חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:05 זריחה: 6:47 י"ז בתשרי התש"פ, 16/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

להקהיל קהילות ביום השבת
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1012- כל המדורים ברצף
מהמשכיות הדורות של יוסף לנצחיות המלכות בישראל
עד כי יבא שילה
להקהיל קהילות ביום השבת
פרשת ויחי
נרות בעמוד במוצש''ק / תפילה לנשים
הלכות ומנהגי חב"ד

בשנת תש"נ קרא הרבי לחזק ולקיים את תקנת משה רבינו להקהיל את הרבים בשבתות ללימוד תורה * על מהות התקנה והאם נשים חייבות בה? * חקירה בגדרי מצות תלמוד תורה בשבת במיוחד, איזה מהם חלות גם על נשים ומהם הנושאים המועדפים ללימוד עמן ביום השבת? * רשימה נוספת בסדרת יסודתו בהררי קודש

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

בכל הזמנים והמקומות

בשנת תש"נ עורר הרבי אודות הקהלת קהילות בשבת ללימוד התורה – "ויקהל משה" – כדאיתא במדרש (ילקוט שמעוני ריש פרשת ויקהל): "אמר הקב"ה: עשה לך קהילות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת, כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהילות בכל שבת ושבת ולכנוס בבתי מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה כו'",

והוסיף:

כלומר, מזמנו של משה נקבע יום השבת להקהיל קהילות ולדרוש בתורה, כפי שנהג משה רבנו עצמו – "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל", האנשים הנשים והטף, "ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' גו'", ציוויים כלליים ועיקריים בתורה, ומאז נקבע בכל המקומות ובכל הזמנים עד סוף כל הדורות, שביום השבת מתקהלים בני-ישראל בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ועוסקים בתורה, החל מענינים שהזמן גרמא, כמו "הלכות שבת", פרשת השבוע, עניני המועדים דשבוע זה, ובלשון רבינו הזקן בשולחנו – "לקבוע מדרש להודיע לעם את חוקי האלקים ולדרוש בדברי אגדה להכניס יראת שמים בלבבם".

בהשלמה בלתי מוגהת, שצורפה כהוספה לשיחה המוגהת (התוועדויות תש"נ כרך א' עמ' 324) התבטא הרבי:

ישנם אמנם חילוקים בפרטי העניין, גודל ההתקהלות ("קהילות גדולות", "ברוב עם", או עשרה מישראל) וכן באופן הדרשה והלימוד בתורה כו', אבל כללות [=עצם] הענין שנוהגים להתאסף בבתי כנסיות ובתי מדרשות ביום השבת לעסוק בתורה ברבים – היה בכל הזמנים ובכל המקומות כפי שנקבע על-ידי משה רבינו... לבני-ישראל עד סוף כל הדורות.

וקודם לכן הקדים:

ומובן גודל התוקף שבעניין זה – כיון שנהגו כן בכל הזמנים ובכל המקומות... בכל מקומות מושבותיהם של בני ישראל.

לעניין זה הביא הרבי כמה מקורות (כדלהלן), מהם ניתן להוכיח גם את הנראה מוקשה לכאורה. שכן לכאורה נשים פטורות ואין עליהן חיוב מצות תלמוד תורה? כמו כן הקטנים, אף הם פטורים מלימוד תורה. אלא שיש לבאר זאת לפי הבא לקמן.

תחילה יש לחקור במהות עניין הקהלת קהילות – מצד איזה גדר הוא החיוב בדבר:

א) חיוב לימוד תורה – היות וביום השבת פנויים אנשים מעבודתם בימות החול, לכן נקבע יום זה ללימוד התורה, כשסגולת השבת מוסיפה בהצלחת הלימוד.

ב) כבוד התורה וחיזוק הדת.

ג) לימוד הלכות הנוגעות לחיי היומיום לידע את המעשה אשר יעשון ואלה אשר לא תיעשנה.

ד) לידע את ה'.

ה) להכניס יראת שמים בלב השומעים.

ויש לבחון תחילה את המקורות והאסמכתאות, לכל אחת מהגדרות אלו.

מצות תלמוד תורה

איתא בירושלמי (שבת פט"ו ה"ג): "לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא לעסוק בהם בדברי תורה".

ובטור (או"ח סר"צ): אמרה תורה לפני הקב"ה רבונו של עולם כשיכנסו ישראל לארץ... מה תהא עלי? אמר לה: יש לי זוג שאני מזווג לך ושבת שמו שהם בטלים ממלאכתם ויכולים לעסוק בך.

וכן איתא בתנא דבי אליהו רבא: אף-על-פי שאתם עושים מלאכה כל ששה ימים, יום השבת יעשה כולו תורה כו'.

ובפסיקתא: אילו הפועלים שהם עסוקים במלאכתן כל ימות השבת ובשבת הם באים ומתעסקים בתורה.

וכך נפסק בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רצ סעיף ה: לא ניתנו שבתות וימים-טובים לישראל אלא כדי לעסוק בהם בתורה, שכל ימות החול הם טרודים במלאכתם ואין להם פנאי לעסוק בה בקביעות, ובשבת הם פנויים ממלאכה ויכולים לעסוק בה כראוי. לפיכך פועלים ובעלי בתים שאינם עוסקים בתורה בקביעות כל ימי השבוע... שצריכים לעסוק בתורה הרבה... ומכל מקום גם הם [תלמידי חכמים] צריכים לעסוק בתורה... שהרי נאמר שבת לה' אלקיך.

סגולת שבת מוסיפה בלימוד: ראה זח"ג קעג, א. של"ה מסכת שבת נר מצוה נג. לקט יושר או"ח עמ' 118. שו"ת יוסף אומץ סימן עו.

כבוד התורה וחיזוק הדת

כתב המגיד משנה (הל' שבת פכ"ג הי"ט) "היו דורשים לעם בשבתות ומלמדים לעם חוקי האלוקים ותורותיו. והיה תועלת גדולה לכולם בזה... שהקיבוץ ההוא ברוב עם היה חוזק הדת ושמירת גדריו", והכוונה כמו שמפורש באור החיים הק' על הפסוק (בהמשך לדברי המדרש הקהל קהילות ודרוש ברבים – צוטט בהערה 6 בשיחת ש"פ נח תש"נ): ויקהל משה גו' ויאמר אליהם אלה הדברים, פי' הקהלת העדה ודרשת התורה צוה ה' לעשות אותם.

והרי זה קשור עם מה שמצינו בכמה מקומות שייכות מיוחדת בין מצות הקהל ותקנה זו – וכפי שמפורש בשיחת ש"פ וישב תשמ"ח הערה 89:

התוכן והפעולה דהקהל, "ליראה את ה' אלקיכם" – הרי זה חיוב תמידי, ובפרט בשבתות "להקהיל... יראת שמים בלבם".

וכן הוא בזוהר ר"פ ויקהל שצוטט על ידי הרבי ויובא להלן. והרי בהקהל נצטוו גם הנשים, מה שאין כן בתלמוד תורה, כדאיתא בגמרא (חגיגה ג, א) – אנשים ללמוד נשים לשמוע, טף כדי ליתן שכר למביאיהן [ובמסכת סופרים פי"ד ה"ו הגירסא "נשים כדי לקבל שכר פסיעות"].

והנה מצד עניין כבוד התורה וחיזוק הדת מיוּשבים כמה פרטים לגבי הדרשות הנ"ל:

מחד, למרות שתלמידי חכמים לא היו זקוקים לשמיעת דברים פשוטים או הלכות הידועות להם, מכל מקום הקפידו שיבואו ונענשו כשלא באו (ובלשון המגיד משנה: "ואפילו על חכמים גדולים היה הרב מקפיד כשלא היו באים לשמוע דבריו כו'" – וראה קידושין כה, א. שבת קכו, ב ואילך).

מאידך, משמע שחלק מהשומעים (עמי-הארץ) אכן לא הבינו את הדברים וקיבלו שכר על עצם השתתפותם [כמפורש ברש"י ברכות ו, ב – אגרא [דפרקא רהטא]: עיקר קבול שכר הבריות הרצים לשמוע דרשה מפי חכם היא שכר המרוצה שהרי רובם אינם מבינים כו'].

לימוד נשים ברבים

היכן מצינו אכן שגם לגבי תקנה זו מדובר ב"אנשים נשים וטף"?

מציין הרבי (בשיחת ש"פ נח תש"נ) בהערה 5:

להעיר מדברי הזהר על הפסוק (זהר חלק ב קצה, א): ויקהל משה, רבי אבא פתח 'הקהל את העם האנשים והנשים והטף', מה להלן כללא דכלהו ישראל אוף הכא כללא דכלהו ישראל, ומאן אינון שתין רבוא.

ובשיחה נוספת (ספר השיחות תשנ"ב כרך א' עמ' 266 הערה 91) בה צוטטו דברי אדמו"ר הזקן בשולחנו (סימן רצ סעיף ג – מילקוט שמעוני ריש פרשת ויקהל) להקהיל קהילות – ציין הרבי:

ויש-לומר שקאי [=שמוסב] על האנשים והנשים והטף, כמו "ויקהל משה" שנאמר בנוגע לציווי נדבת המשכן שהשתתפו בזה האנשים והנשים (ויקהל לה, כב ואילך)... (רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א' הלכה יב), וגם הטף, שגם הם השתתפו בנדבת המשכן (אבות דרבי נתן ריש פרק יא).

ויש להוסיף – בדרך אפשר:

מצינו בספר תניא רבתי סימן יח: ומצוה להיקהל בבתי כנסיות לדרוש ולפרש מענין היום לנשים ולעמי הארץ.

וכן מצינו בירושלמי סוטה פ"א ה"ד על השתתפותן של נשים בדרשות (ליל שבת-קודש של רבי מאיר). ובמחצית השקל (על המג"א בסימן שא סק"ז) כתב בעניין המצוה לילך לקבל פני הרב בשבת-קודש. [וראה אבן עזרא יתרו כ, ח שמנהג ישראל ללכת סמוך לשבת אצל הנביאים].

וראה גם הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פרק א' סוף הלכה יד: ובימיהם היה החכם דורש הלכות המצויות ורגילות וצריכות לכל אדם לידע אותן בלשון שמבינים הנשים ועמי הארץ, מדי שבת בשבתו.

[וראה בהרחבה במקורות שציין הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי ב"הערות וציונים" פרק א' חלק שני הערות 24-27/א (עמ' 718-721)]. ושם גם (בהלכות ת"ת פרק ד' הלכה ד) על חשיבות הדרשה.

ולכאורה דברי התניא רבתי (שהובאו לעיל) הם גם המקור לדברי אדמו"ר הזקן הנ"ל (בפ"א סוף הלכה י"ד – "בלשון שמבינים אנשים ועמי הארץ מדי שבת בשבתו"), ובפ"ד סה"ד (ולפלא שלא ציין כן הגרמ"ש אשכנזי שם).

לימוד הלכות הצריכות

כבר בילקוט שמעוני ר"פ ויקהל מפורש: ללמוד ולהורות לישראל דברי תורה איסור והיתר.

ומפורש בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רצ סעיף ג לגבי הדרשה: "על כן צריך לקבוע מדרש להודיע לעם את חקי האלקים". וראה גם בסעיף ד: והדורש לעם את חקי האלקים כו'.

ובמיוחד בהלכות תלמוד תורה (שצוטט לעיל) "ובימיהם היה החכם דורש הלכות המצויות ורגילות לכל אדם". וכן בהלכות ת"ת פ"ד ס"ד: שהרב דורש... ומורה לעם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון.

[דיוק הלשון "ובימיהם" – אולי על מה שכתב האליהו רבה (סימן רצ ס"ק ה) שעתה דורשים באגדה כיון שיש עתה די ספרים לעמי הארץ].

לכך יש להוסיף את מצות האמונה והדומין לה (אהבת ויראת ה' וכו'), שהן מהמצוות ש"חיובן תמידי לא יפסק מעל האדם אפילו רגע כל ימיו" – (חינוך באגרת המחבר בריש הספר (בסופה)) – שבלימוד זה [שעיקרו נמצא בפנימיות התורה] גם נשים חייבות בו, וחל עליהן מצות תלמוד תורה כדי לדעת כיצד לקיימם.

לידע את ה'

בסימן רצ שם בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן (סעיף ג), אחרי "להודיע לעם את חקי האלקים" מוסיף: "ולדרוש בדברי אגדה" והטעם: "להכניס יראת שמים בלבבם".

בספרי ריש פרשת עקב מפורש: רצונך להכיר את מי שאמר והיה עולם עסוק באגדה. וראה הגהות היעב"ץ גיטין ס, א: רבי יוחנן וריש לקיש הוו מעייני בספרא דאגדתא בשבתא – נכתב-בצידו, נראה-לי ספר של ע"ת וחכמת האמת הוא שאנו קוראים קבלה... והיו מעיינין בשבת בדברי אגדה שמושכת הלב מפני עונג שבת וקדושת היום מסייעת להשכיל ולהבין בחכמה הנעלמה, קודש קדשים היא. ומוסיף היעב"ץ אחרי הבאת דברי הספרי: "ואין זה אגדה של ספורי מעשיות שנקראו הגדה בה"א".

[ולכאורה ראיה לדבר מהאיסור ללמוד 'כתובים' שבתנ"ך בזמן הדרשה, משום שהוא מושך את הלב ומפני זה נמנעים מלשמוע את הדרשה (שבת קטו, א, שם קטז, ב, וראה תורה שלימה ויקהל ס"ק ד. ואין כאן מקומו].

ומתאים הדבר עם מה שכתוב באגרת הקודש (סכ"ג) לגבי לימוד אגדה, "שרוב סודות התורה גנוזין בה".

להכניס יראת שמים

בדברי אדמו"ר הזקן הנ"ל (סימן רצ סעיף ג) מפורש גם: "ולדרוש בדברי אגדה להכניס יראת שמים בלבבם". וכן בהלכות ת"ת פ"ד ס"ד: שהרב דורש בשבת במנחה... שדורש ומראה לעם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון ולהכניס בלבם יראת שמים.

ולכאורה מצינו כן בילקוט שמעוני: כדי שיהא שמי הגדול מתקלס בין בני... כאילו המלכתם אותי בעולמי שנאמר ואתם עדי נאם ה' ואני א-ל.

תפילת הנשים בהדלקת נרות

נמצא, אפוא, שלפי כל ההגדרות שמנינו (מלבד עצם חיוב לימוד התורה שבעיקרו נשים פטורות מתלמוד תורה) חל חיוב אף על הנשים, וממילא גם הן כלולות בתקנת הלימוד בשבתות.

אלא שלגבי הנושאים הנלמדים, מצביע הרבי בפירוט ובהדגשה יותר ללמוד הלכות שבת; פרשת השבוע; ועניני המועדים. ובאמת מפורש כן בילקוט שמעוני שם: ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת. ואילו האדמו"ר הזקן כותב רק "חוקי האלוקים" [וראה מה שכתב בזה הרה"ג הרה"ח ר' דוב טברדוביץ שליט"א ב"ספר היובל קרנות צדי"ק" (קה"ת תשנ"ג) עמ' תרנז ואילך]. ובפשטות הוא, משום שהלכות שבת הן הלכות הצריכות לאשה ("שאם לא תדע הלכות שבת איך תשמור שבת" – לשון ה'ספר חסידים' סימן שיג).

כמו כן פרשת השבוע – ראה ט"ז יו"ד רמו ס"ק ד. הגהות מהר"צ חיות סוטה כא, א. שו"ת שואל ומשיב מהדורה רביעאה ח"ג סימן מא. עטרת זקנים או"ח סמ"ז סי"ד.

אולם יסוד התקנה הוא, כדברי הרבי שם ש"ישנם אמנם חילוקים בפרטי הענין... אבל כללות הענין... בכל הזמנים ובכל המקומות", המבהירים כי עיקר התקנה הוא "להתאסף בבתי כנסיות ובתי מדרשות ביום השבת לעסוק בתורה ברבים".

לעצם שייכות נשים ללימוד תורה יש להוסיף – ראה לוח "היום יום" כה מנחם-אב; וכן ברבינו בחיי על-הפסוק כה תאמר לבית יעקב נאמר:

"וצוה לדבר אל הנשים תחלה ללמדן מוסר ודרך ארץ ועוד, כדי להמשיך לבן אל התורה והמצות... ועוד שהאשה הטובה היא סבה לתורה שהיא יכולה להמשיך את בנה לבית-המדרש לפי שהיא מצויה בבית והיא מרחמת עליו בכמה מיני געגועין כדי להמשיך אותו אחר למוד התורה מנעוריו וגם כי יזקין לא יסור ממנה".

[ומסיים: "ולכך ראויה האשה להתפלל לשם יתברך בשעת הדלקת הנר של שבת שהיא מצוה מוטלת עליה שיתן לה ה' בנים מאירים בתורה... ובזכות נר שבת שהוא אור תזכה לבנים בעלי תורה הנקראת אור שנאמר (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור. וכן דרשו רז"ל האי מאן דרגיל בשרגי הויין ליה בנים תלמידי חכמים"].


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)