חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:26 זריחה: 6:05 כ"ב באב התש"פ, 12/8/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

רבי צבי פסח פרנק ז"ל בעל 'הר צבי'
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1066- כל המדורים ברצף
אבן-הבוחן לניצחון הספרים – הוספה בלימוד התורה
הוספה בהכנה לגאולה מתוך אמונה ובטחון גמור
רבי צבי פסח פרנק ז"ל בעל 'הר צבי'
פרשת ויגש
"דידן (דהספרים) נצח"
הלכות ומנהגי חב"ד

מסכת קשרים מיוחדת של הרבי עם אחד מגדולי רבני ארץ ישראל, רבה של ירושלים פוסק ומחבר * התעניין מהנעשה בליובאוויטש, צידד לאסור כדעת הרבי בפרשת האוניות הישראליות, והוציא הבהרה בעקבות שמועות שווא שפורסמו בשמו * בנושאים מסוימים הביא הרבי את דעתו אף כי חלק עליו * פרק נוסף מתוך הספר עיר הקודש והמקדש במשנתו של הרבי

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

אינו רוצה - באמת!

רבי צבי פסח פרנק נולד בד' תשרי תרל"ד (לאביו ר' יהודה לייב) בקובנה. בשנת תרנ"ג עלה לארץ-הקודש. בשנת תרס"ח נתמנה לדיין בבית הדין של הפרושים בחורבת ר' יהודה החסיד. בשנת תרצ"ה נבחר לרבה של ירושלים. נחשב כאחד מגדולי הפוסקים בדור, שימש במשך כארבעים שנה כחבר מועצת הרבנות הראשית ונפטר בירושלים בשנת תשכ"א. תשובותיו נדפסו בשורה של ספרים אחר פטירתו, אך במיוחד מכונה הוא על שם ספריו, בעל 'הר צבי' ו'מקראי קודש' (על המועדים).

כפי הנראה (ראה מדורינו זה בגיליון תקלד עמ' 11) למרות שלא ראה את הרבי פנים-אל-פנים היה לו מושג-מה בגדולתו, הוא הבין "שכל ימי חייו הוא עוסק בתורה" ושהכול בטלים בפניו – כפי שעולה מיומנם של השלוחים לארץ הקודש בשנת תשט"ז שהעלו את רשמיהם בכתב (הדברים צוטטו ב'כפר חב"ד' גליון 911 עמ' 41):

"יום ב, ערב ראש חודש אלול, כפר חב"ד

"קארף, קרינסקי, ראזענפעלד, רימלער והרצוג נסעו לירושלים תבנה ותוכנן ביחד עם הרב סלונים לבקר את הרב פראנק, קיבלם בסבר פנים יפות, אודות כ"ק אד"ש אמר לנו הרב פראנק שבפרשת השבוע איתא אודות מלך, שעל-ידי זה שכל ימי חייו הוא עוסק בתורה, אז במילא אין צריך להיות הענין של [=להבטיח שלא יהיה] רום לבבו מאחיו, כי מבטלים [=מתבטלים] כולם בפניו בדרך ממילא.

"ביקש למסור פ"ש [=פרישת-שלום] לאד"ש".

מצידו של הרבי ניכרת לכאורה החשיבות שייחס לפסקיו, ואם כי לא היסס להעיר ולחלוק עליו – ראה בו בר-סמכא.

בספר 'ימי מלך' (כרך ג' עמ' 1171) מסופר, שבתקופה של אחרי יו"ד שבט התעניין רבה של ירושלים הגאון רבי צבי פסח פרנק זצ"ל אצל הרה"ג ר' מיכל חרל"פ – בנו של הגרי"מ חרל"פ זצ"ל מירושלים, ששימש ברבנות חשובה בקהילה יהודית בארצות-הברית ובא לבקר אצל רבה של ירושלים – "מה נשמע בליובאוויטש?".

הרב חרל"פ השיב: "הרבי השאיר אחריו חתן, שהחסידים רוצים בו באמת והוא אינו רוצה באמת"... (מפי הגרמ"ל שפירא - נרשם על ידי הגה"ח רבי שמואל אלעזר היילפרין (ז"ל)).

מה בין טבילה להגעלה

עוד לפני הנשיאות: באיגרת מיום ערב שבת קודש יז אדר ראשון תש"ח (אגרות-קודש כרך ב' עמ' שח) כותב הרבי להרה"ח ר' משה גוראריה אודות הקצבה של ועד הישיבות בשיקגו למוסדות התורה בארץ-הקודש, מתוכה ניתן לחב"ד סכום מזערי:

וחבל שלא נתקבלו הידיעות שביקשנו מאתם על-דבר הישיבה ותלמוד-תורה כי לכמה מוסדות בארץ-הקודש קבעו סכומים גדולים הרבה יותר.

הרבי מציע לא להתייאש:

ואולי כדאי שינסו גם עתה שישתדל בעדם הרב פראנק.

ופרט מעניין הקשור בחב"ד:

בספר 'תולדות חב"ד בארץ הקודש' פרק כה (עמ' קפט) נזכר, שבסמיכות לשנת תער"ב נפתח בירושלים סניף ישיבת "תורת אמת" ור"מ סניף זה היה הגאון רבי צבי פסח פראנק, לימים מרבניה הגדולים של ירושלים (וכן שם עמ' ריד).

חלקה הראשון של רשימתנו עוסק אפוא בהתייחסות הרבי אליו, ותורתו של הרב פראנק בשיחותיו ובתשובותיו.

בהתוועדות שבת-קודש פרשת נשא תשל"ו (שיחות-קודש תשל"ו כרך ב' עמ' 30 ואילך) דן הרבי בהרחבה בדברי הרמב"ן המסביר, כי הטעם שלא נצטוו על דיני הגעלה אחרי מלחמת סיחון ועוג (ורק אחרי מלחמת מדין) הוא, מכיוון שארץ סיחון ועוג היא מנחלת בני ישראל והותר כל שללם אפילו האיסורים, ולכן לא היה דין אסור בבלוע בכליהם.

על תירוץ זה של הרמב"ן הקשו מפרשים: הלא בפרשה זו נצטוו ישראל לא רק על הלכות גיעולי כלי נכרים, אלא גם על טבילת כליהם. הרבי מביא את התירוץ שדין טבילה נתחדשה מצוותו רק במלחמת מדין, מה שאין כן הגעלה בהכרח שהיתה גם מקודם. אולם, הרבי דוחה תירוץ זה שהרי הרמב"ן לא הזכיר בדבריו כלל חילוק זה שבין הגעלה לטבילה.

את הקושיה מתרץ הרבי לאור יסוד אותו ביסס על-פי דיוק בלשון רש"י, שגבי הגעלה כתב שמטהרת וגבי טבילה שמכשרת. כלומר, ההגעלה מוציאה את הטומאה ומטהרת את הכלי, ואילו הטבילה רק מכשירתו לשימוש ישראל ואינה מוציאה ממנו כל איסור, אלא שמוציאתו ממצב של אפשרות שישתמשו בו באיסור כו' [שזה נעשה על-ידי ההגעלה או שמלכתחילה לא בלע איסור – אך צריך להכשירו לישראל מאחר שהיה בבעלות הגוי, והיתה לו אפשרות של שימוש באיסור].

לפי זה, במלחמת סיחון ועוג שהותרו האיסורים ממילא לא היתה גם אפשרות איסור (שלכך מיועדת הטבילה "להכשירן מן האיסור"), ולכן לא הוצרכו גם לדיני טבילה.

בין המפרשים שצוינו, הן ברשימת ההנחה בלתי מוגהת [שהרבי התבטא "ישנה אריכות השקלא-וטריא בזה באחרונים" וצויין שם: ראה שו"ת הר צבי יו"ד סימן קט] והן בשיחה המוגהת (לקוטי שיחות כרך ח"י עמ' 363 הערה 6) צוין ל"שאלות-ותשובות הר צבי יורה דעה סימן קט". ושוב בלקוטי שיחות שם (עמ' 364 הע' 10): "שו"ת הר צבי שם". ואכן בספר חידושים וביאורים בש"ס (כרך א' סימן לג עמ' רסב טור שני) העתיקו את הנאמר בשו"ת הר צבי שם. אך כאמור הרבי התייחס לדברי ה"הר צבי" בהרחבה, למרות שחלק עליו.

שאלות ופרכות

בלקוטי שיחות (כרך יז עמ' 504) נדפס מענה הרבי ("ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א") כדלהלן:

...תמוה ביותר לפסוק כה'פרי חדש' (סימן תסח [ס"ק... שתלוי רק בדעתו לחזור]) נגד הרדב"ז [סימן עג, שבעקר דירתו עם אשתו ובניו אף על פי שדעתו לחזור – לא נקרא דעתו לחזור] שהוא דוקא שהובא לפסק הלכה בכל האחרונים; מגן אברהם (סימן תצו [=ס"ק ז]). באר היטב [=ס"ק ה], רבנו הזקן [=סימן תצו סעיף יו"ד העוקר דירתו עם אשתו מארץ ישראל לחוץ לארץ אף על פי שדעתו לחזור דינו כמי שאין דעתו לחזור], ערוך השולחן [=סעיף ה], משנה ברורה, נמוקי אורח-חיים (להגאון הצדיק ממונקאטש) [=סעיף קטן ב].

[ובפרט בנידון-דידן שיצאו להרויח – אפשר גם ה'פרי חדש' מודה – עיין שם. והעובדא תוכיח – שמאריך שהותו בחוץ-לארץ יותר על המשוער] ולדעתי פשיטא שינהג יו"ט שני של גליות].

מכתבו של השואל עליו השיב הרבי את תשובתו נדפס [ב'אור הדרום' – הקובץ התורני האוסטרלי, חוברת א' שבט תשד"מ עמ' ה' ומשם – ] ב'שולחן מנחם' כרך ב' עמ' רי (משם גם הועתקו פענוחי המקורות דלעיל) הערה ה:

"לפני צאתי את ארץ-הקודש נכנסתי אל הגאון הגרצ"פ פראנק שליט"א, אב"ד ירושלים ת"ו, ושאלתי אותו כיצד לנהוג ביו"ט שני של גליות. אמרתי לו שאני נוסע עם אשתי למשך שנתיים. הוא פסק לנהוג רק יום אחד, כדין מי שדעתו לחזור. בינתיים עברנו מברזיל לארצות הברית. דבר זה שינה את המצב הכספי שלי, ונאלצנו להישאר בחוץ-לארץ זמן נוסף שקשה לשערו בדיוק מראש. לכן התעוררה אצלי השאלה אם הפסק הנ"ל חל גם במצב הנוכחי".

לשונו של ה'פרי חדש', אותו הזכיר הרבי הוא: "מודינא ודאי במי שעוקר דירתו ואשתו ובניו לילך לאיזה מקום לישא וליתן ולהרויח, אף שדעתו לחזור ולהתיישב במקומו הראשון, לא מיקרי דעתו לחזור". וכנראה נשמט הדבר מלפני ה"הר צבי".

כאשר נשאל הרבי אודות הדלקת נר חנוכה בנר חשמלי (אגרות קודש כרך ח"י עמ' רכח) השיב, כי "כבר דשו בזה רבים" ומציין לשורת ספרים (שו"ת בית יצחק, פקודת אלעזר, לבושי מרדכי, ספר מאורי האש) וממשיך:

וכמדומה ששקלו-וטרו בזה גם בהירחון 'קול תורה' היוצא לאור בירושלים

כוונת הרבי (לפי פיענוח מערכת שולחן מנחם, היכל מנחם כרך ג' עמ' ערב הערה כט) היא, לנדפס שם בחוברת וא"ו סימן עו מהגאון רבי צבי פסח פראנק, ומשם נעתקו הדברים לספרו 'הר צבי' אורח חיים כרך ב' סימן קיד אות ב.

במכתבו להרה"ג ר' שמואל יאלוב בעל מחבר ספר שלמי שמואל, מיום י"ד מר-חשון תש"כ (אגרות קודש כרך יט עמ' מד) כותב הרבי:

איברא דבספר ילקוט דת ודין (להרב דוד אסף, חיפה תש"ה), נדפס מכתב הרה"ג וכו' ר' צבי פסח פרנק שי' שקודם י"ג שנה אין נוהגין בו לא יארצייט ולא קדיש.

אך הרבי ממשיך ומגיב (וראה עוד ב'שולחן מנחם' כרך ה' עמ' שז ובהערות):

אבל לא הביא כל סמוכין לדבריו, והרי בספרים הנ"ל [=שהרבי ציין להם לעיל שם] איפכא מסתבר...


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)