חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:21 זריחה: 6:08 י"ז באב התשע"ט, 18/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הפיכת ה'מצורע'
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1422 - כל המדורים ברצף
אפשר להדביר את הווירוס
יש חדש
קרבן עשיר, קרבן עני
נגעי בתים
ענווה וגאווה
ביעור הרע
המכרז הזוכה
הפיכת ה'מצורע'
המנוע שמאחורי המקוואות
חלב בהמה שאכלה חמץ

בדורות קדומים נהגו לכנות את פרשת השבוע 'זאת תהיה' ולא 'מצורע', אולם בדורות המאוחרים התקבע השם 'מצורע'. הרבי מליובאוויטש מסביר (לקוטי שיחות כרך כב, עמ' 70) שהדבר קשור בַקִרבה אל הגאולה. וכך הוא אומר:

"בדורות הראשונים, שהיו מרוחקים מזמן הגאולה, הגאולה הורגשה באופן של 'זאת תהיה' – עניין שיהיה בעתיד, בנפרד; וממילא העבודה לא הייתה חדורה עד כדי כך עם ההרגשה שקיום התורה והמצוות עצמו מגיע מיד לשלמותו גם בעולם.

"אך בדורות האחרונים, שנקראים 'עקבתא דמשיחא', מורגש אצל יהודים הרבה יותר העניין של משיח, ולכן נקראת הפרשה בדורות אלו בשם 'מצורע' – יהודים מבינים ומרגישים... בעבודה שלהם שהנה-הנה בא משיח, וממילא – המעשה הוא העיקר – מוכרחים עוד יותר להוסיף בתורה ומצוות, שהעולם יגיע לשלמותו במהירות הגדולה ביותר, וקיום המצוות יהיה 'כמצוות רצונך', בביאת משיח צדקנו בבית המקדש השלישי".

נשאר הסוף

הרבי מוסיף ומבאר: "על-פי הנ"ל יש להמתיק עוד יותר, מה שדווקא בדורות האחרונים נקראת הפרשה 'מצורע': כשם שהדבר הוא באדם פרטי, שדווקא עניין הנגעים ('מצורע') מורה על האדם השלם 'שמוכשרין מעשיו ותיקן כל הדברים והבחינות שלמעלה', זהו רק 'שהבחינה התחתונה שבו לא נתברר הרע והפסולת ממנו', ולכן נולדו סימנים גשמיים רק בעורו, לרמז, שרק 'בסוף לבושיו' נשארה פסולת שעדיין לא נתבררה – על דרך זה בנוגע לכללות עם ישראל: כיוון שבדורות האחרונים של עקבתא דמשיחא נמצאים קרוב מאוד לביאת המשיח, לכן מרגישים עתה את התוכן הנעלה של בחינת 'מצורע', שהפנימיות של כלל ישראל כבר נתבררה (על-ידי עבודתם של יהודים במשך כל הדורות), ונשאר רק לברר את הפסולת והחיצוניות של 'סוף לבושיו'".

במקום אחר (לקוטי שיחות כרך ז, עמ' 103) הרבי מקשה שלכאורה 'מצורע' הוא שם בלתי רצוי, והוא מבאר:

"על-פי כל הנ"ל יובן גם העניין שבדורות הראשונים הייתה נקראת הפרשה 'זאת תהיה' ובדורות האחרונים נקראת היא 'מצורע': אמיתית העניין של 'אתהפכא חשוכא לנהורא', שהחושך עצמו יתהפך לאור, יהיה רק לעתיד לבוא. כי אז יהיה גילוי העצמות, שרק מצידו (שכן לגביו אור וחושך שווים) ייתכן אופן זה שב'אתהפכא'.

חרכים בכותל

"לכן בדורות הראשונים, כאשר עדיין היו רחוקים מהגילוי שלעתיד, ועוד לא האיר ה'ויצא הכהן אל מחוץ למחנה' – שטהרת המצורע תבוא מצד המצורע עצמו – ובגלוי היה אז רק ה'והובא אל הכהן', עדיין לא קראו פרשה בתורה בשם 'מצורע', כי בשעה שטהרת המצורע באה מצד גילוי אור מלמעלה ולא מצד עניינו עצמו, הרי מצורע זה – מצד עניינו הוא – לא נהפך לתורה אור. אלא שהואיל וידעו כי לעתיד לבוא כך יהיה, שהחושך עצמו ייהפך לאור, קראו את הפרשה 'זאת תהיה', שלעתיד לבוא תהיה 'תורת המצורע' – המצורע ייהפך ל'תורה'...

"אך בדורות האחרונים (שנקראים עקבתא דמשיחא) מורגש אצל יהודים העניין של משיח. יהודים שומעים ומרגישים שמשיח 'הנה זה עומד אחר כתלנו', ויותר מכך, לכותל יש כבר חלונות וחרכים; עוד יותר, הוא – משיח – 'משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים', הוא מסתכל ומשגיח עלינו (רק שאותו לא רואים, וזה רק בגלל שכותלנו – הכותל שלנו – מסתיר), ולכן עושים יהודים גם מ'מצורע' – פרשה בתורה, כי כבר מאיר בתורה הגילוי שלעתיד, של 'ולילה כיום יאיר'".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)