חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:37 זריחה: 5:38 י' בסיון התשע"ח, 24/5/18
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

רמב"ם 1 פרקים ליום

ספר נשים, הלכות גירושין, פרק ט.


מחזור ראשונה

הלכות גירושין פרק ט

א. המגרש את אשתו לאחר זמן קבוע הרי זו מגורשת כשיגיע הזמן שקבע, והרי זה דומה לתנאי ואינו תנאי, דומה לתנאי שהיא מתגרשת כשיגיע הזמן שקבע, ואינו תנאי שהמגרש על תנאי הרי גירש וזה עדיין לא גירש עד שיגיע אותו זמן, לפיכך המגרש על תנאי צריך לכפול תנאו וזה אינו צריך לכפול דברו ולא לשאר משפטי התנאין שבארנו.

ב. כיצד האומר לאשתו הרי זה גיטיך ולא תתגרשי בו אלא לאחר שלשים יום אינה מגורשת בו אלא לאחר שלשים יום, ואם מת הבעל או אבד הגט או נשרף בתוך שלשים יום אינה מגורשת.

ג. הלכה והניחתו בצדי רשות הרבים ונגנב או אבד משם לאחר שלשים יום הרי זו מגורשת הואיל והיה הגט קיים ביום שהיא מתגרשת בו וייחדה אותו במקום שאינו רשות הרבים, שצדי רשות הרבים אינן כרשות הרבים.

ד. וכן אם תלה הגירושין במעשה דינו כדין מגרש אחר זמן, כיצד כגון שאמר לאשה הרי זה גיטיך ולא תתגרשי בו עד שתתני לי מאתים זוז הרי זו מתגרשת אחר שתתן, ואינו צריך לכפול תנאו ולא לשאר מפשטי התנאין שבארנו, שהרי לא גירש על תנאי אלא עדיין לא גירש זה אלא תלה הגירושין בעשיית כך וכך ואחר כך תתגרש.

ה. ומה בין המגרש על תנאי לזה שקבע זמן לגירושין או תלאן במעשה, שהמגרש על תנאי יש שם גירושין ואינן גומרין עד שיתקיים התנאי, לפיכך כשיתקיים התנאי נתגרשה אם היה הגט קיים אע"פ שאינו ברשותה ואינה צריכה לחזור וליטלו או להיותו ברשותה אחר שנתקיים התנאי שהרי הגיע לידה תחלה בתורת גירושין, ואם נשאת קודם שיתקיים התנאי לא תצא כמו שבארנו. אבל התולה גירושין בזמן או במעשה לא הגיע גט לידה בתורת גירושין אלא בתורת פקדון עד הזמן שקבע או עד שתעשה המעשה, לפיכך כשיגיע הזמן צריכה להיות הגט ברשותה או תחזור ותטלנו או שיהיה במקום שייחדה אותו בו אע"פ שאינו רשותה כמו שבארנו ואחר כך תתגרש בו, ואם נשאת קודם שיגיע הזמן שקבע או קודם שתעשה המעשה שתלה בו הגירושין תצא והולד ממזר שעדיין היא אשת איש גמורה ואין כאן שם גירושין.

ו. הנותן גט ביד אשתו ואמר לה אם לא תתני לי מאתים זוז אין זה גט או אין את מגורשת הרי זה לא גירש כלל ואין כאן גט לא על תנאי ולא תלוי במעשה, וכן כל כיוצא בזה.

ז. הרוצה לגרש על תנאי ויהיה ענין תנאו שלא תתגרש עד זמן פלוני הרי זה מוציא ענין זה בלשון תנאי ויתלה התנאי בביאתו בזמן קבוע או בהליכתו, כיצד כגון שיאמר לה אם לא באתי מכאן ועד שלשים יום הרי זה גט ואם באתי בתוך שלשים יום לא יהיה גט ונותן הגט בידה, או יאמר לה הרי זה גיטיך מעכשו אם לא באתי מכאן ועד שלשים יום או הרי זה גיטיך על מנת שלא אבוא למדינה זו עד שלשים יום, וכן כל כיוצא בזה.

ח. התנה עליה שיהיה גט אם לא בא עד שלשים יום למדינה זו והיה בא בדרך בתוך שלשים יום וחלה או עכבו נהר ולא בא עד אחר שלשים יום הרי זה גט אפילו עומד וצווח הריני אנוס, שאין אונס בגיטין, ואע"פ שגילה דעתו שאין רצונו לגרש.

ט. התנה עליה שתתגרש כשיעבור מכנגד פניה שלשים יום והיה הולך ובא הולך ובא ולא נתיחד עמה, כשילך וישהה שלשים יום תהיה מגורשת, ואע"פ שהיה הולך ובא בתוך שלשים יום הואיל ולא נתיחד עמה הרי זה גט כשר. בד"א בשהתנה ואמר הרי היא נאמנת עלי לומר שלא פייסתי אותה, אבל אם לא האמינה חוששין שמא פייס אותה כשהיה הולך ובא ומחלה לו וחזר ובטל הגט כשפייסה, ומפני חשש זה יהיה הגט פסול אחר השלשים יום. וכן האומר לאשה הרי זה גיטיך לאחר שנים עשר חדש והיה עמה במדינה חוששין שמא פייס אותה עד שיאמר נאמנת עלי שלא פייסתי.

י. וכן כל התנאין שהן תלויין ברצונה ואם רצת ומחלה אותן לבעלה בטל הגט חוששין לו שמא פייס עד שיאמר נאמנת עלי, בד"א במתגרשת מן הנישואין שלבו גס בה אבל במתגרשת מן האירוסין אין חוששין לו שמא פייס.

יא. הרי זה גיטיך מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש אין חוששין שמא בא בסתר שאין דרך בני אדם לבוא בצנעה, ואם תם הזמן שקבע ולא בא הרי זו מגורשת, מת בתוך שנים עשר חדש אע"פ שאי אפשר שיבוא והרי היא מגורשת לא תנשא במקום יבם עד אחר שנים עשר חדש כשיתקיים התנאי.

יב. בריא שהתנה שיהיה זה גט אם מת או חולה שהתנה שיהיה זה גט אם מת מחולי זה לא אמר כלום, שמשמע אם מתי לאחר מיתה ומשמעו מעתה, לפיכך אם אמר אם מתי הרי זה כאומר לאחר מותי ואין גט לאחר מיתה.

יג. אמר לה הרי זה גיטיך מעכשיו אם מתי או מהיום אם מתי הרי זה גט וכשימות תהיה מגורשת.

יד. אמר לה הרי זה גיטיך מעכשיו או מהיום לאחר מיתתי ומת הרי זו ספק מגורשת שמא אחר שאמר מעכשיו חזר בו וסמכה דעתו על לאחר מיתה שאין גט לאחר מיתה.

טו. הרי זה גיטיך לכשתצא חמה מנרתקה ומת בלילה אינו גט, על מנת שתזרח חמה ומת בלילה הרי זו מגורשת וכשתזרח חמה יתקיים התנאי, התנה עליה שאם זרחה חמה יהיה גט ואם לא זרחה לא יהיה גט ומת בלילה אינו גט שהרי לא נתקיים התנאי עד שמת ואין גט לאחר מיתה.

טז. שכיב מרע שכתב גט לאשתו וגירשה ועמד אינו יכול לחזור בו, שאין גיטו כמתנתו, שאם תאמר יחזור בו יאמרו גיטו לאחר מיתה יגרש כמו מתנתו שאינה קונה אלא לאחר מיתה.

יז. הרי זה גיטיך מהיום אם מתי מחלי זה ונפל עליו בית או נשכו נחש או טרפו ארי וכיוצא בזה ומת אינו גט.

יח. אמר לה אם לא יעמוד מחלי זה ונפל עליו בית או נשכו נחש או טרפו ארי הרי זו ספק מגורשת. הרי זה גיטיך מעכשיו אם מתי מחלי זה ועמד והלך בשוק וחלה ומת אומדין אותו אם מחמת חלי הראשון מת הרי זה גט ואם לאו אינו גט, ואם ניתק מחלי לחלי ולא עמד בשוק הרי זה גט ואינו צריך אומד.

יט. ובכל אלו התנאין כל הימים שמנתינת הגט עד שימות ויתקיים התנאי הרי היא מגורשת לכל דבר, ובלבד שלא יתיחד עמה כמו שבארנו.

כ. חולה שרצה לגרש אשתו על תנאי כשימות כדי שלא תפול לפני יבם ואם עמד לא תהיה מגורשת ולא רצה לגרשה מעכשיו כדי שלא תטרף דעתו, כך הוא כותב בגט אחר שכותב התורף או אומר לה כשנותן לה הגט אם לא מתי לא יהיה גט ואם מתי יהיה גט ואם לא מתי לא יהיה גט, כדי שיהיה תנאי כפול והין קודם ללאו ולא יפתח פיו תחלה לפורענות, ואם מת תהיה מגורשת כשימות והוא שיגיע הגט לידה קודם מיתה.

כא. בעל שנתן גט לאחד ואמר לו זכה בגט זה לאשתי כדי שלא תפול לפני יבם ומת הבעל קודם שיגיע הגט לידה הרי זו ספק מגורשת, שרוב הנשים זכות היא להן שלא יפלו לפני יבם ולפיכך תהיה ספק מגורשת אע"פ שלא הגיע גט לידה הואיל וזכה לה בו אחר.

כב. אמר לעדים לאחר שנים עשר חדש כתבו גט ותנו לאשתי, או שאמר להם כתבו ותנו גט לאשתי לאחר שנים עשר חדש, הרי אלו כותבין אחר הזמן שקבע ונותנין לה, ואם כתבוהו בתוך הזמן אף על פי שנתנוהו לה אחר זמן שאמר אינו גט, כתבוהו אחר הזמן כשאמר ומת קודם שינתן לה אינו גט, ואם לא נודע אם מיתה קדמה לנתינת הגט או נתינת הגט קדמה למיתה הרי זו ספק מגורשת.

כג. אמר להן כתבו ותנו גט לאשתי אחר השבוע אין כותבין אלא עד שנה מאחר השבוע, אמר להן לאחר השנה כותבין עד לאחר חדש משנה שניה, אמר להן לאחר החדש כותבין עד לאחר השבת מחדש שני, אמר להן לאחר השבת כותבין מאחר יום השבת עד סוף יום שלישי, אמר להן כתבו ותנו לה קודם השבת כותבין מיום רביעי ועד סוף יום ששי ונותנין לה.

כד. הרי שאיחרו אחר הזמן שאמר ואחר כך כתבו ונתנו לה כגון שאמר להן לאחר החדש וכתבו ונתנו לה לאחר שתי שבתות מחדש שני הרי זה פסול.

כה. נתייחד עמה אחר שאמר להן לכתוב ולחתום וליתן לה הרי אלו לא יכתבו, וקל וחומר הדברים אם הגט שניתן לה לידה כשנתייחד עמה נפסל הגט שמא בעל קל וחומר לזה שלא נכתב, ואם כתבו ונתנו לה אחר שנתייחד עמה אינו גט.

כו. אמר לעשרה כתבו גט לאשתי אחד כותב על ידי כולם, כולכם כתבו כותב אחד מהם במעמד כולם, הוליכו גט זה לאשתי מוליכו אחד מהן על ידי כולם, כולכם הוליכו גט זה לאשתי מוליכו אחד מהן במעמד כולם.

כז. אמר לעשרה כתבו גט וחתמו ותנו לאשתי אחד מהן כותב ושנים מהן חותמין ואחד מהן נותנו לה, ואפילו היה הכותב אחד משני העדים שחתמו בו והוא השליח שנתנו לה הרי זה כשר, אמר להן כולכם חתומו כולם חותמין, ואם מנאן בין שמנה כולם בין שמנה מקצתן ואמר להן חתומו הרי זה כאומר כולכם חתומו ושנים שחותמין בתחלה הן משום עדים והשאר משום תנאי. לפיכך אם היו השאר פסולין או חתמו זה היום וזה למחר אפילו לימים הרבה הרי זה כשר, מת אחד מהן קודם חתימה הרי זה גט בטל, היה אחד משנים הראשונים פסול הרי זה גט פסול שמא יאמרו עד פסול כשר בעדות שאר שטרות בעת שיהיו העדים רבים, ולא הכשירוהו בגט שעדיו רבים אלא מפני שעידי מסירה הן העיקר.

כח. תקנו חכמים שהאומר לרבים לכתוב גט או לחתום או להוליך גט לאשתו, אם לכתיבה אומר להן כל אחד מכם יכתוב גט לאשתי, וכן להולכה יאמר כל אחד מכם יוליך, ואם לחתימה יאמר להן כל שנים מכם יחתמו בגט זה ויתנו לאשתי.

כט. ולמה אמרו חכמים עידי הגט אין חותמין אלא זה בפני זה, גזירה שמא יאמר לרבים כולכם חתומו אם תאמר חותמין זה שלא בפני זה שמא יעידו שנים ותטול הגט בידה ותחשוב שכבר העידו בו ועדיין לא נתקיים התנאי.

ל. אמר לשלשה שנים מכם יכתבו גט לאשתי ויחתמו ויתנו לה והיה בהן אב ובנו בין שחתם האב עם האחד בין שחתם הבן עם האחד הרי זה גט כשר, שהאדם עושה הבן שליח במקום האב.

לא. אמר לשנים כתבו וחתמו ותנו לפלוני שיוליך לאשתי, או תנו לשליח שיוליך לה, אחד מהן כותב ושניהם חותמין ונותנין לשליח, ואם הוליכו הן בעצמן ונתנו לה אינו גט שלא עשה אותו שלוחין לגירושין, כיצד יעשו יטלו אותו ממנה ויתנוהו לשליח וחוזר ונותנו לה בפניהן או בפני אחרים, ורבותי הורו בגט זה בדבר שאינו נראה מפני שיבוש שהיה בנוסחאות שלהן.

לב. אמר לסופר כתוב לי גט לאשתי כתבו ונתנו לבעל בלא עדים ונטלו הבעל ונתנו לשליח ואמר לו תן גט זה לאשתי בפני עדים והלך השליח ונתנו לה בפני עדים הרי זו ספק מגורשת, שאין השליח נאמן להתיר הערוה אע"פ שהוא עד אחד אלא מפני כתב העדים שחתמו על הגט שהן כמי שנחקרה עדותן עד שיהיה שם מערער כמו שבארנו, ואם היו שם שני עדים שיעידו שגט זה הבעל נתנו לשליח לגרשה בו הרי זו מגורשת.

לג. האומר לשליח תן גט זה לאשתי במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר אינו גט, הרי היא במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר כשר מפני שמראה מקום הוא לו, אמר לו אל תתנהו לה אלא בבית ונתנו לה בעלייה, אל תתנהו לה אלא בימין ונתנו לה בשמאל, תנהו לה ביום פלוני ונתנו לה בתוך הזמן, אינו גט, אל תתנהו לה אלא ביום פלוני ונתנו לה מלפניו או מאחריו אינו גט שהרי הקפיד על עצמו של יום וכן כל כיוצא בזה.

לד. וכן האשה שאמרה לשלוחה התקבל לי גיטי במקום פלוני וקבלו לה במקום אחר אינו גט, הבא לי גיטי למקום פלוני והביאו לה למקום אחר כשר.

לה. האומר לשלוחו הולך גט זה לאשתי בין שאמר לו הולך בין שאמר לו את הולך וחלה או נאנס משלחו ביד אחר, ואם אמר לו טול לי ממנה חפץ פלוני ותן לה גט זה הרי זה לא ישלחו ביד אחר, ואם שלחו ביד אחר ויצאת האשה לקראת השליח ונתנה החפץ בתחלה ואחר כך נתן לה הגט הרי זו מגורשת.

לו. נתן לה הגט ואחר כך נתנה החפץ אפילו מיד השליח הראשון אינו גט שהרי עבר על דברי הבעל בדבר שסתם בני אדם מקפידין עליו שהרי הבעל אמר לו טול החפץ ותן לה והוא נתן ואחר כך נטל.

לז. אמר לו תן לה הגט וטול ממנה חפץ פלוני הרי זה לא ישלחנו ביד אחר שאין רצונו שיהיה פקדונו ביד אחר, ואם שלחו ביד אחר הרי זה גט בין שנתנה החפץ תחלה בין שלא נתנה אלא בסוף.

לח. נתן הגט לשליח ואמר לו אל יתנהו לה אלא אתה ונתנו לאחר ונתנו לה אינו גט, וכן אם אמר לו אל תתנהו לה אתה אלא תנהו לפלוני והוא יתנהו לה ונתנו לה השליח הראשון אינו גט לפי שלא עשהו שליח לגירושין.

לט. נתן לו הגט ואמר לו הולך גט זה לאשתי אמר לו השליח איני מכירה אמר לו הבעל תנהו לפלוני הוא מכירה, הרי זה שליח שלא ניתן לגירושין ואינו נותן הגט אלא לפלוני שאמר הבעל ואותו הפלוני הוא שליח הגירושין והוא שמוליכו לה או משלחו ביד אחר אם חלה או נאנס.

מ. נתן הגט לשליח ואמר לו לא תתנהו לה עד שלשים יום וחלה או נאנס בתוך השלשים משלחו ביד אחר, שאע"פ שאינו עכשיו שליח לגירושין הואיל ולאחר שלשים יום יהיה שליח גירושין עושה שליח אחר בתוך השלשים יום.

מא. בד"א בשלא היה בעלה עמה במדינה או שהיתה מתגרשת מן האירוסין, אבל אם מתגרשת מן הנשואין ובעלה עמה במדינה חוששין לו שמא פייס, ואינו עושה שליח בתוך השלשים אלא אם כן אמר נאמנת עלי שלא פייסתי, אבל נותן הגט לה לאחר השלשים וחוששין לה כמו שבארנו עד שיאמר נאמנת עלי שלא פייסתי.


נא לשמור על קדושת הדף!

תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)