שאלה: מדוע צום עשרה בטבת מתקיים בזמנו גם כשהוא חל ביום שישי?
תשובה: רבי דוד אבודרהם כתב שזו התענית היחידה שחלה לפעמים בימי שישי. הוא אף כותב שעשרה בטבת שונה מכל התעניות, שאילו היה חל בשבת – לא היו יכולים לדחותו ליום אחר, מפני שנאמר בו (יחזקאל כד,ב) "בעצם היום הזה" (אלא שעל-פי כללי הלוח אין הוא יכול לחול בשבת). בטעם הדבר פירש הרבי מליובאוויטש, שיום זה, שבו נאמר שם "סמך מלך בבל אל ירושלים", היה התחלת וסיבת כל המאורעות, עד הבקעת העיר, חורבן בית המקדש והגלות וצום גדליה.
גם כשהוא חל ביום שישי חלים כל דיני התענית וחייבים להשלימה עד צאת הכוכבים. מתפללים סליחות בשחרית, וקוראים 'ויחל' בשחרית ובמנחה, והאשכנזים מפטירים במנחה, כבכל תענית.
כמה פוסקים כתבו שביום התענית אסור לשמוע נגינה, ודין זה תקף גם בערב שבת אחר חצות היום.
גם חתן בשבעת ימי המשתה חייב לצום בצום הזה.
הנוהגים להתפלל מנחה בתענית בתפילין, אינם עושים זאת היום, מפני כבוד השבת.
אומרים 'עננו' בתפילת מנחה (גם כשמתפללים מאוחר), אבל אין אומרים בה תחנון ו'אבינו מלכנו', מפני כבוד השבת.
אם יש צורך, רשאים להקדים את תפילת ערבית, כדי שהציבור יוכלו להגיע לבתיהם עם צאת הכוכבים, ויקראו שוב קריאת שמע (שהגיע זמנה), ויוכלו לקדש מיד.
גם הנוהגים שלא לעשות קידוש בליל שבת ב'שעה השביעית' (בא"י: מ-5:40 עד 6:40), מקילים הפעם לקדש מיד בבואם לביתם, גם בתוך הזמן הזה. אבל מנהג חב"ד להחמיר בזה.
מקורות: אבודרהם הל' תענית עמ' רנד. נטעי גבריאל הל' חנוכה פרקים ס-סג, וש"נ. לקוטי שיחות כרך כה עמ' 448. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
