חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:39 זריחה: 6:28 א' בתשרי התשפ"א, 19/9/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

על ספרים וסופרים
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1011- כל המדורים ברצף
חינוך עד כדי מסירות נפש
"גם העוון לא יעכב הגאולה"
על ספרים וסופרים
פרשת ויגש
הטף למה באו? / הרואה שביט או מטאור
הלכות ומנהגי חב"ד

אחד האישים המיוחדים שעסק בכתיבה, עריכה וההדרת ספרים מטעם 'מרכז לעניני חינוך' ו'קה"ת' היה הגאון החסידי הרב ר' יעקב עמנואל שוחט ז"ל (תרצ"ה – כ' מנחם-אב תשע"ג) * להלן רשימה מרתקת בפרסום ראשון על 'יחידויות', הוראות נדירות ועניינים שמימיים שסופרו על ידו בקשר לספרי רבותינו נשיאנו במיוחד * ומה העסיק את הרבי בערב שבת בראשית תשל"ח?! * מוגש לרגל "חג הספרים" יום הבהיר ה' טבת

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

לתרגם – לא כל אחד ראוי

בשנת תשכ"ד לערך, כששהיתי ב'יחידות' אצל הרבי יחד עם רעייתי תחי', נתבקשתי על-ידי הרבי לתרגם לאנגלית את החלק הרביעי של התניא – "אגרת-הקודש". עניתי לרבי שהנני סבור שהדבר אינו בכוחי. ופירטתי: כשאני לומד את 'אגרת-הקודש' בשיעורי החומש-תהלים-תניא וכיוצא-בזה, הנני חושב לפעמים שהבנתי משהו... אך כדי לתרגם צריך לדעת הרבה [יותר], ואין באפשרותי לתרגם ולהסביר את הדברים, מה גם שכל-כך הרבה מושגים קבליים נמצאים שם.

ניסיתי להציע לרבי לחלופין שאתרגם את "שער היחוד והאמונה" או את "איגרת התשובה". הרבי חשב לרגע ושלל זאת באומרו, כי חלקים אלו נועדו לתרגום על-ידי מישהו אחר, שבתוכניתו של הרבי להציע לו.

הרבי המשיך לתבוע ממני שאטול על-עצמי את העבודה ואני המשכתי לסרב (אפילו רעייתי נדהמה מסירובי), וטענתי שאינני מסוגל לבצע זאת (כך באמת הרגשתי), וכך התנהל המשך הדו-שיח.

הרבי: חזקה על חבר (=תלמיד חכם) שאינו מוציא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו.

אני: בשביל זה צריכים להיות קודם בחזקת "חבר".

הרבי (בחיוך): כשמעניקים למישהו תואר זה יכול להיות באחד משני אופנים: א) שכבר אוחזים בכך [=כלומר שהמדובר כבר אכן תלמיד חכם], ב) שזה נמצא 'בכוח' [=בפוטנציאל שלו אכן להיות כך].

הרבי לא ויתר והסכמתי לנסות, אך בלי שום התחייבות.

כשהתחלתי לעבוד על זה, הנה באופן שלא ניתן להסבירו בשכל, נשאבתי לתוך העבודה עד שפעמים רבות לא הייתי מסוגל להתנתק מהעבודה (ואשתי נאלצה לנתקני בכוח). הייתי ממש מרותק בצורה שקשה לתיאור.

כדאי לציין:

חומר כזה לא היה שייך לתרגם מבלי להבין את הדברים לאשורם. לצורך כך הייתי מחויב ללמוד את המקורות. ואכן, באותה תקופה יצאו לאור כתבי האריז"ל בהוצאה מהודרת וזה סייע לי רבות.

יסודות מיסטיים בחסידות

במהלך העבודה נוכחתי כי הערות-השוליים אינן מספיקות בכדי להבהיר את כל המושגים הקבליים. החלטתי, אפוא, לכתוב הקדמה בסיסית ולבאר את מושגי היסוד המופיעים ב"איגרת-הקודש".

היו לי שאלות רבות בהבנת העניינים ושיגרתים לרבי. בתגובה שאלני הרבי האם ניסיתי לשאול קודם אצל אחרים או שהוא הכתובת הראשונה. נהגתי כעצת הרבי. חלק ניכר מהשאלות פתרתי אצל אחרים, ואת השאר שיגרתי לרבי בכתב והרבי השיב לי. כששיגרתי לרבי את ההקדמה שכתבתי, הורה הרבי שרצונו שהדברים יופיעו לאור גם כספר בפני עצמו. הספר אכן הופיע בשם "יסודות מיסטיים בחסידות". כל העבודה על 'איגרת הקודש' ארכה כשנתיים וחצי.

[ברשימת דפוסי תניא תרגומים באנגלית נרשם: "חלק רביעי. אגרת הקודש. תורגם ע"י הרב יעקב עמנואל שי' שוחט עם הקדמה, הערות ומראי-מקומות שלו. פתח דבר – באנגלית – מכ"ק אדמו"ר שליט"א (הנדפס בחלקים הקודמים). בסופו – מפתח לפסוקי תנ"ך, מאמרי חז"ל בש"ס, זהר, תקוני-זהר, זהר-חדש, רמב"ם, שולחן-ערוך, כתבי האריז"ל, תניא (חלקים הקודמים). מפתח שמות, מפתח עניינים. הוצאת "קה"ת", ברוקלין, נ.י. ה'תשכ"ח. 22, 358 עמודים"].

פלאים בתורת אדמו"ר האמצעי

כאשר הסתיימה מלאכת תרגום "אגרת-הקודש" העלה הרבי רעיון חדש שאעסוק בו: על שיטתו של אדמו"ר האמצעי בחסידות וההבדלים בינו לבין אדמו"ר הזקן. כדי לכתוב ספר כזה צריכים ראשית ללמוד את כל ספרי אדמו"ר האמצעי כמו גם של אדמו"ר הזקן ואז לעמוד על ההבדלים הדקים שביניהם. אמרתי לרבי שאנסה, והרבי הורה לי לבקש הכוונה מגדולי החסידים בקשר לנושא הזה.

שאלתי חסידים גדולים, מבינים עצומים בתורת החסידות, וכולם אמרו לי שהם לא מסוגלים להגדיר את החסידות של אדמו"ר האמצעי. ב'יחידות' הבאה שלי אמרתי לרבי, ששאלתי אצל חסידים וכולם השיבו שאינם יכולים לסייע לי מכיוון שאינם מבינים בתורתו. הרבי חייך ואמר:

"הם לא מנסים סתם להתחמק, הם אכן אינם יודעים"... ה'יחידות' הזו הייתה מאוד מרתקת. הרבי דיבר בהרחבה אודות אדמו"ר האמצעי. שתי נקודות זכורות לי מאותה 'יחידות': א) דבר פלא, שלמרות שאדמו"ר האמצעי מביא את כל הרעיונות שמופיעים בספר התניא, אך את הספר עצמו כמעט ואינו מזכיר ומצטט. ב) פלא נוסף: למרות שהוא כתב והדפיס בחייו כל-כך הרבה ספרי חסידות – ("אף אחד מהרביים האחרים לא כתב והדפיס כל כך הרבה כמוהו") – החסידות שלו כמעט ואינה נלמדת.

(הרבי הזכיר עוד פרטים שאינם זכורים עתה), ומכיוון שלא יכולתי למצוא אף אחד שיוכל לכוון אותי בזה, נעצרה העבודה ולא נסתיימה.

הרבי דוחה את ה'התפטרות'...

בשנת תשל"ו בערך הורה לי הרבי לערוך מהדורה חדשה עם הערות ומפתחות לספרי הבעש"ט והרב המגיד. בעוד שהחלק של הבעש"ט לא היה קשה כל-כך כי התורות שלו הינן תורות קצרות (המהדורה אכן הופיעה לח"י אלול תשל"ז כחוברת בת 52 עמודים), הרי שהחלק של ה'מגיד' היה קשה מאוד: התורות היו ארוכות ומורכבות יותר (במיוחד, שבטבעי לא אהבתי את מלאכת עריכת מפתחות – עבודה גם טכנית הדורשת הרבה סבלנות).

התחלתי ללמוד את כל תורת הרב המגיד, ובמשך שנה ניסיתי להכין משהו ולא הצלחתי. ושוב עברה שנה נוספת, ובכל התקופה הזו, הרי בכל מכתב שקיבלתי מהרבי, הוא שאל אותי בקשר להתקדמות עם המפתח על תורת הרב המגיד, ומתי יהיה מוכן...

פעם אף זכיתי לקבל את הפתק הבא: "למה זה נוגע אליו אינני יודע, ולמאי נפקא מינה?", כלומר, שהעבודה הזו נועדה דווקא עבורי, וכביכול, אף הרבי אינו יודע הסיבה לכך, אך כאלה הם פני הדברים ועלי להשלים את העבודה. בשלב מסוים הרמתי ידיים והודעתי להרב חודקוב שאיננו מסוגל, אין לי חוש בזה. ביקשתי ממנו שימסור את העבודה למישהו אחר, ואני אשלם על כך, אך הרב חדקוב חזר אלי עם תשובה שלילית [=שהרבי אינו מקבל את ה'התפטרות' שלי מהפרויקט].

"המפתחות?"...

כפי שכבר סיפרתי השתדלתי להגיע לרבי פעמיים בכל שנה לשבת מברכים אייר (הסמוכה לכ"ו ניסן – יום הגעתי לליובאוויטש לראשונה בשנת תשי"ב), ולשבת מברכים אלול. באותה שנה, בשבת מברכים אלול תשל"ז, הרבי החל את דבריו בשיחה בהסבר, מדוע שתי שבתות אלו (אייר ואלול), הם השבתות-מברכים המרכזיים שבמהלך השנה.

הרבי הסביר ששבת מברכים אייר היא עבור כל תקופת הקיץ, ושבת מברכים אלול הוא היום שבו מברכים את חודש אלול, ואלול כולל גם את שבת מברכים תשרי, ולכן שבת מברכים אלול כולל את כל תשרי ואת כל השנה כולה. לאחר מכן המשיך הרבי לבאר את העניין של שבת שלישית – שבת בראשית. מהצורה שהרבי דיבר הרגשתי שהדברים מכוונים אלי (שהרי בשתי השבתות אייר ואלול נהגתי להגיע בקביעות), שכאילו עלי להתחיל להגיע גם לשבת בראשית.

ואכן קיבלתי על עצמי במחשבה שאגיע גם לשבת בראשית. כידוע לכול, בשמיני עצרת תשל"ח היה אירוע בריאותי בליבו של הרבי, ואז התלבטתי: מחד, הרי קיבלתי על עצמי! מאידך, איזו תועלת יש לבוא לשבת בראשית כאשר לא תתקיים התוועדות? לבסוף החלטתי, שמכיוון שקיבלתי על עצמי לבוא לשבת בראשית – עלי לנסוע מבלי חשבונות!

למרות מצב בריאותו של הרבי יצאה אז הוראה שאנשים ימשיכו לכתוב את הדוחו"ת שלהם לרבי. מנהגי היה לכתוב דו"ח פעם בחודש. באותו יום שישי, ערב שבת בראשית, כתבתי דו"ח ומסרתיו למזכירות הרבי. בצהרי היום קיבלתי מענה בן מילה אחת בלבד: "המפתחות?". באותו יום יצאו שלושה מענות בלבד, וזה היה אחד מהם!

דבר זה זעזע אותי נפשית – שהרבי במצב זה ומה שנוגע לו הוא ה'מפתחות' – והחלטתי שעלי לנסות שוב, ופתאום העבודה החלה לזרום, ובתוך חודשיים כבר סיימתי את עריכת המפתחות. דבר שלא הצלחתי במשך כשלוש שנים.

אמנם (כפי שגם ציינתי בהקדמתי) "למרות אי שלמותם", העבודה הייתה מוכנה לי"ט כסלו (בחוברת קכח [128] עמודים), ויצא לאור לקראת יו"ד כסלו תשל"ט מוקדש לזכות הרבי והרבנית ליובל החמישים לנישואיהם.

'תיקון' בכפליים

פעם אחרת ננזפתי על-ידי הרבי בנושא עריכת מפתחות, עד שכתב לי "אין דרכי לשים עבודת פרך על מי שהוא"... קיבלתי, אפוא, על דעת עצמי 'תיקון' – והחלטתי לערוך מפתח להמשך המאמרים 'מים רבים – תרל"ו' של אדמו"ר מהר"ש.

התיישבתי אז ללמוד את ה'המשך תרל"ו' ותוך מספר ימים ערכתי מפתח לפסוקים ומאמרי חז"ל ושלחתי זאת לרבי לקראת חנוכה. כתבתי לרבי שבגלל מה שקרה (שלא נעניתי לבקשת הרבי) החלטתי לעשות זאת כ'תיקון', ולהגיש זאת כמתנה לחנוכה. בתגובה ביקש ממני הרבי לערוך גם 'מפתח עניינים'. למרות שהמלאכה הייתה קשה, סיימתיה בתוך מספר שבועות ושלחתי לרבי. בינתיים נתגלה אוצר חדש של כתבי-יד-קודש ובו ההמשך, מאמרים ורשימות, והרבי ביקש להכינם לדפוס ולערוך גם להם מפתחות ולכלול זאת בספר אחד. המתנתי עד שגוף הספר הודפס. הדפיסו עבורי עותק מיוחד ואז ערכתי גם לו מפתחות.

בחודש שבט תשמ"א היה מוכן מצידי החומר ללא ההוספות, אך המלאכה של החומר החדש גרמה לכך שהספר (בן 104 העמודים) יצא לאור לר"ח שבט תשמ"ב. ציינתי אז ב'פתח דבר': "בינתיים עבר זמן רב ועל-כן אין שיטה אחידה בב' חלקי המפתחות אף שנצמדו ביחד".

אמנם, עדיין לא הייתי רגוע מספיק. חשתי שעדיין חסר משהו ב"תיקון" שלי, ולכן יזמתי מעצמי – עריכת מפתח לפסוקים, מאמרי חז"ל, רמב"ם, שולחן-ערוך, כתבי האריז"ל שבספר התניא, ושלחתים לרבי שהשיב לי "תשואת-חן תשואת-חן" (הספר נדפס על ידי קה"ת בשנת תשמ"ה).

[ובהמשך לזה יצא לאור "מראי מקומות לפסוקים, מחז"ל... ושאר ספרים אשר בספר התניא" (צב עמודים) קה"ת תשמ"ז].


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)