חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:50 זריחה: 5:35 ט"ז בסיון התשע"ט, 19/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

האש שבתוך הברד
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1408 - כל המדורים ברצף
אין פשרות, רק עמדות קיצוניות
חדש על המדף
האש שבתוך הברד
הסתלקות צדיקים
שחרר עבדך
לעמול על האמת
הדרך ללב הצאר
תכלית הסבל
"אבא, עמדת בניסיון"
שימוש במגבונים בשבת

מכת ברד מתוארת בתורה: "וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, אֵת כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה... וְאֶת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר". הברד היה משולב באש: "וַיְהִי בָרָד, וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד". בעקבות המכה הזאת אמר פרעה: "ה' הַצַּדִּיק, וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים".

תיאור מכת ברד מעורר כמה שאלות: ראשית, הפגיעה של מכת ברד במצרים נגרמה מגושי הקרח ששברו את כל מה שהיה תחת כיפת השמים. לשם מה היה צורך באש שבתוך הברד, דבר שהוא נס בתוך נס? שנית, מדוע אחרי מכת ברד דווקא הודה פרעה בצדקתו של הקב"ה?

הנילוס מטעה

תפיסת העולם המצרית הכחישה את קיומו של הבורא. הדבר נבע ממציאות החיים במצרים, שאין הגשם יורד בה ושהאדמה מקבלת את מימיה מהנילוס. בעקבות זאת אין בני מצרים נושאים את עיניהם לשמים בתפילה לגשם, אלא הם בוטחים במימי היאור, המצויים תמיד בשפע.

השקפה זו באה לידי ביטוי בפסוק ששם הנביא יחזקאל בפיו של פרעה: "לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי", וכפי שרש"י מפרש: "איני צריך לעליונים, כי יש לי יאורי מספיק כל צורכי". פוריות האדמה של מצרים נתפסה כעניין טבעי לחלוטין, בלי שיהיה צורך לקבל את השפע האלוקי מלמעלה.

הנילוס מטעה

גישה כזאת מפתחת גם תחושה של קרירות כלפי הזולת. כשהאדם מרגיש בטוח בעצמו ואין הוא תולה את עיניו אל השפע האלוקי נעשֶה ליבו אטום כלפי הזולת. ויש שבתוך הקרירות הזאת מסתתרת חמימות גדולה כלפי עצמו – האדם שקוע בענייניו האישיים עד שאין בו מקום לזולתו.

כלפי שתי התנועות הנפשיות האלה כוּונה מכת הברד. היא הוכיחה למצרים שאין הם יכולים לבטוח בארץ ובכוחה ולהתעלם מן השמים, שכן מן השמים יורד ברד ומרסק את כל נכסיהם. הברד עצמו שילב קרירות וחמימות – "בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת" – כדי להמחיש שמקור הקרירות הוא האש האנוכית שבתוכה.

הודאה בטעות

הברד הוכיח למצרים את טעותם. הכול תלוי בהשפעה מלמעלה, מהקב"ה, וההכרה בכך צריכה להביא את האדם לידי התבטלות והכנעה. אם חלילה כופרים בכך – הגשם נהפך לברד, וגאווה מביאה את האדם לידי קרירות כלפי הזולת ולידי חמימות בענייני עצמו.

לכן בעקבות המכה הזאת דווקא הודה פרעה ברשעתו והכריז: "ה' הצדיק". בכך נשברה ההשקפה המצרית שהאלילה את כוחות הטבע, והתברר לעיני כול שמקור השפע הוא מהקב"ה, ורק כאשר בוטחים בו ומתפללים אליו מבטיחים שלא תתפתח באדם קרירות כלפי הזולת וחמימות אנוכית, אלא תהיה בו התבטלות וענווה.

(רשימות, חוברת כז, עמ' 237)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)