חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:01 זריחה: 6:28 ז' בניסן התש"פ, 1/4/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מנהגי הבדלה
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1019- כל המדורים ברצף
"ועשו לי מקדש" - בכוחו של משה רבינו
גם כשיבוא משיח – תישאר השנה מעוברת!
מהני מילי מעלייתא
פרשת תרומה
הלכות ומנהגי חב"ד
מנהגי הבדלה
המאחר, האם ימתין / פתקים בכותל

מאת: הרב יוסף-שמחה גינזבורג

מנהגי הבדלה1

הנהגות הרבי2:

א. דייק3 שכל הפתילות של נר-ההבדלה ידלקו4.

ב. לפני הבדלה נהג להדיח ולשטוף5 את הכוס להבדלה3.

ג. לאחר המזיגה6, נוטל הכוס ביד ימינו, מוסרה לשמאלו, וחוזר ומניחה על כף יד ימינו כשהאצבעות זקופות מסביב7.

ד. כשנחסר יין8, מוזגים עוד יין לכוס (לפי רמז מהרבי) כשהרבי אוחזה בידו, לפני "הנה א-ל ישועתי" ו/או לפני ברכת 'המבדיל'.

ה. בשעת ברכת הגפן אינו אוחז את הבשמים בשמאלו9.

ו. בשעת ברכת 'הגפן' – ממשיך להביט בסידור, ואינו מביט ביין שבכוס.

ז. לאחר ברכת 'הגפן', נוטל הכוס מימינו ביד שמאל, מניחו על השולחן10, ומנגב ידיו במפית נייר.

ח. נוטל את קופסת הבשמים11 (קופסת כסף רחבה, כמו של אתרוג) ביד ימינו ומתחיל בברכת הבשמים, ותוך-כדי-כך מסייע לה בשמאלו (או להיפך).

ט. לאחר מכן12 מברך 'בורא מאורי האש', ללא הכוס, ומביט לאור האבוקה בציפורניים הכפופות לתוך כף-היד כשהאצבעות מסתירות את האגודל13, בשתי ידיו יחד.

י. לאחר מכן הופך את ידיו ופושט אצבעות שתי ידיו14 ומביט בהן יחד לאור האבוקה (כשגב היד למעלה).

יא. לאחר ההסתכלות בציפורניים, נוטל הכוס בשתי ידיו ומניחו בשמאלו על ימינו, ממתין למשב"ק שימלא שוב את הכוס, ואז מברך ברכת 'המבדיל'.

יב. לאחר סיום הברכה מתחיל להתיישב15, ושותה רוב כוס ללא הפסק.

יג. אינו שופך יין כדי לכבות את הנר16, אלא המחזיק את הנר מכבה אותו ביין השפוך הנמצא בצלחת התחתונה.

יד. היה זמן17 שהרבי היה מריח את פתילת נר-ההבדלה לאחר שכבתה18.

טו. לאחר מכן, [טובל הרבי את זרתות ידיו הק' בצלחת שתחת הכוס], ומעביר (רק) זרת ימין על גבי עינו הימנית וזרת שמאל על גבי עינו השמאלית.

טז. אחר כך מנגב במפית-נייר את פיו וסביבו, ואחר כך את עיניו מן היין.

יז. "כמה פעמים ראיתי17, שאחר-כך היה מביט ביין הנשאר (לראות את פניו שם)".

חי. מברך ברכה אחרונה רק לאחר סיום חלוקת 'כוס של ברכה'19.

__________________________________

1)    אביע תודה לעורך מראות-הקודש 'לראות את מלכנו', שריכז בקטע לש"פ וישלח תשס"ג מנהגי הבדלה שנהג הרבי מתוך סרטי וידיאו מהשנים תשמ"ז- תשנ"ב, והשתמשתי בהם לעבודה זו. כן תודה לחבר המזכירות הרה"ח ר' יהודה ליב שי' גרונר שהוסיף והעיר בזה כיד ה' הטובה עליו (הערותיו נסמנו).

בשעת כתיבת הדברים לא היה בידי להשוות זאת למאמרו של הרב טוביה שי' זילברשטרום בנדון, שנדפס במוסף לגיליון 'כפר חב"ד' סוכות תשס"ה.

2)    יש לקחת בחשבון שהיו בזה שינויים קלים מפעם לפעם, ושינויים גדולים יותר בין התקופות.

כיוון שהנהגות אלה היו ברבים כדי להוציא את הרבים ידי-חובתם, לכאורה חלים עליהן דברי הרבי בכיוצא-בזה, שזה מהווה הוראה לרבים (אג"ק כרך כ' עמ' לט). ומה שלא נדפסו בספר-המנהגים, הרי כבר אמר הרבי, שספר זה הוכן במהירות ולא נכללו בו כל המנהגים, ובעזהי"ת יודפס עוד חלק (המלך במסיבו ח"א עמ' רסה).

3)    ס' 'לקט הליכות ומנהגי ש"ק' עמ' 63, בשם משב"ק.

4)    ראה בשו"ע אדה"ז סי' רחצ ס"ד: "מצוה מן המובחר לברך על אבוקה שיש בה עצים הרבה ומאורות הרבה [ובהמשך: "פתילות הרבה"], שהרי מברכים 'בורא מאורי האש'".

5)    ראה שו"ע אדה"ז סי' קפג ס"ב: הדחה – מבפנים, ושטיפה – מבחוץ (שטפו את הכוס במים וניגבו אותה לפני-כן, וכשהגיעה לשולחן הרבי היתה הכוס תמיד יבשה, והרבי קינחה במפית-נייר מבפנים ומבחוץ. וראה שם בסוף הסעיף).

6)    להעיר שהרמ"א (סי' רצו ס"א, הובא בשו"ע אדה"ז שם ס"ה) כתב "ונוהגין לשפוך מכוס של יין על הארץ... וטעם השפיכה, דאמרינן (עירובין סה,א) 'כל בית שלא נשפך בו יין כמים - אין בו סימן ברכה', ועושין כן לסימן טוב בתחילת השבוע...". ואילו למנהג חסידים מקפידים על כך בכל כוס של ברכה, כמ"ש ב'תורת מנחם – התוועדויות' תשמ"ב ח"ג עמ' 1692.

7)    ספר-המנהגים עמ' 28, עיי"ש.

8)    גם כשהדבר אירע באמצע אמירת הפסוקים, המתין הרבי עד שהמשב"ק ימזוג וימלא הכוס ביין (מנהגי מלך עמ' 45).

9)    הערת הריל"ג: אע"פ שבסידור האריז"ל לר' שבתי ובשו"ע אדה"ז (סי' רצו סעיף טז) איתא שיאחז אז את הבשמים בשמאלו, אולי מכיוון שאדה"ז לא הביא זאת בסידורו (וצ"ע הטעם לזה), לא נהג כך הרבי.

10)  הערת הריל"ג: כיוון שאדה"ז בסידורו (ובשער הכולל פל"ב ס"ג כתב, שזהו לשונו הק' של אדה"ז שכתב בכי"ק) כותב: "בשעת ברכת בורא מיני בשמים צריך [ההדגשה שלי] לאחוז הכוס בשמאלו והבשמים בימינו, ובשעת ברכת בורא מאורי האש צריך לאחוז הכוס בימינו [ובשו"ע שם: בשמאלו. ואוצ"ל גם כאן: ואחר-כך מוסרו לשמאלו ויביט בצפרנים, ויחזור הכוס לימינו..."], ואחר-כך יביט בצפרנים, ויחזור הכוס בימינו בברכת הבדלה", ובתחילת ס' המנהגים (עמ' 1) נאמר "נוהגים עפ"י הדינים ומנהגים שנדפסו בסידור רבנו הזקן...", צ"ע למה בזה נהג הרבי באופן אחר.

[וראה בס' מנהג ישראל תורה סי' חצ"ר ס"ק ג', שכמה צדיקים נהגו להניח הכוס על השלחן לפני ברכת הבשמים ונשאר על השלחן עד אחרי ההבטה בצפרנים. וראה ב'התקשרות' גיליון רפ"ח בעניין זה. ב'התקשרות' גיליון ת"ט כתב הרב מיכאל אהרן שי' זליגסון, שעד שנת תשכ"ז נהג הרבי ככתוב בסידור, בשעת ברכת הבשמים אחז את הכוס בשמאלו (את שפת הכוס אחז בשתי אצבעותיו), והביט באצבעות יד ימינו לאור הנר. ומאותה תקופה ואילך החל לנהוג כפי שנהג בשנים האחרונות].

11)  יש לבדוק אם היתה פתוחה מראש, או (כפי שראו כמה פעמים) שנפתחה במהלך הברכה או לאחריה. אם-כי כנראה כשר בכל-אופן, ראה בביאור הר"י שי' גרין על סדר ברה"נ עמ' 271.

12)  לפעמים ראו שמביט בסידור בלבד, ולפעמים – שהביט בנר.

13)  הערת הריל"ג: וכ"ה בסידור האריז"ל ובסידור אדה"ז.

14)  מלשון הטוש"ע ושאר ראשונים משמע שמסתכל כן על שתי ידיו, וכ"כ בלקט יושר (מנהגי בעל תרומת הדשן, או"ח עמ' נז), ועוד (פסקי תשובות במהדורה החדשה סי' רחצ ס"ק ד ובהערות) – אבל צ"ע שהוא דלא כמ"ש בזהר (ח"ב רח,א. הובא להלכה בשו"ע אדה"ז סי' רחצ ס"ו ובסי' רצו סט"ו. ובשער הכוונות עניין שינוי התפילות דף ס טור ב, ובמשנת חסידים מסכת שארית ערבית פ"ה מ"ז), להסתכל רק ביד ימין. וראה בזה ב'התקשרות' גיליון תשל"ו.

15)  ותוך כדי כך מסייע ביד שמאלו לעבור להחזקת הכוס בימינו, כשכל האצבעות בצד העליון שלה קרוב לפיה, ואז מסיים להתיישב.

16)  אף שבשו"ע אדה"ז סי' רצו ס"ה כתב (ע"פ הלבוש): "גם נוהגין לשפוך על השלחן מן יין הנשאר בכוס אחר שתיית המבדיל, ומכבין בו הנר, כדי שיהיה נראה לכל שלא הודלק נר זה אלא למצוה, לנר של הבדלה, לברך עליו...". וראה פרטים במנהג זה ותולדותיו, בפסקי תשובות (במהדורה החדשה) ס"ק ז.

17)  הוספת הריל"ג.

18)  היו פעמים שהרבי קירב את ראשו הק' לצלחת וכך הריח.

מקור הנהגה זו בסידור יעב"ץ (בסידור המקורי הוצאת אשכול ח"א עמ' תתקיב – "לחבב המצוה"), וע' בלקוטי מהרי"ח (ח"ב דף פה,א). ולהעיר מרשימות דשנת תש"ג ('רשימת היומן' עמ' תכז): "לא נהגינן להריח מעשן נר הבדלה".

ובס' הליכות ומנהגי ש"ק כתב: "לפעמים, הנה אחר הבדלה היה רבינו נוהג להריח ריח עשן הנר ביין [=מהיין] שבתוך הצלחת של הכוס (יומן 'בית חיינו' מוצאי ר"ה, תנש"א). היה טובל אצבעותיו ביין ושם על גבי עיניו (לפנים, לצד האף) (שם, מוצאי אחרון-של-פסח תנש"א)".

19)  שהיא לאחר כו"כ שעות מההבדלה, וכבר עבר שיעור עיכול, ובינתיים לא אכל ולא שתה מאומה, ולכן קשה לומר בנדון את מש"כ המשנ"ב (סי' קפד ס"ק חי) אודות סעודות ארוכות.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)