חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:21 זריחה: 6:08 י"ז באב התשע"ט, 18/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

המכרז הזוכה
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1422 - כל המדורים ברצף
אפשר להדביר את הווירוס
יש חדש
קרבן עשיר, קרבן עני
נגעי בתים
ענווה וגאווה
ביעור הרע
המכרז הזוכה
הפיכת ה'מצורע'
המנוע שמאחורי המקוואות
חלב בהמה שאכלה חמץ

השמועה הייתה מסעירה: בפעם הראשונה מסתמן איום ממשי על הזיכיון של משפחת מושקוביץ לרכז את עסקי מכירת יין-שרף בהונגריה.

אחת לשלוש שנים העמידה הממשלה את הזיכיון למכרז. משפחת מושקוביץ האמידה הייתה כל השנים המתמודדת היחידה במכרז, והגישה הצעת מחיר סבירה, שאִפשרה לה ליהנות מרווחים נאים. עתה החליטה קבוצת גויים ליטול את הזיכיון מידי היהודי ולהגיש הצעה גבוהה יותר.

ליבם של בני המשפחה התמלא חשש כבד. המתחרים הפגינו נחישות להפקיע את הזיכיון מידי יהודים, יהיה המחיר אשר יהיה.

בצר להם החליטו בני משפחת מושקוביץ לפנות אל הצדיק רבי מרדכי מנדבורנה. אך הם לא היו חסידים ולא נהגו לחסות בצל אדמו"רים. לכן העדיפו לשגר שליח אל הצדיק, כדי שיעביר את בקשתם.

החסיד ר' אברהמל'ה בירנבוים היה האיש. לפרנסתו החזיק בית-מרזח, ומשפחת מושקוביץ הייתה ספקית המשקאות החריפים שנמכרו בו. ברבות השנים הצטבר חוב למשפחת מושקוביץ, אך זו נהגה עמו במידת החסד ולא דחקה בו. עתה שמח שיש בידו להשיב למשפחה כגמולה ולייצגה לפני הרבי.

רבי מרדכי עיין זמן ממושך ב'קוויטל' (פתקת ברכה) ושאל: "היכן גרה משפחת מושקוביץ?".

"בעיר פוטיק", השיב ר' אברהמל'ה.

"פוטיק?", כיווץ הרבי את מצחו. "היכן היא פוטיק?". ר' אברהמל'ה השתומם. הלוא הרבי נוהג לערוך מדי שנה מסע גדול במדינה, ובוודאי הוא מכיר את הערים והכפרים באזור.

"אולי תדע לנקוב בעיר הסמוכה לפוטיק?", הציע הרבי.

"סֶרֶנץ'", השיב החסיד.

"מרדכי אינו יודע היכן היא סֶרֶנץ'", השיב רבי מרדכי.

"אולי קרסטיר שוכנת באזור?", הציע הרבי.

"אכן", שמח החסיד לומר.

באותו רגע אורו פניו של הרבי. "לכן לא ידעתי", אמר בשמחה, והסביר לחסיד שהוא יודע מה שעליו לדעת, וכהוכחה לכך תיאר את ביתו של החסיד על מבואותיו וכל פרטיו, אף שמימיו לא דרך בו. "אולם את העיר פוטיק איני מכיר, משום שהיא ב'בעלותו' של הצדיק רבי ישעיל'ה מקרסטיר", נימק.

הרבי הוציא את שעונו מכיסו, הביט בו ואמר לחסיד: "סע, עוד תספיק להגיע לרבי ישעיל'ה ולהיוושע בטרם יֵצא המכרז לדרכו".

ר' אברהמל'ה יצא מן הרבי נבוך למדיי. את הצדיק רבי ישעיל'ה הוא מכיר היטב. הוא ורבי ישעיל'ה שימשו בקודש את רבי הרשל'ה מליסקה. יתר על כן, הוא, ר' אברהמל'ה, היה המשמש הראשי, ורבי ישעיל'ה היה עוזרו... כעת חש מבוכה. כיצד יחלה את פניו כחסיד הבא אל רבו?

אלא שחזקה עליו הוראת הצדיק, ור' אברהמל'ה נסע אל רבי ישעי'לה. בהגיעו לשם נתקבל בשמחה גדולה. רבי ישעיל'ה אירחו בכבוד ודאג לכל צרכיו. כשירד הלילה, עלה ר' אברהמל'ה על יצועו בלי לומר דבר על סיבת בואו.

גם הצדיק ר' ישעיל'ה לא דחק באורחו והבין את מבוכתו. בבוקר כיבד אותו בכוס קפה ואיחל לו הצלחה בהמשך מסעו. ר' אברהמל'ה חש מצוקה. הוא מוכרח לבצע את השליחות, אך אין הוא מסוגל לעשות זאת.

בלב כבד עלה על העגלה, ורגע קודם שיצא לדרכו אמר לו הצדיק: "סעו לשלום ולבריאות, והכול יהיה בסדר עם משפחת מושקוביץ!".

כעת רווח לר' אברהמל'ה. הצדיק ראה ברוח קודשו את סיבת בואו, וברגישותו פנה אליו ביוזמתו והעניק את ברכתו בלי להביכו.

הגיע יום המכרז. מושקוביץ שקל כיצד לנהוג. הוא ידע כי הקבוצה המתחרה תגיש הצעות גבוהות משלו. בדרך הטבע לא היה לו סיכוי לזכות. בליבו אמר: "אם תועיל ברכת הצדיק, נזכה גם בסכום נמוך".

התייצב היהודי מול מושל המחוז, ונקב בסכום שהיה נמוך מכל הצעותיו בשנים הקודמות. המושל נדהם. הוא החליט שלא להכריז את הסכום בקול רם, מחשש שהמתחרים יפחיתו גם הם את סכומי הצעתם.

כעת הוזמן נציג הקבוצה המתחרה לנקוב בסכום. הלה ניגש בגו זקוף ובצעדים בוטחים, כחכח בגרונו, ואז... קולות משונים בקעו לפתע מגרונו. האיש המבוהל ניסה שוב ושוב להוציא מילים מפיו, אך הצליח להשמיע רק הברות קטועות חסרות פשר.

פניותיו של המושל אל האיש נענו בבליל של קולות משונים. הוא רתח מזעם. התנהגותו של הנציג התפרשה כזלזול בו. מיד ציווה להכריז כי משפחת מושקוביץ זכתה במכרז.

הנציג חזר אל חבריו חיוור ומבוהל. "אני לא יודע מה קרה לי", מלמל. "יהודי צנום, בעל זקן לבן, הופיע מולי, אחזני בגרוני, ובכל פעם שניסיתי לפתוח את פי – עמד וחנק אותי. לא הצלחתי להוציא מפי אפילו מילה אחת!".

את הסיפור סיפר רבי ישעיל'ה מקרסטיר עצמו לחסיד ר' שלמה ענגל וסיים: "הייתי חייב לעזור למשפחת מושקוביץ, שכן בני המשפחה קנו לי את זוג המגפיים הראשון שהיה לי בהיותי ילד, והם שילמו בעבורי את שכר הלימוד למלמד".

(על-פי 'רשומים בשמך' מאת רבי יצחק-שלמה אונגר)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)