חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:37 כ"ב בסיון התשע"ט, 25/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

סיום מסכת
בירורי הלכה ומנהג

מדורים נוספים
התקשרות גליון 1049- כל המדורים ברצף
כדי לפגוש את המלך, יש לצאת מהעיר
הנבואה העיקרית ש"לאלתר לגאולה"
תערוכת חב"ד בהר-ציון
פרשת שופטים
"לא מצאתי לגוף טוב משתיקה"
סיום מסכת

מאת: הרב יוסף-שמחה גינזבורג

מנהגי סיום מסכת

ככל הידוע, לא נעשה סיום מסכת ממש1 בהתוועדויות של הרבי, אלא רק פעם אחת, בכ"ד טבת תשי"ב2 כשסיים הרה"ח ר' מאיר אשכנזי ע"ה את הש"ס עם כל הנהוג לומר אז. אצל הרבי היה תמיד רק 'הדרן', דהיינו ביאור על סיום המסכת. ואף שהרבי השתמש לזה בביטוי 'סיום'3, אולי הכוונה לשם המושאל.

נוסח הסיום

בסיום כמה מסכתות בדפוס ווילנא4 ניתנו ציוני-מקורות5 בקשר לחלק מנוסח הסיום. על "הדרן עלך": "פירוש הגון על זה תמצא בספר החיים שחיבר אחי הגאון מהר"ל מפראג בספר זכיות ח"א פ"ג6". ועל בני רב פפא: "בסיומא וסוף תשובת הרמ"א ז"ל7 וכן בסוף 'ים של שלמה' בבבא-קמא כתוב רמזים על הזכרת שמות הללו".

ראיתי [בא' מבתי-כנסת בכפר חב"ד] שעושים סיום על מסכת מידות רק באמירת סיום המסכת וקדיש דרבנן. וטוענים שכך נהגו בבית חיינו בכל סיום של מסכת משניות ללא גמרא8, וצריך לברר מקורם.

אגב, בתחילת המשניות המנוקדות של 'אשכול' מופיע נוסח סיום לסדרי משניות, בשינויים מהנדפס בגמרא9. אבל גם מה שבגמרא (עכ"פ חלקו) צריך מקור10.

הקדיש

הש"ך11 העתיק מסוף שו"ת מהר"ם מינץ12 אודות סיום מסכת: "ויחזרו אחר מניין לומר קדיש דרבנן13 ועשרה בני רב פפא14...". ושם, אחרי שכתב "טוב לחזור אחר מנין לומר קדיש. ואחר סיומו15 יאמר עשרה בני רב פפא", הוסיף: " ואחר כך יאמר קדיש אם יש מניין, ויש שאומרים קדיש דרבנן, אך אותו קדיש אינו מצוי בינינו16, לכן ברוב פעמים לא שמעתי לומר רק שלנו בלא תתקבל17".

כן הזכירו, שהקדיש נדפס לפי נוסח אשכנז, וצריך (למנהג הספרדים והחסידים ולמנהגנו) להוסיף "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה".

בעניין אחר, לא הבנתי מפני מה אומרים קדיש דרבנן, או קדיש הגדול18, ללא משנת "רבי חנניא" תחילה, שהרי19 "מנהג כל ישראל, שאין מקדישין בקדיש לעולם אלא בסיום הפסוק20, או אגדה שהיא דרשת הפסוק, אבל לא בסיום התורה שבעל פה שאינה דרשת הפסוק, ולכן נוהגין לומר אחר פרקי אבות אגדת רבי חנניא בן עקשיא אומר כו' ואחר פיטום הקטורת ובמה מדליקין אגדת אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים וכו', ואם כן גם כשלומדין משניות יש לומר איזה אגדה בסיומן כדי לומר קדיש לאחריה...". ואם כן הרי אם אומרים בסיום מסכת לפי הנדפס ישנם כמה וכמה פסוקים, אבל לפי האמור בשו"ת מהר"ם מינץ שאין אומרים פסוקים, וכן לפי מה שכתוב ב'רשימות דברים'21 שאמרו בליובאוויטש רק עד סיום בני רב פפא, מה טעם שאמרו אז קדיש ללא פסוק.

____________________________

1)     אמירת סיום הגמ' (ופירש"י), הנוסח הנהוג לומר בסיום כולל קדיש, וסעודה לאחרי זה.

2)     תורת מנחם ח"ד עמ' 239. וגם שם אמר הרבי 'הדרן'.

3)     כמו שם בח"ז עמ' 287.

4)     כמו ב"ק.

5)     ולפי האמור בדף השער, ציונים אלה, המופיעים בתוך סוגריים מרובעים, הם מהג"ר ישעי' פיק-ברלין.

6)     לפנינו – פ"ב. שם מבאר שהתורה שבע"פ היא הסימן המובהק המבדיל בין ישראל לעמים: "הדרן עלך" שרק עם ישראל מהדר את התורה, "ודעתן עלך" – שרק עם ישראל נותן דעתו על התושבע"פ שלא תשכח ח"ו.

7)     לע"ע לא מצאתיו, לא במהדורת הנאו ת"ע (שב'אוצר החכמה') ולא במהדורת אשר זיו (ירושלים תשל"א). אמנם ביש"ש סוף ב"ק (אצלי – במאגר 'פרוייקט השו"ת') מופיע "דרוש לסיום מסכתא מאת הרמ"א", ושם דורש את משמעות השם "פפא" ושמות הבנים וכו'.

8)     ובהגהות לס' מנהגים דק"ק וורמיישא (לר' יוזפא שמש, הוצאת מכון ירושלים תשמ"ח, עמ' קיז), כתבו שא"א בני ר"פ בסיום משניות אלא בסיום מסכתא (גמרא), וכ' המו"ל שם, שמא נמנעו מהזכרת שמותיהם בסיום משנה, מפני שלא עסקו בתורתם של בני ר"פ האמוראים ולמדו רק את דברי התנאים, עיי"ש.

9)     'מודים' נדפס בלשון יחיד, ובגמרא הוא בלשון רבים. בפסוק "אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד", הסדר הפוך.

10)   בברכת 'הערב נא': תיבת 'ובפיפיות' מופיעה בנוסחאות תימן וספרד. ל'כולנו' הראשון לא מצאתי מקור. לחסרון תיבת 'לשמה' (ולהנוהגים לאומרה) יש מקורות בסידורי 'עבודת ישראל' ו'אוצר התפילות'.

11)   יו"ד סי' רמו ס"ק כז.

12)   סי' קיט. בהוצאת מכון ירושלים תשנ"א הוא בח"ב עמ' תקס"ו (התשובה הממוספרת האחרונה). וחבל שהמו"ל לא התייחס לפרטים אלה כלל.

13)   ההדגשה שלי. ושמעתי מאאמו"ר ז"ל בשם הרה"ג הרה"ח ר' חיים שאול ברוק ע"ה, שמש"ך זה הוכיחו שהנכון הוא כפי שנהגו בליובאוויטש [וכפי שהורה הרבי לר' בנימין שי' אלטהויז], לומר קדיש זה דווקא. אבל ע"פ האמור בהמשך הדברים, עצ"ע.

14)   לא נתבאר למה דרוש מניין לאמירת עשרה בני רב פפא.

15)   אח"כ מפרט, שאחר סיום המסכת עצמה, אומרים: "הדרן עלך... ולא בעלמא דאתא [דאתי], בסייעתא דשמיא. חנינא בר פפא... זכותן יעמד לנו. בריך רחמנא דסייע(ת)ן, יהי רצון דנזכה ללמוד בישיבה של מעלה עם שאר צדיקי עולם", ע"כ.

16)   מסתבר שהכוונה לקדיש הגדול "בעלמא דהוא עתיד...", שגם כיום אינו מצוי, ונהוג לאומרו (מלבד הנוהגים לומר בסיום מסכת) אחרי סתימת הגולל בימים שאומרים בהם תחנון (בין האשכנזים יודעי-ספר, וגם בח"ק חב"ד בניו-יורק).

17)   כנראה כוונתו ל'קדיש יתום', ועצ"ע מדוע אין אומרים 'קדיש דרבנן' הרגיל, וכלשונו לפני-כן שהובא לעיל.

18)   שלפי הרמב"ם בסידורו שבסו"ס אהבה, הוא ה'קדיש דרבנן' הרגיל.

19)   לשון שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס נד.

20)   הכווה לקדיש יתום ("יהא שלמא"), הנאמר על פסוקים.

21)   מהדורת תשס"ט עמ' 362.


   

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)