חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:12 כ"ג באב התשע"ט, 24/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

דילוג, קפיצה ו"לכתחילה אריבער"
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1032- כל המדורים ברצף
דילוג, קפיצה ו"לכתחילה אריבער"
יש כאן 'עסק' עם שער הנו"ן – עם עצמות ומהות!
האם יש לברך שהחיינו בראיית חברו?
פרשת אמור
"הוו זהירין ברשות"
הלכות ומנהגי חב"ד

ה"דילוג" וה"קפיצה" של חג הפסח אינם עניין חד-פעמי בפסח בלבד – אלא הולכים ונמשכים בתמידות גם לאחר הפסח * עניין זה מרומז בהולדת הרבי המהר"ש, בעל ההוראה ד"לכתחילה אריבער", דווקא בחודש אייר, החודש היחיד שבכל ימיו סופרים ספירת-העומר, ספירה שהיא לכאורה ב"סדר והדרגה" * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. מהעניינים המיוחדים ביום השבת-קודש זה – שערב שבת (שמכין ענייני השבת, כמאמר רז"ל1 "מי שטרח בערב שבת יאכל2 בשבת") הוא ב' אייר, יום ההולדת3 של אדמו"ר מהר"ש4 אשר, בשנה זו מתחילה שנת הקנ"ז ("זקן"5) להולדתו (ב' אייר תקצ"ד - ב' אייר תש"נ).

ולכן, הרי זה זמן מסוגל להוסיף מכאן ולהבא בלימוד תורתו וקיום הוראותיו אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו6, ומתחיל מהוראה העיקרית, בפתגמו המפורסם שכללות ההנהגה7 צריכה להיות באופן של "לכתחילה אריבער"8, שזו היתה דרכו המיוחדת של אדמו"ר מהר"ש – "א בעל-שם'סקע הנהגה"9, ועד שנקרא על שם הנהגה זו – בעל ההנהגה ד"לכתחילה אריבער".

ובהקדים דיוק הלשון "לכתחילה אריבער" – ובשתיים:

א) ההתחלה ("לכתחילה") צריכה להיות באופן ד"אריבער", כלומר, אף שיש ב' דרכים בהנהגת האדם על-פי התורה, הנהגה בסדר והדרגה, והנהגה של דילוג ("אריבער") למעלה מסדר והדרגה, ויש מקום להתחיל בהנהגה שעל-פי סדר והדרגה ואחר-כך לבוא לאופן ודרך ההנהגה של "אריבער"10, מכל מקום, ישנה ההוראה ונתינת כוח של נשיא בישראל (בעל יום ההולדת דב' אייר) שיש להתחיל מיד באופן של "אריבער".

ב) כיוון שההנהגה של "אריבער" היא "לכתחילה", הרי זו "התחלה" (לכתחילה) גם בנוגע להנהגה ד"אריבער", כלומר, גם כשמתחיל באופן של "אריבער", צריך לידע שזוהי התחלה בלבד, ולאחרי זה צריך לילך ולהוסיף ("ילכו מחיל אל חיל"11) בתנועה של "אריבער" לגבי ה"אריבער" שלפני זה, וכדלקמן.

ב. ויש לבאר זה בהקדים הקשר והשייכות שבין דרכו המיוחדת של אדמו"ר מהר"ש ("לכתחילה אריבער") ליום הולדתו בהתחלת חודש אייר12:

עניינו המיוחד של חודש אייר – שכל הימים שבו, כל אחד ואחד מהם קשור עם מצווה אחת מיוחדת, מצוות ספירת-העומר (מה-שאין-כן בחודש ניסן שלפניו וחודש סיוון שלאחריו, שמצוות ספירת-העומר היא רק בחלק מהימים בחודשים אלה)13.

ותוכן עניין ספירת-העומר בעבודת האדם: ידוע14 שקרבן העומר, שבא משעורים, מאכל בהמה, רומז על "הקרבת" נפש הבהמית, ובמשך מ"ט הימים של ספירת-העומר מבררים את כל פרטי המידות של נפש הבהמית, ז' מידות כפי שכל אחת כלולה מז' מידות, שבכל יום נעשה בירור מידה פרטית: חסד שבחסד, גבורה שבחסד וכו'15, היינו, שהעבודה היא בסדר והדרגה, צעד אחר צעד כו', עד שמגיעים לשלמות העבודה ב"וספרתם לכם גו' שבע שבתות תמימות תהיינה"16 שהבירור והזיכוך ("וספרתם" מלשון בהירות17) הוא באופן של תמימות ושלמות18.

ועל-פי זה דרוש ביאור בנוגע ליום הולדתו של אדמו"ר מהר"ש בב' אייר: מהי ההסברה שהולדתו של אדמו"ר מהר"ש, בעל ההוראה ד"לכתחילה אריבער", היא בהתחלת חודש אייר (ב' אייר) – בזמן שבו מודגשת העבודה של ספירת-העומר, שהיא באופן של סדר והדרגה דווקא, ולא באופן של "אריבער"?

ג. ויש לומר הביאור בזה:

בציווי ספירת-העומר כתיב16 "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה ("והניף את העומר גו' ממחרת השבת"19) שבע שבתות גו'" – שהכתוב אינו מפרש היום בחודש, בששה-עשר יום לחודש הראשון, כי אם, "ממחרת השבת", "ממחרת יום טוב הראשון של פסח"20, שבזה מודגש שכללות עניין ספירת-העומר21 הוא בהמשך ("למחרת") לחג הפסח.

ועניינו בעבודת האדם – שהעבודה דספירת-העומר היא בהמשך לעבודה דחג הפסח:

עניינו של חג הפסח הוא – כשמו – "על שם הדילוג והפסיחה . . עשו כל עבודותיו . . דרך דילוג וקפיצה"22 ("אריבער"), ומתחיל מהדילוג ש"נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם"23, "לא על-ידי מלאך כו' אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו"24, כמבואר בדרושי כ"ק אדמו"ר נ"ע25 (ממלא מקומו של בעל יום ההולדת) ש"בכבודו ובעצמו" קאי על מלכות דאין-סוף ועצמות אין-סוף שלפני הצמצום.

ובהמשך לזה באה העבודה של ספירת-העומר – שהספירה היא לאחרי ובהמשך לדילוג והקפיצה של פסח ("ממחרת השבת"26), היינו, שהדילוג וקפיצה דפסח הולך ונמשך בכל ימי הספירה27, ויתירה מזה, מיום ליום הולך ומיתוסף עוד יותר, כמודגש גם בכך שלא סופרים המספר הסידורי (יום שני, יום שלישי וכו'), אלא המספר כולל ("היום שני ימים", "שלושה ימים" וכו'), היינו, שבכל יום ויום מימי הספירה ישנם בשלימות כל הישגי הימים שלפני זה,

ועליהם מוסיפים עוד יותר, ועד שבאים לשלימות "יום החמישים", שהוא באין-ערוך (דילוג וקפיצה) לגבי מ"ט ימי הספירה (כמבואר בליקוטי-תורה28).

ונקודת הביאור – שהדילוג והקפיצה של חג הפסח אינו עניין חד-פעמי (שבפסח נמצא יהודי במצב של דילוג וקפיצה, ואחר-כך חוזר למצב של מדידה והגבלה), אלא הולך ונמשך בתמידות29, היינו, שנמצא תמיד בתנועה של דילוג וקפיצה, ובעילוי אחר עילוי, ומתוך תנועה זו ממלא תפקידו ושליחותו בעבודתו לקונו בכל הפרטים ופרטי פרטים, ובנידון-דידן, שגם העבודה המסודרת של ספירת-העומר בבירור פרטי המידות חדורה ונעשית מתוך דילוג וקפיצה.

ועניין זה (שהעבודה בכל ימי הספירה היא באופן של דילוג וקפיצה) מודגש גם בנוסח ה"רבונו של עולם" שאומרים לאחרי ספירת-העומר – "ואטהר ואתקדש בקדושה של מעלה (וממשיכים לפרט בפרטיות יותר) . . ולתקן את נפשותינו ורוחותינו ונשמותינו (כל פרטי הדרגות דנפש, רוח ונשמה) כו' ולטהרנו ולקדשנו30 בקדושתך העליונה (לא רק ב"קדושה של מעלה" סתם, אלא "בקדושתך", ובזה גופא "בקדושתך העליונה") אמן סלה" (באופן של קיום31 ונצחיות32) – שאין דילוג וקפיצה יותר מזה שהאדם התחתון מטהר ומתקדש בקדושתו של הקב"ה.

ועבודה זו נעשית גם כן הכנה לחג השבועות – שעל-ידי הדילוג והקפיצה של כל מציאותו (בכל פרטי ז' המידות כפי שכל אחת כלולה מז' מידות) להיטהר ולהתקדש בקדושתו של הקב"ה, נעשה מוכן וראוי לקבלת התורה מחדש, שנעשה ייחוד כנסת-ישראל עם הקב"ה33 בעילוי שבאין-ערוך.

ועוד ועיקר – שהעבודה של ספירת-העומר נעשית הכנה לחידוש במתן-תורה לעתיד-לבוא, "תורה חדשה מאיתי תצא"34 "מאיתי" דייקא, על-דרך מה שנאמר35 "כי כולם יידעו אותי", שמתגלה שלימות הייחוד דישראל וקב"ה כולא חד ממש36 – כי, הדילוג והקפיצה של ספירת-העומר כולל גם דילוג וקפיצה מהגלות אל הגאולה, כמודגש בתפילה שאומרים תיכף ובסמיכות לברכה37 והספירה: "הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית-המקדש למקומה במהרה בימינו אמן סלה"38.

ד. על-פי זה יש לבאר גם קשר ושייכות הולדתו של אדמו"ר מהר"ש, בעל ההוראה ד"לכתחילה אריבער", להתחלת חודש אייר (ב' אייר), החודש של ספירת-העומר:

עצם העובדה שאצל בני ישראל יש גם אופן הנהגה של "אריבער" (בזמנים ומצבים מיוחדים) – אין בה משום חידוש (כל-כך); עיקר החידוש הוא בהוראה של "לכתחילה אריבער" – שההנהגה של "אריבער" היא לא רק בזמנים ומצבים מיוחדים (לאחרי הקדמת העבודה שבסדר והדרגה), אלא שההתחלה היא בהנהגה ד"אריבער", ועל-ידי זה נעשה גם ההמשך שלאחרי זה באופן של "אריבער", שכל ענייני העבודה (גם העניינים שבסדר והדרגה) נעשים באופן של "אריבער" – כמודגש בחג הפסח וספירת-העומר, שהתחלת עבודת בני ישראל (החל מלידת עם ישראל בחג הפסח39) היא באופן של דילוג וקפיצה ("אריבער"), ונמשכת ופועלת גם בעבודה שעל-פי סדר והדרגה בספירת-העומר.

ועניין זה מרומז בהולדתו של בעל ההוראה ד"לכתחילה אריבער" בהתחלת חודש אייר, החודש של ספירת-העומר – ללמדנו שההנהגה ד"אריבער" חודרת גם בענייני העבודה שבסדר והדרגה, כבספירת-העומר, ובספירת-העומר עצמה – בימי החול גם כן, לאחרי סיום חג הפסח וכל חודש ניסן, ולאחרי ראש חודש אייר (– ב' אייר), כיוון שההתחלה ("לכתחילה") היא באופן של "אריבער".

זאת ועוד:

כיוון שהתנועה של "אריבער" אינה עניין חד-פעמי, אלא עניין תמידי, שחודר בכל ענייני העבודה, מובן, שמזמן לזמן הולך ומיתוסף בתנועה ד"אריבער"40, היינו, שהתנועה של "אריבער" עצמה היא באופן של התחלה ("לכתחילה אריבער"), ומזמן לזמן הולך ומיתוסף ב"אריבער" בעילוי אחר עילוי, דילוג וקפיצה לגבי דילוג וקפיצה שלפני זה.

וגם עניין זה מרומז בהולדתו של בעל ההוראה ד"לכתחילה אריבער" בהתחלת חודש אייר, החודש דספירת-העומר – ללמדנו שגם לאחרי שישנו כבר העילוי של "אריבער" עד עתה, לאחרי חג הפסח והתחלת ספירת-העומר, עד שכבר עברו שני שבועות ("כפליים לתושיה"41), ונמצאים כבר בשבוע השלישי וביום השלישי42, צריך להוסיף עוד יותר בהנהגה של "אריבער", "אריבער" לגבי "אריבער"43.

ויש לומר, שעניין זה קשור עם הספירה הפרטית של ב' אייר, תפארת שבתפארת44 – כי, מידת התפארת היא מידתו של יעקב הנקרא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה (מרום המעלות ומדרגות עד סוף כל דרגין45), ועל-ידה נעשית העבודה באופן של "לכתחילה אריבער", ובשתי הקצוות – שהתחלת העבודה ("לכתחילה") היא באופן של "אריבער", וגם שה"אריבער" הוא התחלה בלבד ("לכתחילה"), כיוון שהולך ומיתוסף בתנועה של "אריבער" בעילוי אחר עילוי עד אין-סוף, היינו, שהתנועה של "אריבער" היא מרום המעלות ומדרגות עד סוף כל דרגין.

ה. ויהי-רצון שקבלת ההחלטה טובה להוסיף בהנהגה של "לכתחילה אריבער" תביא תיכף את השכר האמיתי – הדילוג והקפיצה ("אריבער") מהגלות אל הגאולה, ובזה באופן של "לכתחילה אריבער", מבלי להמתין להוספה עוד ב"מעשינו ועבודתינו", ובפרט שכבר נשלמו מעשינו ועבודתינו, וכבר "כלו כל הקיצין46".

(קטעים מהתוועדות שבת פרשת תזריע-מצורע, ג' באייר ה'תש"נ. התוועדויות' תש"נ, כרך ג עמ' 131-120)

_______________________________________

1)    ע"ז ג, סע"א.

2)    להעיר, ש"אכילה" ("יאכל") כוללת כל צרכי האדם, וצרכיו הגשמיים והרוחניים גם יחד, כמודגש באכילה כפשוטה שבה תלוי חיות האדם, שעי"ז נעשה קישור וחיבור הנשמה בגוף. ומזה מובן ש"יאכל בשבת" (ע"י הטירחא דערב שבת) קאי על כל ענייני השבת, ובפרט העניינים העיקרים שבו, כמו, "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל", "להקהיל קהילות בכל שבת ושבת" (יל"ש ר"פ ויקהל), כבהתוועדות זו שמתאספים כו"כ מישראל, אנשים, נשים וטף - שקשורה במיוחד עם העבודה ד"טרח בערב שבת".

3)    להעיר שביום ההולדת "מזלו גובר" (ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח ובקורבן-העדה. וראה בארוכה סה"ש תשמ"ח ח"א עמ' 331 ואילך. ח"ב עמ' 398 ואילך).

4)    "היום יום" ב' אייר. ובכ"מ.

5)    בביאור המעלה המיוחדת ד"זקן" - ראה ספר-הליקוטים (דא"ח להצ"צ) ערך זקן (עמ' רמא ואילך). וש"נ.

6)    לשון אדה"ז באגה"ק סז"ך.

7)    לא רק הוראה בעניין פרטי, אלא הוראה כללית הקשורה ושייכת לכל ענייני העבודה במחשבה, דיבור ומעשה, שבכל העניינים צ"ל באופן ד"לכתחילה אריבער".

8)    אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"א עמ' תריז. לקו"ש ח"א עמ' 124. ועוד.

9)    סה"ש תש"ב עמ' 87. לקו"ש חי"ד עמ' 401. ועוד.

10)  וכמפורש בהתחלת הפתגם: "די וועלט זאגט אז ווען מ'קען ניט ארונטער, גייט מען אריבער", היינו, שיש הנהגה באופן שהולכים "ארונטער", ומובן, שגם הנהגה זו היא ע"פ התורה, דאל"כ, מאי קמ"ל בההמשך, אלא, שההנהגה זו היא ע"פ ההגבלה שמצד טבע העולם (כפי שנברא ע"י הקב"ה) - "די וועלט זאגט כו'" (והחידוש הוא שצ"ל הנהגה שלמעלה מטבע העולם - "לכתחילה אריבער").

11)  תהילים פד,ח.

12)  ובפרטיות - ב' אייר, היום הראשון שבו מתחילה העבודה דהימים הפרטיים ובפ"ע דחודש אייר, לאחרי "ראש חודש" שכולל גם כל ימי החודש.

13)  ראה אוה"ת בהעלותך עמ' שסז. לקו"ש ח"א ס"ע 263 ואילך. ועוד.

14)  ראה לקו"ת אמור לה,ב ואילך. במדבר י,א ואילך. ובכ"מ.

15)  ובפרט להדעות שהסדר הוא מלמטה למעלה - מלכות שבמלכות עד חסד שבחסד (ראה סידור האריז"ל במקומו. ועוד), שבזה מודגש עוד יותר שהעבודה היא בסדר והדרגה.

16)  אמור כג,טו.

17)  לקו"ת אמור שם.

18)  להעיר מהשייכות לשיעור הרמב"ם דב' אייר - "מצוות עשה להיות כל הקרבנות תמימין ומובחרין" (ריש הל' איסורי המזבח), שרומז על ה"תמימות" בכל ענייני העבודה שכללותם הוא עניין הקרבנות, קירוב להקב"ה.

19)  שם,יא.

20)  פרש"י עה"פ.

21)  ועד לסיומו וחותמו - "עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'" (שם,טז) - "שהכתוב לא תלה חג הזה (חג השבועות) . . בכמה ימים לחודש רק בחמישים לעומר" (שו"ע אדה"ז או"ח רסתצ"ד), היינו, חמישים יום ממחרת יו"ט הראשון של פסח.

22)  פרש"י בא יב,יא.

23)  הגש"פ פיסקא "מצה זו".

24)  שם פיסקא "ויוציאנו".

25)  ראה סה"מ אעת"ר עמ' עה. המשך תער"ב ח"ב עמ' תתקכד. סה"מ תער"ב-ע"ו עמ' סז.

26)  כולל גם כפי שפסח נקרא בשם שבת, "ממחרת השבת" - בחי' שלמעלה גם משבת (ראה שער-האמונה פט"ז. אוה"ת אמור עמ' תתסח-ט. ועוד). ועד כדי כך חשובה הדגשה זו (שהספירה היא "ממחרת השבת") - שלא מתחשבים בכך שלשון זה יכול להתפרש באופן בלתי-רצוי, כפירוש הצדוקים (ראה אוה"ת שם).

27)  נוסף לכך שגם בלאה"כ התחלת הספירה (ממחרת יו"ט הראשון של פסח) היא עדיין בחג הפסח - יום שני דפסח, אשר, כיוון שנקרא בשם "פסח", הרי עניינו הוא דילוג וקפיצה, ועד לדילוג וקפיצה גם בערך לדילוג וקפיצה שביום ראשון של פסח, דאם לא כן, אי אפשר לקרותו יום שני דפסח, ועד"ז בימי הפסח שלאח"ז, עד לאחרון של פסח (בחוץ לארץ), במשך כל השבוע הראשון דהספירה (ראה בארוכה שיחת אחרון-של-פסח שנה זו).

28)  במדבר שם.

29)  כידוע שהפעולה דחג הפסח על כל השנה היא לא רק באופן שהארתו נמשכת על כל השנה (כבכל המועדים), אלא באופן שחג הפסח עצמו נמשך על כל השנה (ראה לקו"ש ח"ה עמ' 173 ואילך).

30)  ויש לומר, ש"לטהרנו ולקדשנו" (בהמשך ולאחרי התיקון דנפש, רוח ונשמה) קשור עם הגילוי דחי' ויחידה - ע"ד המבואר בהחילוק שבין טהרה לקדושה, שטהרה היא בבחי' הכלי וקדושה היא בבחי' האור (ראה לקו"ת דרושי יוהכ"פ ע,ג ואילך. ספר הליקוטים (דא"ח להצ"צ) ערך טהור (עמ' א'יב ואילך)).

31)  "קיום הדבר ואמיתתו" (חדא"ג מהרש"א לסנהדרין קי, סע"ב).

32)  "כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק עולמית" (עירובין נד,א).

33)  ראה זח"ג צז, סע"א ואילך.

34)  ישעי' נא,ד. ויק"ר פי"ג, ג.

35)  ירמי' לא,לג.

36)  ראה זח"ג עג,א.

37)  ויש לומר, שהברכה קאי גם על התפילה "הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית- המקדש כו'", ומזה מובן שבוודאי מתקיימת תפילה זו "בלי שום ספק וס"ס בעולם" (ש"הרי ספק ברכות להקל משום חשש ברכה לבטלה") - ע"ד המבואר באגה"ת (פי"א) בשייכות לברכת "גואל ישראל".

38)  ביהמ"ק נצחי (באופן ד"סלה", שאין לו הפסק) - "בנינא דקב"ה" (זהר ח"א כח,א. ח"ג רכא,א), בגאולה הנצחית שאין אחריה גלות.

39)  ראה יחזקאל טז,ד ובמפרשים שם.

40)  שהרי בכל ענייני קדושה ישנו הציווי "מעלין בקודש" (ברכות כח,א. וש"נ), ועאכו"כ בעניין של קדושה שהוא מלכתחילה באופן ד"אריבער".

41)  ל' הכ' - איוב יא,ו.

42)  להעיר מהשייכות למתן-תורה - "אוריאן תליתאי לעם תליתאי כו' בירחא תליתאי ביום תליתאי" (שבת פח,א).

43)  להעיר מהידוע שכמה מה"המשכים" המפורסמים (לדוגמא: והחרים - תרל"א. וככה - תרל"ז. מצה זו - תר"ם) בתורתו של אדמו"ר מהר"ש התחלתם בחג הפסח - שבזה מרומז ב' עניינים הנ"ל: (א) ההתחלה היא באופן ד"אריבער", (ב) לאחרי ההתחלה באופן ד"אריבער" ישנו "המשך", שהולך וניתוסף בהעניין ד"אריבער" ("המשך" דחג הפסח) בעילוי אחר עילוי.

44)  ראה "היום יום" שבהערה 4.

45)  ראה תניא פי"ג. אגה"ק ס"ו. ובכ"מ.

46)  סנהדרין צז, ב.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)