חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:22 זריחה: 6:07 ט"ז באב התשע"ט, 17/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

תכלית הסבל
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1408 - כל המדורים ברצף
אין פשרות, רק עמדות קיצוניות
חדש על המדף
האש שבתוך הברד
הסתלקות צדיקים
שחרר עבדך
לעמול על האמת
הדרך ללב הצאר
תכלית הסבל
"אבא, עמדת בניסיון"
שימוש במגבונים בשבת

פעמים רבות אנו תוהים מדוע נגזר על האדם לעבור תקופות של צער וסבל. למה יש מצבים שהם בבחינת ירידה, עם כל המרכיבים הנלווים אליה? ההסבר הנפוץ הוא שזו ירידה לצורך עלייה, וכגודל הירידה – כן תגדל העלייה. לפעמים נאמר: "לפום צערא – אגרא". כלומר, כגודל הצער, גודל השכר. אבל יש מצבים של סבל וירידה גדולים כל-כך עד שקשה לראות איזו עלייה מצדיקה ירידה גדולה כל-כך.

את הזעקה הזאת זעק משה רבנו אל הקב"ה, לאחר שאחרי בואו אל פרעה הוחמרו גזֵרות השעבוד ביתר שאת. משה זעק (שמות ה,כב): "למה הרעותה לעם הזה!". על כך באה תשובת הקב"ה בתחילת פרשת וארא: "וארא אל אברהם, אל יצחק ואל יעקב בא-ל ש-די, ושמי ה' לא נודעתי להם. לכן אמור לבני ישראל אני ה', והוצאתי אתכם... וידעתם כי אני ה'".

גילוי שם הוי'ה

בפשטות נראה שבפסוקים האלה הקב"ה מרגיע את משה רבנו שלא ידאג שמא לא יקיים הקב"ה את הבטחתו לגאול את בני ישראל, ועל-כן הוא מודיע לו שעכשיו הגיע המועד לקיים את הבטחתו לאבות. אולם עדיין לא מובן עניינה של ההקדמה, הממעטת לכאורה בערכה של ההבטחה לאבות ("ושמי ה' לא נודעתי להם").

מסביר הרבי מליובאוויטש (לקוטי שיחות כרך לא, עמ' 23) כי דבריו אלה של הקב"ה הם תשובה לשאלתו של משה, מדוע בני ישראל צריכים לסבול כל-כך בגלות מצרים. הקב"ה, בתשובתו, אינו מסתפק בעצם ההודעה על הגאולה הקרובה, אלא מסביר את סיבת הצרות הנוראות של הגלות.

זה מה שהקב"ה אומר למשה: "וארא אל אברהם וגו'" – אמנם התגליתי אל האבות, והם זכו לגילוי שכינתי, אבל זה היה רק ב"א-ל ש-די" - התגלות מוגבלת ומצומצמת. ידוע ששם 'ש-די' הוא ממשמעות "שאמרתי לעולמי דיי" (חגיגה יב,א. הובא בתורה אור פרשת וארא נו,ג); כלומר, הגבלה וצמצום של האור האלוקי. זה הגילוי שזכו לו האבות, גילוי מוגבל ומצומצם, ואילו "שמי הוי'ה לא נודעתי להם" – הם לא זכו להתגלות הבלתי-מוגבלת שמתבטאת בשם הוי'ה.

אולם עתה בני ישראל עומדים לזכות לגילוי הגדול של שם הוי'ה – "וידעתם כי אני הוי'ה", ולכן יש צורך לעבור את קשיי הגלות. כדי לזכות להתגלות עצומה כל-כך, שאפילו האבות לא זכו לה, עליהם לעבור את ההכנה המיוחדת של הגלות.

גלות מצרים הייתה שלב מקדים למתן התורה על הר סיני, כפי שאמר הקב"ה למשה (שמות ג,יב,  וברש"י שם): "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוקים על ההר הזה". כל תכליתה של הגלות הייתה לאפשר את ההתגלות הגדולה בהר סיני. לכן כדאי היה לסבול את סבל הגלות, ובלבד לזכות להתגלות של הקב"ה בכבודו ובעצמו – "וידעתם כי אני הוי'ה".

שם הוי'ה  מוגדר (בלשון רש"י, שמות ו,ג) המידה ה'אמיתית' של הקב"ה. אמת במהותה אינה משתנית. על-כן דברים שנובעים מהתגלות שם הוי'ה הם נצחיים ובלתי-משתנים, כפי שנאמר (מלאכי ג,ו): "אני הוי'ה לא שניתי".

הגילוי הצפוי

גם בעבודתו האישית של כל אדם וב'יציאת מצרים' הפרטית שלו עליו לחתור למידה האמיתית – לדברים קבועים ובלתי-משתנים. המבחן האמיתי שאדם צריך להציב לעצמו הוא, אם מעמדו הרוחני יש בו קביעות שלמעלה משינויים, שאז זו הוכחה שהגיע לדרגה אמיתית בעבודת ה'.

כזאת היא גם הגאולה העתידה. עניינה אינו מצטמצם לגאולה גשמית וגם לא לגאולה רוחנית (גאולה מיצר הרע), אלא נועד לגילוי שם הוי'ה. הדבר נרמז בדברי הרמב"ם בסוף ספרו, כשהוא מתאר את ימות המשיח: "לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד... שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)