שאלה: כיצד מקיימים את מצוות משלוח מנות?
תשובה: נאמר במגילה (ט,יט): "לעשות אותם ימי... משלוח מנות איש לרעהו", ופירשו חז"ל שלכל הפחות צריך לשלוח שתי מנות לאיש אחד, וכל המרבה לשלוח – משובח.
שני טעמים נאמרו במצווה זו: א) כדי שיהיו לכל משפחה צורכי סעודת פורים בהרווחה ובשפע (ותיקנו לשלוח מנות לכול, שלא לבייש את מי שאין לו). ב) להרבות שלום ורֵעות בעם ישראל.
יש לשלוח מאכלים ו/או משקאות מוכנים לאכילה ולמשתה. יש הסבורים ששתי המנות צריכות להיות מסוגים נבדלים. לכתחילה יש לדאוג שה'מנות' יהיו מכובדות בכמותן ובאיכותן, כראוי לנותן ולמקבל, ולפחות 'כזית' (כנפח קופסת גפרורים רגילה) בכל מנת מאכל, ו'רביעית' (86 גרם) בכל מנת משקה.
יש לשלוח את המנות ביום הפורים ולא בליל פורים.
גם נשים ובנות חייבות במצווה זו, וכמו-כן בכל מצוות הפורים, ועל ההורים לחנך את בניהם ובנותיהם לכך.
יש לשלוח איש לרעהו ואישה לרעותה (אבל 'מתנות לאביונים' יכול איש לתת לאישה ולהפך).
לכתחילה מהדרים לשלוח על-ידי שליח. אפשר לשלוח גם על-ידי ילד, אך צריך לוודא שהמשלוח אכן הגיע ליעדו.
אָבֵל חייב במשלוח מנות, אפילו בתוך ה'שבעה', אך לא ישלח דברי שמחה ותפנוקים. הרמ"א כתב שאין שולחים מנות לאָבֵל (מי ששרוי בתוך י"ב חודש אחר פטירת אביו או אימו או בתוך שלושים יום לשאר הקרובים), וגם רבים מהספרדים נזהרים בזה.
מקורות: טושו"ע או"ח סי' תרצה ס"ג, תרצו ס"ו, ונו"כ. בן-איש-חי ש"א פ' תצווה סי"ח. פסקי תשובות סי' תרצה ס"ק ט ואילך. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
