שאלה: האם מותר לענות אמן באמצע קריאת הלל?
תשובה: בימים שקוראים הלל שלם, נפסק בשולחן-ערוך: "ואין מפסיקין בו, אלא כדרך שאמרו בקריאת שמע...", ובימים שקוראים חצי הלל, נפסק שם: "שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם, אבל בעניין אחר לא יפסיק". וב'פרי חדש' שם כתב, שאמצע הפרק ו'בין הפרקים' דינם שווה בזה.
בשאלות ותשובות 'יביע אומר' הסיק מזה שב'חצי הלל' מותר לענות כל אמן, גם של 'תתקבל' ו'על ישראל', עוד יותר מבפסוקי דזמרה. אמנם העירו על זה שחידוש זה לא נזכר בפוסקים. ועוד, שבפרטי פסוקי דזמרה יש מנהגים שונים (ולכן מותר לענות בהם 'אמן' של ברכות, מכיוון שגם היא "כעין זמרה"), אבל מצוות הלל היא – לשבח את ה' בפסוקים מסויימים דווקא, וכדברי התוספתא: "ההלל אין פוחתין ממנו ואין מוסיפין עליו", ולכן דינו כברכות קריאת שמע, שגם הן שבח והודיה לה', אבל לא כל אמן מותר לענות בהן.
ובפרט לדעת הרמ"א ואדמו"ר הזקן, שמברכים על חצי הלל, הרי ההלל הוא רצף אחד, והברכה האחרונה של ההלל דומה לברכות קריאת שמע ולברכת ישתבח, בכך שאינן פותחות ב'ברוך' מכיוון שהן נחשבות "ברכה הסמוכה לחברתה" לברכה הראשונה.
מקורות: ברכות יד,א. ב"י ושו"ע או"ח סי' תכב ס"ד וסי' תפח ס"א. יביע אומר ח"ב סי' לב, וילקוט יוסף סי' תכב ס"ז. הפסק בתפילה פ"ד הערה 32 ובמילואים. וע"ע אשי ישראל פל"ט סמ"ו ופמ"א סל"ט.
תיקון טעות: במדור הקודם נפלו טעויות בתאריכי איסור ספיחים. התאריכים הנכונים: חסה – סוף תשרי. קישוא, פטרוזיליה עלים – אמצע מרחשוון. שמיר – סוף מרחשוון. לפת, צנון – תחילת כסלו. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
