חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:06 זריחה: 6:40 כ"ה בטבת התש"פ, 22/1/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מדת קדושתה של 'עזרת נשים'
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1020- כל המדורים ברצף
מי שדעתו רחבה יכול להיות בשמחה
הכהנים יקומו עם בגדי הכהונה עליהם
מדת קדושתה של 'עזרת נשים'
פרשת תצווה
פורים (קטן) של מסירות-נפש
הלכות ומנהגי חב"ד

החשיבות המיוחדת בהימצאות "עזרת נשים" בבית הכנסת, במיוחד כיום * החיזוק שיבוא על ידיה לנשים ובנות, יעודד אותן ללכת בדרך היהדות ולהעמיד בתים ראויים בישראל, והדבר חשוב גם עבור הילדים... * סקירת הדעות השונות בהלכה ובדברי רבותינו, והאם למרות שקדושתה פחותה יש לנהוג בה קדושה שווה לשל בית הכנסת * רשימה נוספת בסדרת יסודתו בהררי קודש

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

יועיל לחיזוק היהדות

באגרות-קודש כרך טו עמ' רסט כותב הרבי:

...כמה בנות מ[ה]שיכון שלהם דורשות מקום להתפלל, כי בבית-הכנסת שלהם אין עזרת נשים.

מובן שצודקות הן בדרישתן זו ובפרט בימינו אשר עזרת נשים בבית הכנסת או בסמיכות לו, תחזק אותן ללכת בדרכי היהדות ולשמור מצותיו ית' ולהעמיד בתים בישראל על יסודי התורה והמצוה ומובן הכרח הדבר.

ובודאי יש למצוא מקום מתאים מבלי הוצאות יתירות, שהרי בעזרת נשים אין צורך לבנין ארון קדש, בימה וכו' ורק שיהיה מקום שתתאספנה ותתפללנה ביחד, ומה טוב שגם ילמדו לפניהן הדינים הצריכות להן.

ובאם אי אפשר אחרת – על-כל-פנים בזמן הראשון, הרי אפשר שתתאספנה לאחרי זמן תפלת האנשים בבית הכנסת שישנו עתה.

גם הילדים יבואו..

ב'יחידות' עם ר' פינחס מאיר (פיטר) קלמס (ספר 'עצת הרבי תנחני', הוצאת שמי"ר, תשנ"ז, עמ' 20-21) בי"ח סיון תשל"א, התעניין הרבי אודות בית הכנסת של "דרך קינגסלי" ושאל את רעיית הנ"ל הגב' אסתר: "איך עזרת-הנשים?".

האישה ענתה: "למען האמת, אינני נוהגת לבקר בבית-כנסת זה. אמנם יש לנו מקום עבור הנשים, אך זהו חדר נפרד, שמסדרון מפריד אותו מעזרת הגברים, והוא איננו מתאים ונוח לנשים".

שוב שאל הרבי: "האם קיימתן שם [=הנשים] תפילה בחג הפסח"?

התשובה הייתה: "כן, ובחג השבועות היו שם ארבע או חמש נשים, הן השתמשו בחדר המנהל".

על כך הגיב הרבי: "זו רק סיבה נוספת לכך שהן צריכות שיהיה להן מקום טוב ונוח. אם האב והאם מתפללים באותו מקום, גם הילדים יבואו".

(ואכן, כמצויין שם בשולי-הגליון נעשו שיפורים בעזרת הנשים, דבר שהביא לנוכחות קבועה של נשים וילדים!).

קדושה אף יותר משל גברים?

כבר עלה הדיון האם בתקופות קדומות הייתה בבתי הכנסת שבארץ ישראל עזרת נשים – ראה 'תחומין' כרך טו (עמ' 470 (ואילך) ובנסמן שם בציון 27).

בספרי הפוסקים מצינו דעות שונות בחשיבות וקדושת עזרת נשים, וכפי שניסח זאת הגאון החסיד רש"י זוין ז"ל באנציקלופדיה תלמודית ערך בית הכנסת (כרך ג עמ' קצא):

"עזרת נשים שהנשים מתפללות בו תמיד, נחלקו האחרונים אם יש לו דין בית הכנסת".

ובציון מספר 17 מפורטים המקורות כדלהלן:

"עיין חכמת אדם כלל פו סעיף טו שאין בו קדושת בית הכנסת כלל, ובערוך השלחן קנד ז כתב שיש לו קדושת בית הכנסת. ועיין שו"ת מהר"ם לובלין סימן נט שעיקר קדושת בית הכנסת הוא בעזרת אנשים".

אמנם מצינו דעה המפליגה בצורה בלתי רגילה בקדושת בית הכנסת, אותה הביא הרה"ג רבי יהושע מנחם מנדל אהרנברג בשו"ת דבר יהושע סימן צו: "ששמעתי מפה קדוש כ"ק מרן הגאון-הקדוש רשכבה"ג מהרי"ד מבעלזא זצוקללה"ה שאמר בשם פוסק קדמון אחד שקדושת עזרת נשים עוד גדולה יותר מבית-הכנסת דאנשים(!), משום דבאנשים מתחלקת הקדושה לקדושת ביהכנ"ס ולקדושת בית המדרש לפי שיש שם קדושת תורה וקדושת תפלה, אבל נשים שאין להם רק תפלה בלבד, הם מתקדשין בתפלתן בלבד כמו שאנשים מתקדשים בתורה ותפלה ביחד, לפיכך בית תפלתן מתקדש בקדושת תורה ותפלה ביחד. עכדה"ק [עד כאן דבריו הקדושים]" (ושם בשו"ת דבר יהושע ביקש למצוא מקורו בראשונים).

אמנם נראה ברור, שגם לדעות שלעזרת נשים יש דין קדושת בית הכנסת באופן מסוים, ועיקר קדושת בית הכנסת הוא בעזרת אנשים - עם זאת, רואים הם חשיבות רבה וצורך גדול מכמה סיבות, באפשרות והימצאות עזרת נשים בבית הכנסת.

להלן נעקוב אחר ההתייחסות ל"עזרת נשים" בתורת רבותינו נשיאי חב"ד.

"לעשות נחת רוח לנשים"

בדברי אדמו"ר הזקן והצמח-צדק: הנה, בשולחן ערוך רבינו הזקן מכונה עזרת נשים כ"בית הכנסת של נשים". משמעות הדבר לכאורה בהשקפה ראשונה, כי אדרבה דינה כ"בית הכנסת". אולם אין הכרח גמור ללמוד כך, שכן אולי הכוונה למעט, היינו: בית הכנסת של נשים – בלבד.

בליל יום הכיפורים הותרה שינה בבית הכנסת "כיון שהוא צורך בית הכנסת", אך תנאי יש בדבר – שתהא השינה רחוקה מארון-הקודש "או בבית הכנסת של נשים אם אין שם נשים" – שו"ע אדה"ז הלכות יוהכ"פ סימן תריט סעיף יח.

כמו כן לעניין ברכת הגומל "כל אשה יולדת כשתקום מחליה תברך בבית הכנסת של נשים וישמעו עשרה אנשים מבפנים" – לוח ברכת הנהנין יב, ט. סדר ברכת הנהנין יג, ג. אמנם שם הנימוק הוא בפשטות מפני הצניעות.

מאידך, לעניין נפילת אפים פוסק אדה"ז בסימן קלא סעיף ג: "ובית הכנסת של נשים היא כבית אחד לעניין זה עם בית הכנסת שהספר תורה בתוכה אפילו אינו פתוח לו ונוהגים לומר בו בנפילת אפים" ("אבל עזרה שלפני בית הכנסת דינה כחצר בית הכנסת"). (וראה פסקי תשובות (רבינוביץ) סימן קלא אות יח (עמ' עא) והערה 109. ועוד). עם זאת, יש לשים לב לעובדה שאדמו"ר הזקן הדגיש רק "לעניין זה".

בשו"ת צמח צדק או"ח סימן כ נשאל: "בדבר בית-הכנסת דינאוויץ אשר עזרת נשים דחוקה מאד ובהגיע ימי[ם] הנוראים הנשים מתעלפות וממש יש סכנה בדבר, ומן ההכרח להוסיף עוד עזרת-נשים חדשה, ובלתי אפשרי להוסיף עזרת-נשים חדשה אלא באופן לסתור חצי כותל מבית-הכנסת שהיא עבה מאד ולבנות במקומה מחיצה דקה של אבנים... אין שייך חשש סכנה אם לא משום שכולם רוצים לדחוק עצמם אצל החלונות בימים הנוראים לשמוע הש"ץ".

הצמח צדק דן בדבר מכל ההיבטים של סתירת בית הכנסת, מתחבט בדבר, ושם בסעיף ג כותב בין השאר:

"מה שאין כן בנידון-זה נשאר סתירה וקלקול בכותל בית הכנסת, והתיקון שיהיה על-ידי-זה שלא במקומו - הוא עזרת נשים שאין שווה קדושתו לקדושת בית הכנסת שבו הסתירה... (וב"קיצור") דאף למאן-דאמר סותר על מנת לבנות שלא במקומו נמי חשוב תיקון – מכל-מקום בעינן שיהיה התיקון כמו הקלקול. מה שאין כן הכא התיקון בעזרת נשים אינו חשוב כמו הקלקול שהוא בבית הכנסת עצמו".

כלומר, ברי הדבר שאין קדושת עזרת נשים כקדושת בית הכנסת עצמו.

אמנם, בהמשך באות ד נוטה הצ"צ להתיר, בתנאי:

"מה שאין כן אם ישאר הכותל עב כנ"ל אין זה קלקול כל כך, ולכאורה אף אם אין חשש סכנה רק שהוא צורך גדול יש להסתייע להתיר על דרך הנ"ל ממה שכתוב בחגיגה פרק אין דורשין (דט"ז ע"ב) דלעשות נח"ר לנשים – נשים סומכות אף דמחזי כעבודה בקדשים, וכן בתוספות פרק המוציא תפילין (דף צ"ו סוף עמוד א) עם כל זה התירו בשביל לעשות נחת רוח לנשים כמו-כן יש להתיר כהנ"ל, ובאופן שהכותל שיבנו מחדש יהיה כותל עב וטוב אמה ומחצה".

וממש באותה תקופה, בשו"ת שואל ומשיב לבן דורו של הצמח צדק, ר"י שאול הלוי נאטנזאהן [ראה לקוטי שיחות כרך כח עמ' 19 הערה 20] מהדורא קמא ח"ב סימן כב פסק:

"אבל לגרע מעט מבית-המדרש לעשות מקום לתפילת נשים, איני רואה שום איסור בזה ואדרבה לדעתי הוא מצוה גדולה משום שעינינו הרואות שבבית-הכנסת בימות החורף אי אפשר כלל להתפלל מפני הצינה ואם-כן כמעט אשר לא יתפללו נשים כלל אף בשבתות וכמעט נשתכח תפילת נשים... ונכון לעשות להם בית הכנסת שיהיו להם חם... כדי שיוכלו להתפלל... ואם אין נשים מחזיקות צרכי בית-הכנסת ובית-המדרש לא יהיו נרות וכל צרכי בית-הכנסת, וכבר אמרו בזכות נשים צדקניות שבדור נגאלו, ואם כן מהראוי והנכון שנעשה להם מקום להתפלל, ומה גם שישגיחו על הילדים שלהם שבעוונותינו-הרבים יוצאים לתרבות רעה והם ילמדו להם שיתפללו".

מנימוקיו של השואל-ומשיב עולה כי אין הכוונה שקדושת עזרת נשים חשובה מעצם דין קדושת בית הכנסת שחלה על עזרת נשים אלא מסיבות אחרות לגמרי: כדי א) שלא תשתכח תפילת נשים ב) צדקת הנשים בהחזקת בית הכנסת של הגברים, ג) שישגיחו על הילדים.

[וראה עוד שדי חמד אסיפת דינים מערכת ביהכ"נ אות יט משו"ת בית שלמה סימן כא].

היכן התפללה הרבנית רבקה?

לימים נדרש לנושא זה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (אגרות-קודש כרך ה' איגרת א'קט; נעתקה ל'שאלות ותשובות' תורת שלום, נ.י. קה"ת תשע"א, עמ' כה ואילך) ותוכן הדברים כדלקמן:

בבית המדרש של רבינו בליובאוויטש היה חדר שני לתפילה (שבו עמד גם ארון-קודש), ועזרת נשים הייתה ממוקמת בקומה שנייה. אחר כך, תקופה אחרי פטירת אדמו"ר מוהר"ש, התקשתה הרבנית רבקה ע"ה לעלות לעזרת נשים. וביקש בנה אדמו"ר מוהרש"ב להפוך את החדר שני שיהיה גם הוא עזרת נשים ובו תתפלל.

רבינו דן אפוא בתשובתו, בגדר בית הכנסת שבנה כ"ק אביו אדמו"ר מהר"ש על חשבונו, האם יש לו דין בית כנסת של כרך. והאם מועיל התנאי שהתנה בשעת הבנייה שיוכל להשתמש בו. והאם אחר הסתלקותו (בי"ג תשרי תרמ"ג) יש ביד בניו לשנות את בית הכנסת. וכן, האם בית הכנסת של נשים חשיב כמו חולין. בין השאר עוסק עוד בגדר קדושת בית הכנסת אם היא מן התורה או שבמקום ספק יש להקל. ומסקנתו היא שלכאורה יש להקל.

וכך כותב הרבי מוהרש"ב באות ז' (תורת שלום עמ' ל), בהיסמכו גם על תשובת הצ"צ דלעיל:

"ועוד יש לומר דכאן יש להקל משום דלעשות לה עזרת נשים אינו כל כך מוציאין לחול, ע[יין] ב'צמח צדק' סי[מן] כ', דיש לומר כמו שהתירו להם לסמוך משום נחת רוח (חגיגה טז,ב), כמו כן רוצה לצרף זה להקל באיסור נתיצת כותל מסברא דלעשות נחת רוח לנשים התירו סמיכה. וע[יין] ב'צמח צדק' סימן ג' דנשים סומכות רשות הוה גם כן מצוה. ועוד שם, דכל מצוה שעושות אף דלא הוו מצווים ועושים חשוב יותר מספק מצוה לאנשים לענין ברכה, משום דאף דהוי קצת מצוה אבל הוי ודאי, עיין שם בסעיף ה. ולפי זה יש לומר דזה חשוב כמו להאכיל לעניים שם או תלמידים הנזכרים-לעיל דמהני תנאי על זה... הגם שגוף ענין תפילה בציבור... אינה מצ[ו]וה על כך... לבד שמיעת קריאת התורה דהוי על כל פנים תקנת משה ונביאים חמירא משאר תפלה בצבור. על-כל-פנים כיון שנהגה כל ימיה כן הוי עלי' מצוה והנהגה טובה, ואפשר דיהיה סניף להתיר משום דלא הוי כל כך לחולין".

למרות זאת מציין הרב שלום דובער שי' לוין, שכפי המסופר המשיכה הרבנית להתפלל בשנים הבאות בעזרת הנשים שבקומה השנייה.

בתי מדרש של צדיקים

כסמך לדברי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע – יש לציין את דברי ה'דברי חיים' – הרה"ק ר' חיים מצאנז (שו"ת ח"ב חושן משפט סימן לב), שדן בקדושת בתי כנסת של צדיקים וקובע:

"דבר זה נראה בפשיטות דהבתי מדרשים של צדיקי הדור שמיחדים בביתם אין להם דין בית המדרש להיות עליו קדושת בית הכנסת, שהרי אנו רואים שמשתמשים בו דברים שאין רשאים להשתמש בבית המדרש סתם, אפילו על ידי תנאי במקומו... אשר אין רשאין לעשות כן בבית המדרש אחר, וגם ישנים בהרבה בתי מדרשות של צדיקים שינת קבע דאסור על פי הדין, ועוד כמה תשמישים כידוע... לשם בית ועד לתלמידי חכמים... וגם להשתמש לצרכי האורחים... ורק שיתפלל בו גם-כן לא שיהיה קדושת בית הכנסת עליהם... ומסתמא כן נוהגים כל הצדיקים. ונהי שמקדשים כל הבניינים לצרכם... אבל לא לקדושת בית תפלה, והוי רק תשמישי מצוה, דהתפלה הוא טפל ולא חל עליו אפילו קדושה כל דהוא... ורק שהצדיק עושה כל צרכיו בקדושה... כו'".

– אם כי הדברי חיים עצמו (ח"ב יורה דעה סימן יד) לעניין לעשות מבית הכנסת של אנשים בית כנסת דנשים, סבור שזה נקרא הורדה מקדושה חמורה. מטעם שאין דומה כבוד בית הכנסת דאנשים, כידוע לכל מבין בחוש. וגם יש הרבה דברים שבקדושה שעושין רק בעזרת אנשים ולא בעזרת נשים. עיין שם שהרחיב.

[אמנם ייתכן שכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע סבור היה אחרת – בגדר בית כנסת של צדיקים!]

דעות הפוסקים

דורות אחדים לאחר תשובת הצ"צ, דן רבי חיים חזקיהו מדיני רבה של חברון, בעל ה'שדי חמד', באסיפת דינים מערכת בית-הכנסת (אות יט), שהעתיק משו"ת בית שלמה סימן כא – את תוכן השאלה שבשו"ת צמח צדק שם מבלי להזכירו – וכתב "ורב אחד כתב להתיר". להלן נעתיק מדבריו את הנוגע לכאן:

"1) הכא נמי קדושת העזרת-נשים קילא [=קלה] מקדושת הבית-הכנסת . . 2) ובפרט שאין מתפללין בקביעות כמו האנשים וכו' ולא הותר לסתור בכהאי גוונא וכו' 3) ועוד יש צד להחמיר משום הורדה מקדושה חמורה לקלה דעובי החומה היה לה קדושת הבית-הכנסת... ולכן אין דעתו להתיר לעשות כן לכתחילה ורק אם כבר נעשה [מעשה] יש לצדד להקל בדיעבד... לא ירד בני עמכם בהיתר בנדון הנ"ל, ועיין שם בסימן כד שכתב שאינו ברור דמבית הכנסת של אנשים לעזרת-נשים הוי הורדה מקדושה".

וממשיך:

"ובסימן כג... בזה שמתחלה נבנה הכותל להיות גם לעזרת נשים יש לצדד להקל בנדונו, שיש תועלת רב גם לבית המדרש עצמו... ולולא שהדבר נחוץ מאד לא הייתי מיקל לעשות מעשה נגד הט"ז בסימן קנא שמחמיר בכהאי-גוונא. אלו-תוכן-דבריו".

ושוב באות מ"ו: "אשר שאל כבוד-תורתו אם יכולין הצבור לשנות לעשות מבית-המדרש הישן עזרת נשים... אם בנאוהו משלהם מותר"...

בשו"ת חסד לאברהם (סימן יד) נוטה דעתו לקבוע כי קדושת עזרת נשים שווה לקדושת בית הכנסת. הוכחה לדבריו הביא ממסכת מגילה (כה,ב) שיש שש מעלות של קדושה ומצוה להעלות בקודש ולא להוריד. ומנו שם רחוב, בית הכנסת, תיבה, מטפחת, ספרים, תורה, ומדלא חשיב עזרת נשים ועזרת ישראל בתרתי – מוכח דחד קדושה נינהו.

וכן כתב בספר 'ראש יוסף' לפרי מגדים (מגילה כח,ב) דעזרת נשים יש להחמיר בקדושתו כמו בית הכנסת גופא. [אף הוא (פרי מגדים סימן קנא ס"ק א באשל אברהם) קבע כדבר פשוט שאסור לשוחח בעזרת נשים].

ובערוך השולחן (סימן קנד סעיף ז): העזרות של בית הכנסת אין להם דין קדושת בהכ"נ, אפילו מתפללין בהם באקראי אבל אם מתפללין שם תמיד יש עליה קדושת בית-הכנסת, וכן בהכ"נ של נשים יש עליה קדושת ביהכנ"ס כיון שהנשים מתפללות שם.

ובשו"ת האלף לך שלמה (סימן עג) השיב, שאסור לאכול בבית הכנסת והוא הדין שאסור לאכול בעזרת נשים, ואף שביהכ"נ מקודש יותר – עכ"פ גם עזרת נשים הוי קודש.

וראה עוד בשו"ת מהרש"ג חלק א סימן יו"ד. שו"ת מנחת יצחק חלק א' סימן קיח; חלק ז' סימן ח; שבט הלוי חלק ה' סימן כה; יביע אמר כרך יו"ד חלק או"ח סימן טו [ולפלא שלא הזכיר את ה'צמח צדק']; 'אגרות משה' ח"א סימן נא; ציץ אליעזר ח"ט סימן יא; שם ח"ב סימן יד; דבר יהושע שהובא לעיל.

אמנם מדברי כ"ק אדמו"ר משמע שעיקר החשיבות של עזרת נשים – כדי שגם הנשים והטף, וממילא גם הגברים, יבואו לבית הכנסת וכולם יעשו רצון בוראם.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)