"תורה-אור" ד"ה "למען תהיה" סעיף המתחיל אמנם, "לא ישבות יומם מלראות", צ"ל: "לא ישבות יומם ולילה מלרצות".

אמי זקנתי (מרת רבקה נ"ע) [אשת אדמו"ר מהר"ש] בהיותה כבת שמונה עשרה שנה - בשנת תרי"א - חלתה, וציווה הרופא אשר תאכל תיכף בקומה משנתה. אמנם היא לא חפצה לטעום קודם התפלה, והיתה מתפללת בהשכמה, ואחר התפלה היתה אוכלת פת שחרית. כשנודע הדבר לחותנה אדמו"ר ה"צמח צדק", אמר לה: על יהודי להיות בריא ובעל כח. נאמר על המצוות "וחי בהם", שפירושו: וחי - בהם יש להחדיר חיות במצוות. כדי שתתאפשר החדרת החיות במצוות, בהכרח להיות בעל-כח ולהיות בשמחה. וסיים: אל לך לקיים את הבקרים על לב ריקן - עדיפה אכילה כהכנה לתפילה, מאשר תפילה כהכנה לאכילה. ובירכה באריכות ימים (נולדה בשנת תקצ"ג ונפטרה י שבט תרע"ד). –

מאמר זה אמר אאמו"ר [הרש"ב] לאחר יחידות, והוסיף: יש לעשות זאת בשמחה!