חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:04 זריחה: 6:47 י"ט בתשרי התש"פ, 18/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

נדרשת עבודה פשוטה – בלי חכמות ובלי פשט'לאך
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1064- כל המדורים ברצף
נדרשת עבודה פשוטה – בלי חכמות ובלי פשט'לאך
ישיגו דעת בוראם
יהי אור - החשמל ומשמעויותיו
הלכות ומנהגי חב"ד

כיצד הפך י"ט כסלו ליום-טוב קבוע, ומה למדים מהשוואתו לחנוכה? * יעקב היה במצב של ישיבה – "וישב" – בעניינים ארציים, כדי לברר את ניצוצות הקדושה שבהם ולהעלותם ל"אביו" שבשמים * יהודי לא צריך לחפש עניינים גדולים דווקא, אלא צריך ללקט, לברר ולהעלות את ניצוצות הקדושה שנמצאים בעולם * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. בהתוועדות י"ט כסלו לפני עשרים שנה, סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר1 אודות הסדר שהיה אצל אדמו"ר הזקן בי"ט כסלו תק"ס, כלומר, בי"ט כסלו הראשון לאחרי גאולת אדמו"ר הזקן:

בגלל תוכנה של איגרת-הקודש "קטונתי"2 שכתב אדמו"ר הזקן אחר ביאתו מפטרבורג, שבה הזהיר ביותר שלא יהיה רעש ("עס זאל ניט זיין קיין שטורעם") וכו' – לא ידעו חסידים כיצד יהיה הסדר בי"ט כסלו. ידעו רק שבי"ט כסלו לא יאמרו תחנון, אבל יותר מזה לא ידעו.

וכאשר הגיע מכתבו של הדוד מהרי"ל (אחיו של אדמו"ר הזקן, בעל מחבר ספר שארית-יהודה)3 שחסידים לא יבואו לשבת שלפני י"ט כסלו כו',

– בתקופה ההיא כבר בטלו אמנם התקנות דלאזני4 שהגבילו את הזמנים שבהם יכולים לבוא לאדמו"ר הזקן, אבל אף-על-פי-כן, היה השבת הנ"ל יוצא מן הכלל, בהתאם לאיגרת-הקודש קטונתי הנ"ל, בגלל החשש מפני עניינים בלתי רצויים כו' –

אזי נתחזק עוד יותר אצל החסידים הספק כיצד יהיה סדר ההנהגה בי"ט כסלו.

ואז הציע החסיד ר' יעקב מסמיליאן, שהיה השד"ר של כולל חב"ד – שהחסידים ימסרו לו את הכספים בהקדם האפשרי, ובמילא יוכל להגיע לאדמו"ר הזקן בהקדם יותר כדי למסור את הכספים, ובהיותו שם, אולי יעלה בידו לבטל את הגזירה.

עצה זו נתקבלה אצל החסידים, ואכן הצליחה העצה ובטלה הגזירה, ולקראת י"ט כסלו באו חסידים רבים, ונערכה סעודה, ואדמו"ר הזקן התוועד, ואמר מאמר ד"ה "לשנה הבאה קבעום"5.

ב. כיוון שאדמו"ר הזקן אמר אז המאמר ד"ה "לשנה הבאה קבעום", הנה מיני אז נעשה י"ט כסלו יום-טוב הקיים לעד ולעולמי עולמים.

ועל-דרך נרות חנוכה שקיימים לעד – כמו שכתב הרמב"ן6 בפירוש דברי המדרש7 "שלך גדולה משלהם שאתה מדליק את הנרות" הקיימים לעד, שאי-אפשר לומר שהכוונה לנרות המקדש, דכיוון שאינם בזמן הגלות, הרי אינם קיימים לעד, אלא הכוונה היא על נרות חנוכה הקיימים לעד. וכמו כן גם י"ט כסלו, שמיני אז נעשה יום-טוב הקיים לעד8.

ויתירה מזה – כיוון שאדמו"ר הזקן משווה י"ט כסלו לחנוכה, הרי מוכח שי"ט כסלו הוא יום-טוב שיהיה קיים לעד (לא רק בזמן הגלות, אלא) אפילו בביאת המשיח:

עניינו של חנוכה שייך למשיח – שזהו שנרות חנוכה הם שמונה נרות (דלא כנרות המקדש שהם שבעה נרות, וזוהי מעלה נוספת בנרות חנוכה לגבי נרות המקדש, בהתאם לדברי הרמב"ן הנ"ל), כנגד כינור של ימות המשיח שיהיה של שמונה נימין9.

וכמו כן שייך גם י"ט כסלו לגילויים שלעתיד לבוא – שהרי החידוש לעתיד לבוא הוא שתהיה התאחדות הכלי עם האור, נברא עם בורא, עד שהגשמי עצמו יהיה אלוקות למעלה גם מהרוחני, שלכן תהיה הנשמה ניזונית מן הגוף10. ועניין זה נמשך על-ידי לימוד החסידות והליכה בהדרכותיה ומנהגיה – שהתגלותה בי"ט כסלו – שעל-ידי חסידות פועלים התאחדות הנברא עם הבורא.

וזהו תוכן המאמר לשנה הבאה קבעום – שהיום-טוב של י"ט כסלו נעשה דבר קבוע, שקבוע אינו בטל11, שיהיה יום-טוב גם בביאת המשיח, במהרה בימינו.

* * *

ג. על12 הפסוק13 "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען", מפרש הרב המגיד ממעזריטש14: "וישב יעקב" – שיעקב היה במצב של ישיבה ועכבה "בארץ", בעניינים ארציים. ולמה עשה זאת? בכדי ללקט – "מגורי" (מלשון "אוגר בקיץ"15) – את ניצוצות הקדושה שנמצאים בדברים הגשמיים ולהעלותם ל"אביו" שבשמים.

ואף-על-פי שהישיבה והעכבה בארץ היא ירידה, הרי זה רק לפי שעה, ודווקא על-ידי זה באים לתוספת ועלייה.

וזהו "בארץ כנען" – כנען מלשון מסחר, וכמו שכתוב16 "ולא יהיה כנעני עוד בבית ה'", והנהגת המסחר היא שתחילה מוציאים כסף כדי להרוויח לאחרי כן, כמו שכתוב17"יש מפזר ונוסף עוד"18.

ד. ההוראה מזה19:

יהודי לא צריך לחפש עניינים גדולים דווקא, אלא עבודתו צריכה להיות ללקט, לברר ולהעלות את ניצוצות הקדושה שנמצאים בענייני העולם.

ובשביל מה צריכים לעשות זאת – בשביל "אביו", אביו שבשמים. וכמאמר רז"ל20 ישראל נמשלו לדבורה, "מה הדבורה הזאת כל מה שהיא מסגלת מסגלת לבעליה, כך כל מה שישראל מסגלין מצוות ומעשים-טובים הם מסגלים לאביהם שבשמים", היינו, לא עבודה על מנת לקבל פרס בגשמיות או ברוחניות21, אלא העבודה כולה צריכה להיות לאביו שבשמים.

ובכדי לפעול בעצמו שלא יתערבו ("אריינכאפן זיך") פניות בעבודה – הרי זה על-ידי עבודה בעניינים פשוטים דווקא. כאשר עוסק בעניינים נעלים של הבנה והשגה, אזי יכולים להתערב פניות, ובכדי שעבודתו תהיה נקיה, ללא פניות, הרי זה על-ידי עבודה פשוטה בעניינים פשוטים דווקא.

וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר22 שהפשיטות של אנשים פשוטים מתקשרת עם פשיטות העצמות, וכמו כן בנדון דידן: פשיטות העבודה בעניינים פשוטים, מתקשרת עם פשיטות העצמות.

וזוהי המעלה של קבלת-עול, שבגללה נקראים בני-ישראל בשם "צבאות הוי'"23 – כי עניינו של איש צבא הוא קבלת עול.

וזהו הפשט ב"וישב יעקב בארץ מגורי אביו" – שבכדי להגיע ל"אביו", שכל עבודתו תהיה רק בשביל אביו שבשמים, הרי זה על-ידי "ארץ מגורי" דווקא, על-ידי עבודה פשוטה, ללא חכמות וללא פשט'לעך, שאז נאבדים כל הפניות, ונעשית ההתקשרות עם "אביו".

ה. דובר24 לעיל (ס"ד בגוף השיחה) שצריכים לעסוק בעבודת הבירורים, לברר את ההעלמות וההסתרים, שדווקא על-ידי זה באים להעצמות. והעבודה צריכה להיות בדרך קבלת-עול, ללא חכמות.

– דובר עם מישהו שהיה דבר נכון שיכהן ברבנות במקום פלוני, אבל הוא (כיוון שלא רצה לא לציית) "התחכם": הוא הלך אמנם למקום פלוני, אבל הליכתו היתה מלכתחילה באופן כזה שהבעלי-בתים לא יהיו חפצים בו... ואחר-כך בא וטוען שהוא מצדו מוכן, אבל לא חפצים בו!...

צריכים אפוא לילך בלי חכמות.

ואפילו מי שחושב שהוא חכם גדול, ומצד זה הרי הוא קודם לכהן גדול25 – עליו לדעת, שהקדימה שלו – לדעתו – יכולה להיות בנוגע לכל שאר העניינים, אבל בנוגע לבית-המקדש וקודש-הקדשים, היינו, בנוגע לעשיית דירה לו יתברך בתחתונים (שהרי עיקר עניין הדירה הוא בבית-המקדש וקודש-הקדשים), שזהו תכלית הכול – הרי להיכנס לקודש-הקדשים היה יכול רק הכהן גדול, ואילו הוא, ייתכן שאפילו לירושלים אינו יכול להיכנס26!... ובמילא, גם אם הוא חכם הכי גדול, הנה בנוגע לעשיית דירה בתחתונים, עליו להיות בטל לכהן גדול.

ו. וזוהי ההוראה של יעקב אבינו:

יעקב עסק בעבודת הבירורים. הוא הלך לחרן ועבד בצאן לבן, והתייגע רבות, "ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני"27,

ומה גם שמלבד היגיעה היה בזה גם צער הגוף – שמזה מביא אדמו"ר הזקן28 ראיה שאף-על-פי שאין לאדם רשות על גופו כלל להכותו ולצערו, לפי שהגוף שייך לא אליו אלא להקב"ה, מכל-מקום, "לצורך" (דהיינו בשביל ממון, שעניינו ברוחניות הוא עבודת הבירורים) – מותר.

ולכאורה היה יעקב יכול לטעון: לשם מה אלך לחרן? הן אמת שיעקב ועשו אינם יכולים להיות ביחד, אבל מצד זה, היו יכולים לשלוח את עשו מבאר שבע לחרן, ויעקב יישאר בבאר שבע בבית מדרשו של שם ועבר?

אבל יעקב לא שאל שום קושיות, והלך לעבוד עבודתו בעבודת הבירורים בדרך קבלת-עול, ואף שעשה זאת בקבלת-עול, עשה זאת בחיות ושמחה, כמו שכתוב29 "וישא יעקב רגליו".

ועל-ידי זה הנה לא זו בלבד שלא היתה אצלו ירידה, אלא אדרבה – "מיטתו שלימה"30, עם כל העניינים שלקח עמו משם31.

וזהו "בארץ כנען", מלשון מסחר – שהרוויח מזה, כיוון שבירר את כל הניצוצות אצל לבן וגם אצל עשו, ועד שעל-ידי המשכת המקיף על עשו פעל ש"וישקהו"32 בכל לבו.

וכמו כן נכלל ב"כנען" – עניין המסחר בגשמיות, שנתעשר בעשירות גדולה, בריבוי יותר מכמו שהיה לפני זה.

ז. וזוהי גם הוראה לכל אחד ואחד מישראל, שעל-ידי עניין "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" אזי – "בארץ כנען", "יש מפזר ונוסף עוד", היינו, שעל-ידי הפיזור והירידה מרוויח פרנסתו ברוחניות ופרנסתו בגשמיות.

ועד שפועלים אחר-כך – "עד אשר אבוא אל אדוני שעירה"33, כי, עבודת הבירורים בדרך קבלת-עול וחיות, שמגעת בפנימיות הנפש, פועלת ביאת משיח הפרטי אצלו34, וזוהי גם הכנה לביאת משיח הכללי – "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו"35.

(קטעים מהתוועדות שבת-קודש פרשת וישב, כ' בכסלו ה'תשי"ז.
תורת-מנחם כרך יח, עמ' 231-238 – בלתי מוגה)

____________________________

1)    שיחת ליל י"ט כסלו תרצ"ז ס"ג (סה"ש תרצ"ז עמ' 211 ואילך).

2)    תניא אגה"ק ס"ב.

3)    ראה אודותיו – בספר שארית-יהודה (קה"ת, תשי"ז) בסופו.

4)    נדפסו ב"התמים" חוברת ב עמ' לב ואילך.

5)    אולי הוא ד"ה "לשנה אחרת קבעוה" במאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים ע' שכא.

6)    ר"פ בהעלותך.

7)    ראה במדב"ר פט"ו, ו. פרש"י ר"פ בהעלותך.

8)    ראה גם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו ס"ב (תו"מ התוועדויות תשי"ז, חלק א, עמ' 210).

9)    ערכין יג,ב.

10)  ראה סה"מ מלוקט ח"ד עמ' רלא. וש"נ.

11)  ראה לקו"ש ח"ה עמ' 172 ובהערה 2 שם. וש"נ.

12)  שיחה זו (מלבד ס"ה) הוגהה על-ידי כ"ק אדמו"ר (באידיש), ונדפסה בלקו"ש ח"א עמ' 76 ואילך. במהדורא זו ניתוספו עוד איזה ציוני מ"מ, וכמה פרטים מהנחה בלתי מוגה.

13)  ריש פרשתנו.

14)  אור-תורה ריש פרשתנו.

15)  משלי י,ה.

16)  זכריה יד,כא.

17)  משלי יא,כד.

18)  ראה גם תו"א ותו"ח ריש פרשתנו. ובכ"מ.

19)  ובהקדמה: איתא בגמרא (ב"מ פד,א. וראה ל"ת להאריז"ל תולדות כז,יג) "שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה דאדה"ר". וכמו כן ידוע שיעקב ורבקה הם בדוגמת אדם וחוה, ועל-ידי ה"מרמה" שרימו את עשו בעניין הברכות, נעשה תיקון חטא עה"ד דאדם וחוה (ראה אוה"ת בלק עמ' א'יד-2-1. סה"מ תרס"ח ס"ע נח ואילך. תש"ג עמ' 187. וראה גם תו"מ ח"ב עמ' 222. וש"נ).

וכיוון שיעקב הוא דוגמת אדה"ר, הרי מובן שכל ענייניו של יעקב שייכים לכל בנ"י, כי, כשם שנשמת אדה"ר כוללת את כל הנשמות, כך גם נשמת יעקב כוללת את כל הנשמות, כידוע (ראה תניא אגה"ק ס"ז), ולכן, כל העניינים שהיו אצל יעקב, כולל גם עניין הנ"ל, מהווים הוראה לכל בנ"י בכל דור ודור (מהנחה בלתי מוגה).

20)  ראה דב"ר פ"א, ו. לקו"ת ראה כח, סע"ד. ובכ"מ.

21)  ראה תו"א נח י, ריש ע"ב. תולדות יח,ב. ובכ"מ.

22)  ראה סה"ש תש"ו עמ' 3. וש"נ.

23)  בא יב,מא. וראה המשך באתי לגני ה'שי"ת פ"י ואילך (סה"מ תש"י עמ' 125 ואילך).

24)  סעיף זה – מהנחה בלתי מוגה.

25)  ראה הוריות יג,א (במשנה).

26)  ראה רמב"ם הל' ביאת המקדש פ"ג ה"ב.

27)  ויצא לא,מ.

28)  שו"ע אדמוה"ז חו"מ הל' נזקי גוף ונפש ודיניהם ס"ד, ובקו"א סק"ב.

29)  שם כט,א. וראה ב"ר פ"ע, ח. הובא בפרש"י עה"פ.

30)  ויק"ר פל"ו, ה. ועוד.

31)  ראה לקו"ש ח"א עמ' 63 ואילך. תו"מ ח"ד עמ' 153 ואילך. שיחת ש"פ תולדות ס"ט (תו"מ התוועדויות תשי"ז, חלק א, עמ' 214).

32)  וישלח לג,ד. ב"ר פע"ח, ט. הובא בפרש"י עה"פ. וראה תו"א וישלח כו,א.

33)  שם,יד.

34)  ראה תניא אגה"ק ס"ד.

35)  עובדיה א,כא. הובא בפרש"י וישלח שם.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)