חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:42 זריחה: 6:27 י"ח באלול התשע"ט, 18/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

יהודים ויהדות בפולין בזמננו
ניצוצי רבי

"אין מקום לשלוח לפולין מספר גדול של משפחות יהודיות כדי שבעוד עשרות שנים יקום דור יהודי" * "הניסיון לבנות קהילה בפולין יכול להביא את הצעירים שם להתבוללות, כי אין שם מספיק בנת-זוג יהודיות" * "מאידך, זהו פיקוח-נפש, הצלת נפשות, להתעסק עם המבוגרים שגרים שם, לספק את כל האפשרויות והאמצעים כדי לנהל חיים יהודים שם"

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

רשימתנו זו אינה עוסקת בעברה המפואר של יהדות פולין אלא בהווה, וכלשון כ"ק אדמו"ר באיגרת מיום כ"ה בתשרי תשי"ג (אגרות-קודש כרך ז עמ' ד) - "בימינו אלה שמרכזי החסידות בפולין וגליציא וכו' אינם, הי"ד".

נפתח בקטע ממכתבו של הרבי מי"א בכסלו תשל"ח (פורסם ב'נספחים' לספר-השליחות בהוצאת קה"ת תשמ"ז וצילומו בשלימות ניתן בזה) אל הרב שמעון כ"ץ מירושלים ת"ו, שעסק בבעיות גיטין ועגונות. הלה פנה אל הרבי באיגרת ושאל "על-דבר שליחי ליובאוויטש לבקר ביפן או קרוב לארץ זו, וכן בנוגע לוורשה אשר בפולין, באופן שיהיה אפשר לנצל ביקורם לתיקון עגונות".

בתשובתו כותב לו הרבי כי "על-פי הידיעות והתוכניות שנתבררו כעת, לא נראה שתהיה אפשרות כזו בעתיד הקרוב בנוגע ליפן ועל-דרך זה בנוגע לוורשה".

[יצויין כי במשך השנים נסעו שליחים למטרות ממוקדות לפולין, כמו למשל לפדיית אוסף הספרים והכתבים של הרבי הקודם (ראה ספר 'ספריית ליובאוויטש' עמ' קנג-ד), וכן ליפן - אך היו אלה שליחויות שככל הנראה לא התאימו "לנצל ביקורם לתיקון עגונות"].

מאז חלפו שנים רבות וגם המצב השתנה. כיום פועלים בארצות המזרח הרחוק ובמדינות הגוש הקומוניסטי מאות שלוחי הרבי, המפיצים יהדות בכל מקום ומסייעים לכל יהודי בכל עניין יהודי.

עניין של "לינה"

בהתוועדות שבת-קודש פרשת בהעלותך, י"ט בסיוון תנש"א (ספר-השיחות תנש"א, כרך ב, עמ' 611 ואילך; התרגום מתוך 'התוועדויות' תנש"א, כרך ג, עמ' 345 ואילך), מתייחס הרבי ל"מלכות פולין" ואומר:

ידוע שבעת שראשוני היהודים באו לגור בפולין, אמרו ש"פולין" הוא מלשון "פה לין", שכאן ילונו בזמן ומקום הגלות [וזהו הטעם האמיתי לכך שאותה אומה קראה כן למדינה דאף-על-פי שאיהו לא חזי מזלייהו חזי].

ומוסיף הרבי:

לינה היא בלילה דווקא, ש(חושך ה)גלות הוא בדוגמת עניין הלילה. זאת אומרת שהפירוש ד"פה לין" הוא - שהמגורים במקום זה הם רק עניין של לינה, בזמן הגלות, אבל לאחרי זה ייצאו מזה ויבואו למקום האמיתי של כל יהודי - ארץ-ישראל, בגאולה האמיתית והשלימה. אבל לאידך גיסא - הרי זה בכל-זאת באופן ד"לין", דאף-על-פי שעדיין נמצאים בגלות הרי הקב"ה עוזר וישנו מקום ללון במנוחה (לפי ערך) וכפי שהיה בשנים הטובות בפולין, שבני-ישראל גרו שם במנוחה [ראה שו"ת הרמ"א סצ"ה: עדיף טפי פת חריבה ושלווה במדינות אלו [פולין]... אשר אין שנאתם גברו עלינו כמו במדינת אשכנז, מי יתן והיה עד ביאת משיחנו. וראה גם תשובות מהרי"ל: ביושבי תחת המלך מפולין מלכות קרקוב וסביבותיה אשר מקדם ומאז חשבו לפליטה לבני גולה], ובזמנים מיוחדים באופן ש"כל שרי המדינות גו' מנשאים את היהודים", כידוע שכמה משרי הממשלה נהגו לתת את נכסיהם בידי יהודים ["משה'קע" - כפי שהגויים קראו להם, דמזלייהו חזו בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל] שבני ישראל ינהלו אותם, ובני ישראל ניצלו זאת לעניינים טובים וקדושים לפי דעתם דבני-ישראל ושכלם ("לדעתך"), על-דרך "וניצלתם את מצרים" (היפך ממה שהגויים ניצלו את הנכסים כאשר היו בידיהם, כידוע).

הרבי ממשיך להפיק לקח ("רמז בעבודת השם"):

לכל לראש, על יהודי לדעת שגלות היא חושך ולילה, ורק שלנים שם (אבל אין זה המקום והמצב האמיתי שלו). וביחד עם זה - צריך לדעת שיש לנצל את ה"פה לין" גופא (ובאופן ד"עולה מאליה") לטוב וקדושה - ... על-ידי ניצול המנוחה שבמקום ל(הוספה ב)לימוד התורה, כולל גם בפשטות במדינת פולין בפשטות לספק במקום שדרוש רב ומורה דרך, וכאלו שיתעסקו להחזיר בתשובה את בני-ישראל הדרים שם וכו'.

השיחה הארוכה התייחסה לדברי המגן-אברהם ש"נוהגין להתענות עשרים בסיוון בכל מלכות פולין" מנהג שרבותינו נשיאינו לא נהגו כן "אפילו בזמן שכ"ק מו"ח אדמו"ר היה בפולין (וכמה נהגו אז להתענות שם").

לבנות במקום עם עתיד

במוצאי כ' בטבת תש"נ, בביתו הקדוש של הרבי, לאחר השיחה (שנאמרה אחר תפילת ערבית), בעת חלוקת הדולרים, הגיעו לבקר מר דוד צ'ייס ומר רונלד לאודר, בלוויית הרב יחזקאל בעסער ('התוועדויות' תש"נ, כרך ב, עמ' 497-499).

מר צ'ייס הציג את מר לאודר וסיפר כי זה עתה שבו מפולין, ובימים הקרובים הם נוסעים לשם שנית, והשגריר מר לאודר מבקש את הוראות כ"ק אדמו"ר כיצד לפעול שם. מר לאודר אמר כי היו בעיר קראקוב, ומכיוון שיש שם רק מעט יהודים, עלה בדעתם להביא לשם יהודים מארה"ב כדי לבנות במקום קהילה.

ענה הרבי: כדי שפעולה מסויימת תצליח, בהכרח שהאנשים הפועלים בזה יהיו שבעי-רצון מדרכי הפעולה ואם ישלחו עכשיו צעירים יהודים לפולין, יהיה זה בלתי אפשרי שהם יהיו מרוצים שם, כי שרידי היהודים שם הם אנשים וזקנים ואי-אפשר לבנות קהילה של צעירים.

מר לאודר: יש שם גם יהודים צעירים ובשבילם צריך קהילה שיוכלו להצטרף אליה.

כ"ק אדמו"ר: בשבילם אפשר לשלוח לשם יהודים בודדים, אבל אין אפשרות להעביר לשם קהילה שלימה. אילו מישהו היה שואל אותי האם לייסד כעת בפולין קהילה חדשה, הייתי אומר לו, בכנות, שאינני רואה תועלת בכך. כיום יש עתיד ליהודים בארה"ב, בארץ-ישראל או באנגליה וכדומה, אבל לא במדינה שאיננה מתאימה לחיים יהודים שיהיה להם המשך בעוד שלושה דורות או אפילו שני דורות. זו מטרה שאי-אפשר להשיגה בפולין.

ואדרבה, הניסיון לבנות קהילה בפולין יכול להביא את הצעירים שם להתבוללות, כי אין שם מספיק בנות-זוג יהודיות עבור הצעירים היהודיים. ומכיוון שאין שם כלום כעת, הרי זה לא הוגן לגרום להם להישאר במדינה זו. לכן אינני מאמין שמישהו ייקח על עצמו את המשימה הזו - לבנות שם חיים יהודיים לצעירים, כי אין בכך תועלת.

מאידך, יש תועלת רבה ויהיה זה מאוד מומלץ, ולא רק מומלץ אלא זהו פיקוח-נפש, הצלת נפשות, להתעסק עם המבוגרים שגרים שם, עבור אלו שקשה להם לחפש מדינה אחרת ולהתחיל את חייהם מחדש - חובה לספק את כל האפשרויות והאמצעים כדי לנהל חיים יהודים שם.

ואילו ביחס לצעירים, הרי, כאמור, אינני רואה שום תכלית עבור הדור היהודי הצעיר בפולין, וכן בצ'כוסלובקיה וכדומה. ויתירה מזו - הדבר נוגד את אמונתי:

אני מאמין כי הגאולה האמיתית והשלימה תבוא בקרוב.  ולכן, איזה תועלת יש בתוכנית להתחיל עכשיו להקים בפולין חיים יהודיים בשביל חמישים שנה מהיום?! ואם-כן, אם אומרים לאנשים לנסוע לפולין, אומרים להם לעשות משהו בניגוד לאינטרסים שלהם, ולא רק בניגוד לאינטרסים הגשמיים, אלא גם - וזה העיקר - בניגוד לאינטרסים הרוחניים שלהם.

מר צ'ייס: למייטב ידיעתנו יש בפולין כעת אלפי צעירים יהודים (אם כי חלק מהם נולדו מנישואי תערובת) המעוניינים ביותר בזהות יהודית. ובניגוד להוריהם שהיו קומוניסטים, הם רוצים לדעת  יותר על יהדותם, והשאלה היא - מה ניתן לעשות בזה?

כ"ק אדמו"ר: יש צורך בפעולה מיידית, ועם זאת, חובה לפעול גם לטווח הרחוק. אם אפשר - צריך לשלוח לשם מיד מורים ומדריכים (אך לא להתאמץ בבניית קהילה. כנ"ל) ובטווח הרחוק צריך לעשות הכול כדי לאפשר להם לנהל חיים יהודיים אמיתיים בחיי היום-יום. ולצורך זה צריך לעשות את כל האפשרי כדי לשכנע אותם להגר מפולין לארץ-ישראל, ארה"ב צרפת או אנגליה, שבמדינות אלו מתנהלים חיים יהודיים נורמליים בעשרות השנים האחרונות, בעוד שהניסיון להתחיל זאת בפולין, הרי לפי הבנתי, ותסלח לי אם אתה חושב אחרת, הניסיון נועד לכישלון והוא בהחלט לא מומלץ.

מר צ'ייס: בין היהודים הצעירים היו כאלו שאמרו לי כי הם רואים את עצמם כיהודים ורוצים לדעת יותר, האם לגביהם סבור הרבי, בהתאם לגישתו הידועה מאז ומתמיד, שצריך לעזור להם?

כ"ק אדמו"ר: בהחלט!

מר צייס: כלומר, שלפי עמדת הרבי אכן צריך לשלוח מדריכים ורק לא לשלוח משפחות לבנות דור חדש. אבל האם לא צריך לשלוח עזרה עבור היהודים שרוצים לדעת יותר?

כ"ק אדמו"ר: בוודאי צריך לשלוח להם כל מה שאפשר. ועם זאת, אין להשאיר שם את הדור הצעיר.

מר לאודר: בעוד שבוע אנו פותחים גן-ילדים יהודי בוורשה.

כ"ק אדמו"ר: זה בוודאי דבר טוב מאוד. שהרי, כאמור, התוכנית שיהודי פולין יהגרו היא תוכנית לטווח ארוך, יחסית, ולא ייתכן שהילדים שנמצאים בפולין כעת יישארו בלי חינוך יהודי. לכן אמרתי שצריך לשלוח לשם כל מה שאפשר, דהיינו ספרים, מורים ומדריכים וכד', ואין זה סותר לכך שאין מקום לשלוח לשם מספר גדול של משפחות יהודיות כדי שבעוד עשרות שנים יקום דור יהודי.

מר צ'ייס: רבי אנו מבקשים את ברכתך שכל מה שננסה לעשות יהיה בהתאם לאחריות היהודית המוטלת עלינו.

כ"ק אדמו"ר: שתזכו ל"כפליים לתושייה" בכיוון זה, ותעשו זאת מתוך בריאות טובה ופרנסה טובה.

מר צ'ייס: תודה רבי. הרב בעסער והשגריר לאודר עשו עבודה נהדרת. ואני גאה על כך שהייתי שם איתם, ואני חוזר לשם שוב. תודה רבי. ה' יברך אותך.

כ"ק אדמו"ר: חוששני שעמדתי היא בניגוד לתקוות של הרב בעסער...

הרב בעסער: לא, לא, בהחלט לא!

כ"ק אדמו"ר: אף-על-פי שהתוכנית הנ"ל היא מתוך תקווה, לראות דברים טובים עבור הדור הצעיר בפולין, אבל לדעתי אם מישהו יכול לגדל את נכדו או את בנו בפולניה, בארה"ב או ארץ-ישראל - יהיה זה לטובת הילדים, וגם לטובת הוריהם וזקניהם, שיעשו זאת בצורה הטובה ביותר לילדים.

מר צ'ייס: ה' יברך אותך.

כ"ק אדמו"ר: תודה רבה. אני מקווה שאינני מאכזב אותך...

[כ"ק אדמו"ר נתן להם שטרות לצדקה, ואחר-כך פנה למר לאודר ואמר:]

דעתי היא שכאשר שני יהודים נפגשים, יעשו משהו עבור יהודי שלישי, והדבר הכי טוב שהם יכולים לעשות עבור יהודי שלישי זהו לתת צדקה, וזה המקור למנהג לתת משהו, אמנם אין זה הרבה כסף, אבל זה משמש בכיוון למה שעלינו לעשות, להתחיל בהשתדלות לעשות משהו שתצמח מזה טובה ליהודי שלישי.

מר צ'ייס: רק עוד דבר אחד: כשהייתי בפולין נפגשתי עם אנשי השגרירות האמריקאית, עם שרים של כל מיני מדינות שונות, והייתי גאה לומר להם עד כמה אני גאה בכך שאני ליובאוויטשער וחסיד של הרבי, וכאשר הזכרתי את שמו של הרבי, קיבלתי מחיאות כפיים נלהבות, כך ששמך כבר די ידוע לטובה שם.

כ"ק אדמו"ר: אני מקווה שלא תתאכזב גם אם תפגוש מישהו שתהיה לו דעה אחרת עליי, ואפילו תנסה לשכנע אותו שהוא טועה...

[בז' תשרי תשנ"ב סיפר מר דוד צ'ייס על עסקיו ופעולותיו בפולין והרבי בירכו ('זורע צדקות' עמ' 28): איך שתחליט, שיהיה בהצלחה רבה.]

פולין - אז והיום

בד' בתמוז תנש"א, במהלך חלוקת השטרות ("דולרים") לצדקה הגיע לבקר במחיצת הרבי עורך-הדין מר נתן לוין, שסייע לחב"ד ב"משפט הספרים" ו"חנוכיות הציבוריות" ועוד.

הרבי שוחח עמו בנושא החנוכיות ולאחר-מכן אמר לו ('זורע צדקות' עמ' 55): זה זמן רב שלא שמעתי אודות אביך (הרב ד"ר יצחק לוין, מ"אגודת ישראל").

מר לוין: הוא עוסק בכתיבת ספר חדש על יהדות פולין.

הרבי: של פעם?

מר לוין: כן.

הרבי: האם הוא פעיל גם בענייני פולין של היום?

מר לוין: כן.

הרבי: אני שואל על כך, מכיוון שיש חילוקי דיעות בין יהודים שומרי תורה ומצוות, האם יש להשתדל שהיהודים יצאו מפולין בהקדם האפשרי, או שמכיוון שליהודים מבוגרים זה כרוך בקשיים - להשתדל שיישארו שם.

[הרבי סיים] הרי אביך היה שם בביקור, וממילא הוא יוכל, מן הסתם, לייעץ להם איך עדיף לפי המצב כעת.

סייעתא דשמיא בכפליים

בשנים תש"נ-תנש"א הגיע כמה פעמים אל הרבי, במהלך חלוקת הדולרים, הרב ר' פינחס מנחם יוסקוביץ, שנתמנה לרבה של פולין. באחת הפעמים (י' בטבת תש"נ), במענה לבקשתו לקבל ברכה ל"סייעתא דשמיא", הגיב הרבי ('זורע צדקות' עמ' 14):

סייעתא דשמיא" ישנה בכפליים... הרי אתם פועלים "אין א פרומער ארט" [=במקום דתי] ששימש מקור להפצת יהדות בכל העולם. צריך לחדש זאת ולהחזיר עטרה ליושנה, ומתוך שמחה וטוב לבב.

בי"א בתמוז תנש"א (שם עמ' 15) אמר לו הרבי:

יצליחך הקב"ה. כ"ק מו"ח אדמו"ר הכריז שטובה פעולה אחת מדברים אחרים, אפילו מדיבור של תפילה. וזה אפילו בפעולה אחת, על-אחת-כמה-וכמה כשיהיו לך תלמידים רבים, הרי כל אחד מהם הוא עולם מלא. שיהיה בהצלחה רבה.


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)