חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:42 זריחה: 6:27 י"ח באלול התשע"ט, 18/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מעשה הקטורת
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1023- כל המדורים ברצף
נתינה שווה של מטבע 'אש' מכפרת על חטא כללי
הזכות להשלים את עבודת כל הדורות
מעשה הקטורת
פרשת פקודי
הלכות ומנהגי חב"ד

בשנת תש"ג אסר הרבי ריי"צ את העישון לתלמידים עד גיל עשרים * הרבי לא רצה להטיל איסור על דבר שאדמו"רים וחסידים נהגו בו במשך דורות * על מנהגו של אבי הרבי להסב בעת העישון בליל הסדר * מדוע אין הרבנים יוצאים באיסור עישון הסיגריות? * על הצורך בתוספת בריאותם הרוחנית של בני ישראל על ידי תורה ומצוות אין כלל חילוקי דעות – ויש לעורר זאת שוב ושוב עד מאה פעמים!

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

תקנת כ"ק אדמו"ר הריי"צ

בי"ב טבת תש"ג פנה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ במכתב (אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ כרך ז' עמ' 70) אל הנהלת הישיבה – תומכי תמימים המרכזית בברוקלין:

"לאסור באיסור גמור ומוחלט את העישון לתלמידים פחותים מבן עשרים שנה... ואיסור זה חל על כל התלמידים בכל מקום שהם בכל משך כ"ד שעות המעת-לעת... ואת ידידי התלמידים יחיו אשר בגיל מעשרים ומעלה יבקש בשמי לטובתם – ברוחניות ובגשמיות – שישתדלו לעזוב את העישון על ידי שימעטו בזה מיום ליום, עד אשר יעזבוהו לגמרי..." (וראה שם עמ' עו-עז; פז; את התעניינותו עד כמה פעלו הדברים).

[בהמשך מוסיף שם: "בשני הימים דראש השנה לא לעשן מקטורת – פאפיראסען – גם בצנעה... גם אלו שהם מעשנים – רייכערן – כל השנה...". ראה ספר אוצר מנהגים עמ' נב-ג (ובנסמן שם)].

בחורף תשל"ו התבטא הרבי ב'יחידות' ('היכל מנחם' כרך ג' עמ' רנז-רח):

בנוגע לעישון סיגריות – ישנו הרי כבר המכתב דכ"ק מו"ח אדמו"ר.

בעקבות דברי הרבי התקיימה אסיפת ההנהלה עם התלמידים הלומדים ב-770, וכולם נתבקשו להפסיק לעשן. לאחר האסיפה התפרסם ב-770 מכתבו של הרבי הריי"צ. כמו-כן פורסם תקנון חדש (מטעם הנהלת הישיבה), שכל הרוצים לעשן צריכים לצאת מה'זאל'. "בסיום האסיפה הזכיר הרה"ח ר' דוד ע"ה רסקין שוב את התקנה החדשה שלא לעשן סיגריות והדגיש כי הכוונה היא גם שלא בשעת סדרי הלימודים וכו'" (ראה 'היכל מנחם' שם, מתוך רשימת הרי"מ שי' סוסובר מראשון לציון).

בקשה, לא איסור

סיפר הרב מנחם זאב הלוי גרינגלאס, משפיע ישיבת תומכי תמימים במונטריאול ('ליקוטי סיפורי התוועדויות' עמ' 72):

הייתה תקופה שהרבה בחורים היו מעשנים סיגריות. סיפרתי על תופעה זו לכ"ק אדמו"ר ב'יחידות'. הרבי אמר לי אז שאינו יכול להוציא איסור על זה, מכיוון שחותנו הרבי הקודם היה מעשן, אבל הזכיר לי את המכתב שאוסר לעשן עד גיל עשרים ומבקש ("בקשה נפשית") שגם לאחר גיל זה לא יעשנו.

לא בריא לגוף ולנשמה

רק לאחרונה חשפנו במדור זה הוראה ברורה פרטית בשלילת העישון (פורסם בגיליון א'יג, פרשת שמות שנה זו, עמ' 9):

הגב' ז.פ. כתבה לרבי – בעקבות הצעת חברותיה מנשות חב"ד שלא ראו בעין-פה את הרגלה לעשן בגלוי בד בבד עם התקרבותה לחסידות – והרבי הגיב ב'יחידות':

עישון סיגריה אינו בריא לגוף ולבסוף לא בריא לנשמה, והעישון גורם להתנהגות בלתי ראויה.

עדות המזכיר

"מעולם לא ראיתי את הרבי מעשן" כך השיב המזכיר הרב ניסן שי' מינדל לשאלת הת' ישראל צבי שי' גליצנשטיין ויוסף יצחק הלוי שי' גורעוויטש – באחד הביקורים שערך בארץ-הקודש, והם ליווהו בנסיעתו (נרשם מפי הרה"ת ר' ישראל צבי שי' גליצנשטיין).

הרבי התחרט...

בעשרת ימי תשובה תשכ"ז נכנס אל הרבי ל'יחידות' החסיד ר' אשר ששונקין, שיצא מרוסיה זמן קצר קודם לכן. על רגע מעניין במהלך ה'יחידות' כתב באותם ימים הרה"ת ר' אברהם ברוך גרליצקי שליט"א (כיום ר"מ בישיבת אהלי תורה בנ.י.):

"נכנס ר' אשר ל'יחידות' ומסר לרבי סיגארים מרוסיה. כ"ק אדמו"ר שליט"א התבטא: בכלל, אינני מעשן, ונטל סיגר אחד. את השאר הורה לו לחלק (למעשנים?) בבית-המדרש.

"ר' אשר סיפר לרבי סיפור מהרבי מוהרש"ב נ"ע, שבתקופה מסוימת הילכה שמועה שבטבק מערבים שיכר שהנו חמץ, וממילא נאסר העישון בפסח. החסיד ר' שמואל גוראריה דאג לטבק מיוחד מתוצרת בית, ושלח ממנו באמצעות שליח לרבי מוהרש"ב. אך לפועל לא עישנם הרבי מוהרש"ב. כאשר נודע לחסיד רש"ג שהרבי לא עישנם, חלשה דעתו. נכנס אל הרבי והסביר כי עשה הכול בכשרות מהודרת ביותר, ואמנם הביע הרבי מוהרש"ב את התחרטותו על כי לא עישנם.

"וישאל אחד מן המקורבים את הרבי מוהרש"ב (לפשר חרטתו): נו, ומה בכך, הרי בסך הכול עשיתם 'אתכפיא'. השיב על כך הרבי: 'אתכפיא' אפשר לעשות על דברים אחרים...

"למשמע סיפורו של ר' אשר הגיב כ"ק אדמו"ר שליט"א: 'לי יש סיפור על שלא לעשן'...".

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ היה מעשן הרבה עוד בחיי אביו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (ראה 'ימי מלך' כרך א' עמ' 473. והמסופר שם על כ"ק אדמו"ר נשיא-דורנו אינו נכון, והכוונה לכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ). – אמנם היה זה שלא בפניו, כמסופר בשיחת יו"ד שבט תש"כ (תורת מנחם כרך ז"ך עמ' 321), ש"כ"ק מו"ח אדמו"ר לא היה מעשן סיגריה בפני אדמו"ר [מוהרש"ב] נשמתו-עדן".

בתקופת מאסרו כתב דברי תורה כמתואר בלקוטי-דיבורים חלק ה', עמ' 1425: "...ברשותו היה עט, ובאין לו נייר כתב על בדילי הסיגריות. יותר ממאה סיגריות היו בידי הרבי, ועל בדיליהן רשם תורה רעיונות והתרשמויות".

לימים, ככל הנראה מפאת מצב הבריאות נתבקש להפסיק לעשן (ראה 'ימי מלך' שם), ואכן בשנת ת"ש העיד על עצמו (אגרות-קודש מוהריי"צ כרך יד עמ' שנט): "...העישון (ש)עזבתי לגמרי".

אין להידמות בכך לצדיקים

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אף הוא היה מעשן, כפי שסיפר כ"ק אדמו"ר בימי השבעה על פטירת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ (תורת מנחם כרך א' עמ' 6):

היה קורה תכופות שכ"ק אדמו"ר נ"ע צלצל לרבי ואמר לו: אתה רשאי להיכנס, רצוני לעשן. הרבי היה נכנס, מדליק גפרור, מצית את הסיגריה, והרבי נ"ע היה מעשן...

על העישון של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (ואשר ניתן ללמוד ממנו גם על שאר צדיקים) אמר הגאון הראגוצ'ובי:

"מה אתה מדמה עצמך לרבי?! הרי הוא צדיק עליון, והעישון שלהם הוא עניין אחר לחלוטין..." ('מגדל עז', כפ"ח תש"מ, עמ' צו והערה 44 שם).

פעם, בעיצומה של התוועדות י"ט כסלו תרע"ג (שנתפרסם כ'י"ט הגדול'), ביקש הרבי הרש"ב לעשן סיגריה והחסיד הגביר ר' שמואל אבא דוליצקי, שרצה לזכות בשימוש הצדיק, ניסה להצית גפרור עבור הרבי אולם מרוב הדוחק וההתרגשות כבה הגפרור פעם אחר פעם... פעם נשבר הגפרור ופעם לא נדלק, ובכל אותו זמן המתין לו הרבי הרש"ב עד שהצליח להדליק את הסיגריה" (תשורה איידלמן, תשנ"ט).

מקטרת למופת...

וכך מסופר ב'רשימת היומן – תרצ"ג' (עמ' שב), כי קודם שנלקח כ"ק אדמו"ר הזקן למאסר, שלח פדיון-נפש להרה"צ ר' לוי יצחק מבארדיטשוב בידי ר' יעקב סמיליאנער... וידלק ר' לוי יצחק את הליולקע [=מקטרת] – ויאמר: במקטרת זו הייתי יכול לשרוף את כל פטרבורג...

ויענה ר' יעקב: אדמו"ר הזקן הוא ממדינת רייסין ואינו נוהג בדרך של מופתים, כלומר ביטול העולם!...

כ"ק אדמו"ר מהר"ש היה מעשן, והכלי לסיגריות היה משל זהב. תורת מנחם כרך כא עמ' 274 ובכמה מקומות, למשל בתיאור המופיע ב'שמועות וסיפורים' (ח"ג, עמ' 190); שיחות-לנוער ח', עמ' 1267, ושם: "אכן נכנסתי אל הרבי, אך כאשר ראיתי את פניו האצילות נרתעתי ופחדתי להתקרב... הרבי הבחין בי רמז לי להתקרב ולשבת ופתח בפני נרתיק של סיגריות עשוי זהב, ואמר לי: 'אתה הרי מעשן... קח לך סיגריה'. וחייך אלי בנועם".

בחזיון של הרבי הריי"צ בשנת תרפ"ט אודותיו סיפר לרבי (שם עמ' קנ) כי ראה את אחיו ישראל אריה ליב במחיצת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע – "ולעס בשפתיו, איני  יודע אם פפירוסיה [=סיגריה]... או איזה דבר"...

סיגריה כרמז

החסיד ר' שמואל לויטין סיפר שהרשב"ץ (החסיד ר' שמואל בצלאל שעפסיל) היה מבוגר בכמה שנים מאדמו"ר הרש"ב, ולכן כשהיה שואל את הרבי איזו שאלה, לא רצה הרבי לומר לו שהעניין אינו כפי שאמר והסימן היה שאם העניין לא היה כמו שאמר הרבי היה נותן לו סיגריה...

עישון בפסח אצל החותן והאב

גם אביו של הרבי הרה"ג ר' לוי יצחק – נהג לעשן, כמסופר ב'כפר חב"ד' גיליון 711 עמ' 25, והרבי התייחס לכך במהלך סעודות הפסח:

כשנסבו הדברים – בסעודת ליל א' דחג הפסח תש"ל (סעיף וא"ו – 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' צח) – על עניין ה'הסיבה', אמר הרבי:

באמת יש עוד עניינים שהיו צריכים להיות בהסיבה וכגון 'שולחן ערוך' וכיוצא בזה, ולפועל אין עושין כן.

וכאן גילה:

אאמו"ר [=אדוני אבי מורי ורבי] היה מיסב אפילו בשעה שהיה מעשן [אחר כך הוסיף] כשהייתי בווארשא לא ראיתי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר שהסב בשעה שהיה מעשן.

בליל שביעי-של-פסח באותה שנה (שם עמ' קכג) שאל רש"ג את הרבי: מה שדובר בימים הראשונים שאביו ז"ל היה מעשן בהסיבה, האם נהג כך בכל פעם שהיה מעשן?

תשובת הרבי: הוא היה מיסב רק פעם אחת, כדי להראות שגם זה צריך לעשות בהסיבה.

ושוב שאל רש"ג: האם כאשר היה אוכל את שאר הסעודה היה גם כן מיסב?

הרבי השיב: לא.

רש"ג שאל שוב: אם כן, נמצא שהעישון היה יותר חשוב מהסעודה?!

והרבי הבהיר: לאכול – הרי בלאו-הכי אוכלים בהסיבה, שהרי ה'כזיתים' נאכלים בהסיבה. ההסיבה בשעת העישון – הייתה רק כדי להראות שגם בעניין זה שייך עניין ההסיבה, כנ"ל.

ולגבי מנהגו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ציין הרבי כי לא ראה את כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בריגא שיסב בשעת העישון.

רש"ג ציין, כי בספר "דרכי חיים" בו מובאות הנהגות הרה"צ רבי חיים מצאנז בעל ה"דברי חיים", מובא, שהצדיק הנזכר "היה מעשן הלולקע" [=מקטרת] באמצע הסדר".

בהזדמנות (ש"פ כי תבוא תשד"מ – התוועדויות תשד"מ כרך ד' עמ' 2562) ציטט הרבי דוגמה בהלכה לעניין מסוים:

בנוגע לעישון בתשעה באב (בפרט בזמנים ההם שהעשן היה עובר דרך מים כו') כתב היעב"ץ בסידורו (דיני תשעה באב) ש"לצורך קצת, כשאינו מתכוון לתענוג, רק לעזור בעשיית צרכים, כידוע מטבעו ופעולתו הטובה בזה, כהאי-גוונא פשיטא ליה דשרי... ועל-זה סמכתי ועבידנא עובדא בדידי... כשהוצרכתי לכך לצורך הבריאות כו'".

יצוין עוד כי כשקם כ"ק אדמו"ר מה'שבעה' בשנת תשכ"ה [אחרי פטירת אמו הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה] ניגש לחנות שבעליה היה אינו יהודי וקנה שם חפיסת סיגריות (וראה 'היכל מנחם' כרך א' עמ' רמו).

איסור תורה – רק בדבר מוחלט ונצחי

באיגרת בשפה האנגלית, מכ' באדר תשל"ט (פורסמה במקורה ב'לחיים' – גיליון צא"ח בניו-יורק, מס' 337, במרחשוון תשנ"ה, ותורגמה ללשון הקודש ב"היכל מנחם" כרך ג, עמ' צז), מתייחס הרבי לשאלת השואל בעניין השקפת ההלכה ואי התערבות הרבנים בסוגיית עישון הסיגריות. וכך פותח הרבי את התייחסותו לסוגיה:

במענה למכתבו מיום ז' אדר, בו כותב על בעיית העישון – מובן ופשוט שזהו עניין למומחים בתחום זה – דהיינו, אנשי הרפואה.

בהמשך האיגרת בא הסבר מדוע אין הרבנים מוציאים איסור על עישון סיגריות:

כאן גם טמונה התשובה לשאלה, מדוע לא נקטו הסמכויות הרבניות עמדה בעניין זה.

זאת ועוד, וגם זה עיקר, גם אותן סמכויות רפואיות, הגורסות שעישון סיגריות מזיק לבריאות, מבססות את דעתן על איכות הסיגריות המיוצרות כיום, והמכילות חומרים מזיקים. מחקרים רבים ונערכים כדי למצוא דרכים לסילוק אותם חומרים מזיקים ולייצר סיגרייה שאינה מזיקה, ובמקרה כזה לא יהיה שום מקום להכריז איסור על עישון סיגריות. לפיכך, אם רבנים יוציאו איסור שכזה כיום יהיה הדבר, במקרה הטוב, בגדר הוראת שעה בלבד. ויותר מזה: כל איסור על-פי התורה הוא נצחי ואינו ניתן לשינוי, כשם שהתורה עצמה היא נצחית ואינה ניתנת לשינוי.

עם זאת מסיים הרבי:

באשר למצווה הכללית של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", אין כל צורך שהרבנים ינקטו כל פעולה מיוחדת, משום שזהו דין יסודי בשולחן ערוך.

ושוב נתפרסם בספר 'מורה לדור נבוך' (כרך ג' עמ' 18) המכתב הבא:

ב"ה .. מר .. לוס אנג'לס, קליפורניה

שלום וברכה:

הנני לענות על הגלויה שלך, בה הנך שואל מדוע לא נקבע איסור מיוחד בנוגע לדברים מסוימים שמזיקים לבריאות, על יסוד ציווי התורה להיות זהיר מאוד בהגנה על בריאותו של האדם. בהקשר זה אתה מציין גם דוגמה מסויימת של סכנה בריאותית, ושואל איך ייתכן שיהודים, שחוץ לפרט זה הם שומרי מצוות, לא מקפידים בתחום זה.

במענה על שאלתך הראשונה, התשובה היא זאת: כאשר ישנה הלכה ברורה בקשר למצוה, בין אם זאת מצות עשה או לא-תעשה, בוודאי אין צורך למנות את כל ההיבטים הפרטיים שדרכם מיישמים את המצוה האמורה, אלא אם כן ישנם שיקולים מיוחדים כלשהם שייתכן שלא שמו לב אליהם.

לגבי הדוגמה המסוימת של סכנה בריאותית שאתה מציין, דהיינו עישון, וודאי יודע אתה שישנן דעות שונות בנוגע לשאלה מה מכריע את מה, האם הנזק גדול מהתועלת או להיפך. שכן, אנשים מסויימים מוצאים שהעישון מסייע להרגיע את מתיחות העצבים, ממריץ את המוח וכדומה.

מיותר לומר שמה שנאמר למעלה לא נאמר במטרה להביע דעה באופן זה או אחר, מכיוון שהדבר כרוך בשאלת רב, ואין זה תפקידי לפסוק בשאלות ששייכות לרב. אני רק מסביר את הסיבה לכך שכמה אנשים עשויים שלא להחשיב זאת לדבר שאינו תואם להשקפת התורה.

בברכה [חי"ק]

גזירה שאין רוב הציבור יכול לעמוד בה

בכרך ב' של 'מורה לדור נבוך' (עמ' 243-242) פורסם מכתב ארוך נוסף של הרבי (מחודש אלול תשל"ט) בנושא, ושם כותב הרבי בין השאר:

אתה כותב אודות בעיית העישון, ושואל מדוע לא הוטל שום איסור על זה, וכו'.

אני מגלה מתוך מכתבתך שאתה מודע לבעיות ההלכתיות שקיימות בהטלת איסור. באופן מסורתי, סמכויות רבניות לא ששו להטיל איסורים אפילו במצבים שאינם שנויים במחלוקת, כאשר זה היה כרוך ב"גזירה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בה", מצב שבו הטלת איסור עלולה להביא בהכרח אנשים רבים להיות במצב של מזידים במקום שוגגים.

בוודאי שלא יהיה עניין להטיל איסור בנושא שלגביו חלוקת הדעות בקרב הסמכויות הרבניות.

ישנם אלה, שאמנם הם המיעוט, הטוענים שהסכנה הבריאותית שבעישון סיגריה לא הוכחה באופן שאינו מותיר ספק. זוהי אולי אחת הסיבות לכך – שייצור ומכירת סיגריות לא הוצאו אל מחוץ לחוק בידי רשויות הבריאות... מאמינים שעישון סיגריות... מהווה תחליף לשימוש בסמים.

אין צורך לומר ששיקולים אלה ואחרים אינם מצדיקים את השימוש בדבר שכבר נאסר על ידי הציווי של "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", אך הזכרתי את האמור למעלה כדי לענות על מכתבך ביחס לכמה מהסיבות לכך שלא הוטל שום איסור על עישון סיגריות. בנוסף לכך שזה רעיון לא יצירתי, ישנה גם האפשרות של סיגריה שאינה מזיקה שתוצג בקרוב.

הרה"ג ר' ברוך אוברלנדר שליח חב"ד ואב"ד בודפשט מסכם (במאמרו שב'תל תלפיות' קובץ ב' בודאפסט תשנ"ט; ובשו"ת דברי רב"א) את מכתבו הראשון של הרבי, שנדפס ב'היכל מנחם' כדלהלן:

1) דעתו של הרבי שאין סכנה ברורה טמונה בעישון, ותלויה בדעות שבין הרופאים.

2) אין לרבנים להתערב ולקבוע מה הם הדברים המסוכנים "זהו ענין למומחים בתחום זה – דהיינו אנשי הרפואה", ואין זה מתפקידם של רבנים [וראה גם לקוטי שיחות חלק כו עמ' 117 הערה 41: "...חולה צריך להתנהג כהוראת הרופא אבל אין ההוראות עצמן חלק דההלכה אף שמקצתן הובא ברמב"ם..."].

3) באם הרבנים יאסרו את העישון, הרי "כל איסור על-פי התורה הוא נצחי ואינו ניתן לשינוי", והרי בינתיים "מחקרים רבים נערכים כדי למצוא דרכים לסילוק אותם חומרים מזיקים ולייצר סיגריה שאינה מזיקה".

4) "יש... הסבורים שבמקרים רבים יש בו [בעישון] צד חיובי" [=הכוונה שמועיל למחלות פרקינסון ואלצהיימר – ראה 'אנציקלופדיה הלכתית רפואית' חלק ה' טור 315-316].

5) "הפסקת העישון עלולה לעתים להזיק יותר מהעישון עצמו".

עוד משער הרב אוברלנדר:

הרבי לא רצה שהתורה תפסוק שהעישון מסוכן, כי אז פסק-הדין ישפיע אכן על הטבע [להעיר מסיפור הצמח צדק שב'שמועות וסיפורים' חלק א' עמ' 59].

אבל השערתו המרכזית של הנ"ל במאמרו שם היא:

על-פי הידוע שרבותינו נשיאינו היו מעשנים (ראה גם אנציקלופדיה הלכתית רפואית חלק ה' טור 303 ובהערות שם), הרי אי אפשר לומר שהם עברו על איסור תורה אפילו בשוגג ומחסרון ידיעה.

מנהג קדושי עליון

השערה זו – אותה כתב הרב אוברלנדר בשנת תשנ"ט – התבררה כנכונה, לאור תשובת הרבי במכתב לסב רעייתו:

באחת ההזדמנויות כתב הרה"ח ר' צבי מאיר שטיינמץ (המכונה צבי יאיר) לרבי (הדברים נתפרסמו לראשונה במדור זה בגיליון תשפא עמ' 13):

"בס"ד, אל כ"ק אדמו"ר שליט"א

"אחרי בקשת סליחה – הנני רוצף [=מצרף] בזה קטעי עיתון בעניין סכנת העישון.

"ידוע, כי רבים מאנ"ש ובעיקר מתלמידי תומכי-תמימים והכולל ממשיכים לעשן הרבה שלכן אזרתי חלצי לעורר תשומת כבוד-קדושתו על זה.

"דיבור אחד של עצה – ועל-אחת-כמה-וכמה של הדרכה מכ"ק אדמו"ר שליט"א, בלי ספק ימעט המכשלה הזאת המכלה ממונם של ישראל ולדעת רופאים גם מחלישה בריאותם.

"עבדו המבקש סליחתו, צבי מאיר בן גיטל".

תגובת הרבי:

קשה לי לקחת היזמה בכיו"ב [=בכיוצא-בזה] כיוון

1) שכמה וכמה מזקני החסידים מעשנים מכמה וכמה שנים והאדמו"רים לא אמרו להם דבר.

2) כמה מהאדמו"רים ידוע שעשנו וכו'.

3) אאמו"ר [=אדוני אבי מורי ורבי] ז"ל עשן רבות בידיעת אדמו"ר [=מוהרש"ב] נ"ע כמובן ופשוט.

ואגב סיגריות, לא אחת, בשעה שנכנס הרבי לבית-הכנסת והיה מבחין בבדל סיגריה מושלך על הארץ, היה מתכופף בעצמו ומרימו.

הטבת הבריאות הרוחנית

ונחתום באיגרת הרבי משנת תשל"ט בה פתחנו:

וכיוון שכתב לי על נושא זה, ברצוני לנצל הזדמנות זו כדי להביע רעיון מעשי, בראותי עד כמה נוגע לו עניין הקשור לבריאות הפיזית אף שאין לגביו תמימות דעים, ויש אנשים הסבורים שבמקרים מסויימים יש בו צד חיובי, וכי הפסקת העישון עלולה לעיתים להזיק יותר מהעישון עצמו.

וכל אלו הן נקודות שלא כאן המקום לדון בהן – אני סמוך ובטוח כי עוד הרבה יותר מכך עוסק במרץ בהטבת הבריאות הרוחנית של אחינו בני-ישראל, דהיינו – חיזוק קיום התורה והמצוות בחיי היום-יום. בתחום זה אין כל מקום לשום ספקות או חילוקי דעות על כך שהתורה והמצוות הם "חיינו ואורך ימינו". יש לחזור ולומר את הדברים אפילו עד מאה פעמים. כלומר: גם אם אדם ניסה 99 פעמים ללא הצלחה, עדיין מוטל עליו החיוב לנסות פעם אחת נוספת, וקל וחומר אם רק התחיל לקיים מצווה זו.

[במאמר המוסגר יצוין כי בשנת תשל"ח, לאחר התקף הלב שעבר הרבי, ביקש הרופא מהרבי שיימנע מלקרוא ולהשיב על מכתבים. התבטא אז הרבי (שיחות-קודש תשל"ח כרך א, עמ' 595), כי כמו שבסיגריות, הרגיל בזה אינו יכול להסיח דעת מזה כלל, ואם נאלץ בעל כורחו פועל הדבר על בריאותו, כן גם לגבי ההרגל לקרוא מכתבים ולהפסיק וכו'...].

(תודת הכותב לרב הגאון ברוך אוברלנדר שליט"א על חלקו ברשימה זו).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)