לעולם לא מאוחר

"איש-איש כי יהיה טמא לנפש, או בדרך רחוקה לכם, או לדורותיכם, ועשה פסח לה'" (במדבר ט,י). פסח שני מלמדנו כי לעולם לא מאוחר מדי וכי תמיד אפשר לתקן. אף מי שהוא "טמא", או "בדרך רחוקה", ואפילו אם זה "לכם", כלומר שזה נעשה מרצונו הטוב - בידו לתקן זאת. 

 (היום יום)

כוחו של בעל-תשובה

"פסח שני חמץ ומצה עמו בבית" (רש"י). פסח שני, שנועד לתקן ולמלא חיסרון מסוים, רומז לעבודת התשובה. לכן "חמץ ומצה עמו בבית", שכן בכוחו של בעל-תשובה להפוך גם את החמץ, המסמל את הרע – לטוב, בבחינת "זדונות נעשו לו כזכויות". לעומת זאת, בפסח ראשון, הרומז לעבודת הצדיקים, החמץ הוא ב"בל ייראה ובל יימצא", שכן הצדיק אינו מתעסק כלל עם הרע אלא הוא דוחה אותו ומרחיקו ממנו.

(לקוטי שיחות)

להתעקש ולהתאמץ

בכל התורה לא מצאנו כי מצווה שיש לה זמן קבוע יתאפשר להשלימה בזמן אחר. המצווה היחידה שיש בה אפשרות זו היא קרבן פסח, זאת, משום שהיו אנשים מישראל שהתחננו וביקשו "למה ניגרע". אף גאולתם של ישראל תהיה כך - אם ישראל יתעקשו ויתאמצו בלב ונפש לבקש עליה, היא תבוא.

(רבי שלמה הכהן מרדומסק)

חידוש בתורה

כשם שהצליחו בני-ישראל לפעול חידוש בדמות "פסח שני" על-ידי טענתם "למה ניגרע", כך אפשר לחדש בתורה על-ידי בקשה זו. יהודי נדרש לבקש מהקב"ה "למה ניגרע?!" - מדוע לא יינתן גם לדור היתום שלנו לחדש בתורה כפי שזכו ה"ראשונים כמלאכים". על-ידי תביעה זו מקבלים סייעתא דשמיא, וכאשר האדם מתייגע בתורה כפי יכולתו, הוא זוכה לחדש בה ולכוון לאמיתתה.

(הרבי מליובאוויטש)

הגילוי למשה בזכות ישראל

"ויאמר אליהם משה, עמדו ואשמעה מה יצווה ה' לכם" (במדבר ט,ח). משה אמר לישראל: "עמדו", בגללכם ובזכותכם שתעמדו לידי – "אשמעה מה יצווה ה' לכם", כי אם תלכו מפה ותניחוני לבדי, לא יהיה בכוחי ובזכותי לדעת מה יצווה ה'.

(רבי אהרון מקרלין)

קשיי הדרך

"והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה" (במדבר ט,יג). מי יכול להחזיק את עצמו בטהרה בעבודת ה' ובלימוד התורה? מי ש"בדרך לא היה", אדם שאינו מרבה בנסיעות. כי כששוהים הרבה בדרכים קשה להיות ירא ושלם בשלמות.

(השרף רבי אורי מסטרליסק)

מעלת בעל-עסק

"פסח", מלשון דילוג וקפיצה, מסמל את העבודה של 'יושבי אוהל', העוסקים בתורה ועומדים מעל העולם. כנגדם טוענים יהודים שהם 'בעלי עסק' - "למה ניגרע?!". מדוע נבצר מאיתנו לשבת יומם ולילה באוהלה של תורה? התשובה היא, שדווקא ליהודים אלו ניתן 'פסח שני', שהוא דרגה עליונה יותר בפסח, כי רק בעל-עסק מסוגל לגלות אלוקות בתוך העולם הגשמי ולהעלותו לקדושה.

(שיחות-קודש)