתעניין בדבר קיום מצות תפילין אליבא דרבינו תם... מצאתי לנחוץ לכתוב תודתי וגם טעמי ונימוקי"... [ואחרי אריכות הדברים מסיים:] "ועתה כאשר הודיעו לי בשם כ"ק [=כבוד קדושתו] הוד גאונו שליט"א שיש סופר מובהק אצלו שנכון לשלחו אלי ולצוותו שיכתוב עבורי פרשיות תפילין דר"ת כרצוני, הוא דבר גדול מאוד... וישיג הסופר בתים טובים... ויהיה כתבו נאה. והנני גומר בברכה שנזכה בקרוב לביאת הגואל אשר מצפים אנחנו תמיד. מוקירו מאוד. משה פיינשטיין".

מעניין לציין, כי במכתב המקורי ששיגר לרבי שם, נראית חתימתו המליאה כחסיד רגיל וותיק: "משה בן פייא גיטל פיינשטיין" (מפי הסופר הרב יצחק ברבר שי' מאשדוד).

בראש חודש ניסן תשל"ד ביקר רבי משה פיינשטיין ב'יחידות' אצל הרבי, בה שהה שעה שלימה בשיחה שכולה דברי תורה.

סיפר נכדו משמו על אותה ה'יחידות':

"שנים רבות הייתה לי קושיה בקבלה. הצגתיה לפני הרבי, שביאר לי את הדברים ושמחתי כמוצא שלל רב" (מפי הרב יצחק שי' ברבר מחבר הספר 'והאיש משה').

יצוין, כי בשנים האחרונות נתגלתה תמונה בה נראה הרבי עומד ומלווה בעיניו את ר' משה, תוך כדי שהמזכיר הרב יהודה לייב גרונר מסייע לר' משה ללבוש את מעיל החורף שלו.

בשבעה עשר בתמוז תשמ"ג השמיע הרבי שיחה נוקבת בעקבות מעשי אלימות כלפי לומדי חסידות חב"ד, אשר הוקלטה בו-בעת בקלטות של מרכז-שידורי-חב"ד. תיכף לאחר סיום השיחה קרא המזכיר הרה"ח ר' יהודה לייב גרונר שליט"א לאחד התלמידים מישיבת חובבי תורה – 770 (משה מאיר שי' וואגעל) ומסר לו קלטות מהשיחה, וביקש ממנו לנסוע לביתו של רבי משה פיינשטיין ולמסור לו את הקלטות על מנת שר' משה יאזין להן (כמדומה כך אירע גם בהזדמנויות נוספות).

אגב, את השיחה הזו הרבי אף הגיה לאחר-מכן בלשון-הקודש (לקוטי שיחות כרך כג עמ' 315-300) – דבר לא שגרתי באותם ימים.

בהזדמנות נדירה, באיגרת לסופר היהודי האמריקאי הרמן ווק (איגרת באנגלית מיום ד' אייר תשמ"ה – נדפסה בתרגום ללשון הקודש בספר 'מורה לדור נבוך' כרך ב' עמ' 140), התייחס הרבי לפרט ביוגרפי בחייו של הרב משה פיינשטיין:

...הזכרתי את פסק-הדין המפורסם של הרבנים וראשי-הישיבות הבולטים, שאחד מהם, דרך אגב, הוא גם הרב משה פיינשטיין שליט"א, אשר במשך שנים רבות לפני בואו לארצות-הברית, החזיק במשרה של רב בקהילה חסידית ברוסיה בתור רב חסידי. כשהגיע לניו-יורק, חברי הקהילה שלו כללו חסידים ומתנגדים ומגוון של קבוצות יהודיות אחרות.

כשזה הגיע למנהגים, הוא הורה לחברי קבוצה מסויימת לנהוג לפי המנהגים המיוחדים שלהם. אבל כשזה הגיע לענין שנגע בקידוש-השם, או ההיפך מזה, לא היתה יכולה להיות שום גמישות, ואף לא חריגה, בייחוד לאור העובדה שזה היה מתפרש ברבים, כפי שהוזכר לעיל.

על מבצע נש"ק

תקופה מסוימת לאחר הכרזת הרבי על מבצע הדלקת נרות שבת קודש ויום-טוב על-ידי בנות ישראל – גם הקטנות – הגיע אל הרבי הרה"ג הרה"ח הר"ר ירמיהו אלאי מדרום-אפריקה ואמר שאינו מבין את החידוש בכך, שכן בדוקשיץ [= עיירה חסידית בה נולד] כך היה המנהג!

הרבי חייך מאוד, ואמר כי אדרבה לא הייתה כוונה לחדש חידושים, אלא להזכיר את המנהג שהיה נוהג בעבר בעיירות ישראל בכמה וכמה קהילות.

לימים יכתוב הרבי להרה"ג ר' יששכר מאיר (זצ"ל) ראש ישיבת הנגב נתיבות (עזתא) בימי הספירה תשל"ט ('ניצוצי אור' ר"נ מינדל עמ' 104):

מעשה רב, שהוא העיקר, אשר בבתי גדולי ישראל... ובכמה-וכמה מדינות ועיירות, ומכל החוגים... הדליקו הבנות נרות-שבת-קודש מגיל הכי צעיר...

וכבר בחודש מרחשוון תשל"ה אומר הרבי ב'יחידות' ('מקדש מלך' כרך ד' עמ' שצז):

מנהג זה אינו "חידוש" שלי, הוא היה נוהג בעבר בכמה וכמה חוגים ומשפחות יראי-שמים דבני ישראל. ומפני כמה-וכמה סיבות ועיקרן "צוק העיתים" וכו' – נשתקע.

עוד מצאנו בשיחת מוצאי זאת חנוכה תשל"ה, בה ציין הרבי כי רגיל היה הדבר בבתי גדולי ישראל, כדלהלן:

...אדמור"י פולין ובני ביתם החל מה"שפת אמת" וכו', אדמור"י גליציא – בעלז, בובוב, ועוד בקהילות בני-ישראל בליטא – בריסק, וולוז'ין, ועוד כמה קהילות-קודש באשכנז וקהילות-קודש בכל פזוריהם בעולם.

וראה גם מכתב י"א אייר תשל"ה (אגרות קודש כרך ל' עמ' קצח):

...שאין זה אלא להשיב עטרה ליושנה, כי כבר מקדמת דנא היו נוהגים במשפחות מדקדקות במצוות לקיים מצות חינוך גם בנוגע להדלקת הנרות.

הזמנה אישית מהרבי

על דברי ימי חייו ופועליו של הרבי בפריז כבר נכתב בארוכה בספר 'ימי מלך', ושם – על ביקור פאריז תש"ז, בכרך ג' פרק עשרים ובהוספות לשם.

לאחרונה התפרסמה עדות נוספת בעיתון 'המבשר' קהילות (גליון 278 - יום רביעי ב' טבת תשע"ה עמ' 11), מאת ר' ישראל שיינר, יליד העיר פחנצ'וב בפולין, אשר זכה בילדותו לחסות בצילו של האדמו"ר בעל ה'אמרי אמת' מגור ולהיות בקרבתו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ממנו זכה ליחס מיוחד בפריז לאחר השואה (הדברים מובאים כאן בלשונם מרשימת י. אהרנסון):

"בשנתו הראשונה בצרפת זכה ר' ישראל להיכרות אישית מיוחדת עם כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, ששהה אז בפריז. וכך הוא מספר:

"באותה שנה, שנת תש"ז, הגיע הרבי מליובאוויטש זי"ע מארצות-הברית לצרפת כדי לקבל את פניה של אמו הרבנית, שבאותם ימים יצאה מרוסיה, ואחרי שהות של זמן מה במחנות פליטים בגרמניה הגיעה לצרפת. הוא הגיע לפריז בחורף ונשאר בה עד אחרי חג השבועות.

"באותם ימים עשיתי לי מנהג לשבת וללמוד בשבת אחר-הצהרים בבית הכנסת. הייתי צעיר ונמרץ ובמקום לשכב לנוח הייתי הולך לבית הכנסת ולומד. בעונת הקיץ הימים בפריז ארוכים ומשעת הצהרים ועד צאת השבת יש כמה וכמה שעות, שאת כולן הייתי עושה כאמור בבית הכנסת.

"במהלך אותו ביקור של הרבי בפריז, היו כמה שבתות שבהן הוא הופיע בשבת אחר-הצהרים באותו בית כנסת. אני זוכר שהרבי היה יושב ולומד שעות ארוכות, כשמפעם לפעם הוא קם ממקומו, אם כדי להתהלך מעט תוך כדי עיון ואם כדי לגשת לארון הספרים להוציא ספר. בהזדמנויות הללו, כמעט כל פעם שעבר לידי, היה ניגש אלי, מתעניין מה אני לומד ואיך אני מרגיש.

"בקושי ידעתי על חב"ד. לא הייתה לי היכרות קרובה עם הרבי. שמעתי רק שאומרים שהוא חתנו של אדמו"ר מפורסם באמריקה. ובסך הכול היינו מחליפים מפעם לפעם מילים קצרות בלבד, ובכל זאת, עצם ההתייחסות שלו אלי נתנה לי הרגשה יוצאת מן הכלל. הייתי אז עדיין בחור, פליט מהמלחמה, וזה היה סביר לחלוטין אם הרבי היה בוחר להתעלם ממני ולעסוק בענייניו. אבל הוא הקפיד להתייחס אלי בסבר פנים יפות ולהתעניין בי ובלימודים שלי... רק לימים הבנתי עד כמה זה מראה על אכפתיות ותשומת לב לזולת.

"כאמור, לא הכרתי את הרבי ובקושי ידעתי מיהו. לאחר מכן נודע לי שהוא התאמץ כל הזמן להסתיר את עצמו ולא רצה שיידעו מיהו ויכירו את גדולתו. באותם ימים רק שמתי לב לכך שכולם מכבדים אותו קצת יותר מהרגיל, וכן בכל סעודה שלישית הוא היה מדבר בפני הציבור בבית הכנסת.

"באחת השבתות הללו, כשהרבי ניגש לשוחח איתי, קצרות כמנהגו, הוא הפתיע אותי בהזמנה מיוחדת. הוא סיפר לי כי הלילה תתקיים בביתו של ר' זלמן שניאורסון התוועדות מלווה-מלכה והזמין אותי להשתתף בה.

"ואכן נעניתי להזמנה. כבר אינני זוכר ממה שדובר באותה התוועדות, זכור לי רק שהרבי היה כמעיין המתגבר, כולם הקשיבו לו שעות על שעות, פניו האציליות היו כפני מלאך ה' ושיקפו טוהר ואצילות. גדלותו קרנה ממנו על-אף כל המאמצים שעשה להצניע את עצמו".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)