לעלות ולהתעלות
"אם בחוקותי תלכו" (ויקרא כו,ג). שתהיו הולכים בחוקות התורה, עולים ומתעלים מעלה-מעלה, ואל תהיו עומדים במקום אחד.
(רבי בונם מפשיסחה)
להוסיף ולחדש
"בחוקותי תלכו" – אדם שהגיע לחוק קבוע בעבודתו, שאמנם אין הוא גורע ממנו, אך גם אינו מוסיף עליו, מצווה עליו התורה "תלכו" – אסור לו להישאר במצב זה, אלא עליו להוסיף ולחדש בעבודתו, מתוך הליכה ועלייה תמידיות.
(הבעל-שם-טוב)
עמידה למשפט
זהו שנאמר (תהילים פא) "כי חוק לישראל הוא, משפט לאלוקי יעקב": מי שעבודתו בבחינת חוק קבוע, בלי תוספת, "משפט לאלוקי יעקב" – יצטרך לתת על כך דין ומשפט.
(כתר שם טוב)
מלאכים ובני-אדם
האדם נקרא 'מְהלֵך' ומלאכי השרת מכונים 'עומדים'. לפי שהמלאכים מבינים את טעמי המצוות, ואין להם צורך בעמל וביגיעה. לכן גם שכרם אינו גדול כל-כך. אבל בני-אדם, שעמלים ויגעים בתורה, ואף-על-פי שאינם משיגים תמיד את הטעם הם מקיימים את המצוות מפני היותן גזֵרת המלך – הם מכונים 'מְהלְכים' ושכרם גדול יותר.
(תפארת יהונתן)
ההליכה העיקר
על הפסוק "אם בחוקותי תלכו" מפרש רש"י "שתהיו עמלים בתורה". למה הדבר נאמר בלשון "תלכו" ולא "תלמדו" או "תעסקו"? כי העיקר הוא ההליכה. מהיקף ההליכה ומהעלייה מדרגה לדרגה יודעים את מידת העמל שמושקע בלימוד.
(עיטורי תורה)
העמל של אתמול
מה הקשר בין "תלכו" ובין עמל תורה? אלא על הלומד להוסיף ביגיעתו מיום ליום, מתוך הליכה ועלייה תמידיות ברמת העמל. עמל התורה של אתמול, אף אם היה עד מיצוי הנפש ממש, אינו מספיק להיום.
(לקוטי שיחות)
משפטים כחוקים
"אם בחוקותי תלכו". כאשר מקיימים את כל המצוות, גם את המצוות שהן בבחינת 'עדות' ו'משפטים', באותה קבלת העול שמקיימים את החוקים, אזיי "תלכו" – הנשמה נעשית בבחינת 'מְהלֵך'.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
דרגות בחוקים
כיצד יכולות להיות הליכה ועלייה ב'חוקים', שעניינם קבלת עול פשוטה? אלא ככל שהאדם מתקדם בהשגת טעמי המצוות ומשמעותן, הוא מתעלה גם לדרגות נעלות יותר של 'חוקים'. דברים שהיו אצלו אתמול בבחינת 'חוק' – למעלה מהשכל – נעשים עכשיו מובנים בטוב טעם, ואילו ה'חוק' עכשיו הוא בדרגה עליונה יותר.
(הרבי מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
