חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:47 זריחה: 5:47 כ"ג בתמוז התש"פ, 15/7/20
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

רמב"ם 1 פרקים ליום

קסז לשבות.. רמח לדון.. אין לו.


מחזור ראשונה

המשך מנין המצוות לרמב"ם זצ"ל - מצוות עשה

קסז.   לשבות בשמיני של חג, שנאמר "וביום השמיני מקרא קודש" (ראה ויקרא כג,לו).

קסח.  לישב בסוכה שבעת ימים, שנאמר "בסוכות תשבו, שבעת ימים" (ויקרא כג,מב).

קסט.  ליטול לולב, שנאמר "ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר כפות תמרים" (ויקרא כג,מ).

קע.    לשמוע קול שופר בראש השנה, שנאמר "יום תרועה, יהיה לכם" (במדבר כט,א).

קעא.  ליתן מחצית השקל בכל שנה ושנה, שנאמר "זה ייתנו, כל העובר על הפקודים" (שמות ל,יג).

קעב.  לשמוע מכל נביא שיהיה בכל דור ודור אם לא יוסיף ולא יגרע, שנאמר "אליו, תשמעון" (דברים יח,טו).

קעג.   למנות מלך, שנאמר "שום תשים עליך מלך" (דברים יז,טו).

קעד.  לשמוע מכל בית דין הגדול שיעמדו להם לישראל, שנאמר "ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה" (דברים יז,יא).

קעה.  לנטות אחרי רבים אם תהיה מחלוקת בין הסנהדרין בדינין, שנאמר "אחרי רבים להטות" (שמות כג,ב).

קעו.   למנות שופטים ושוטרים בכל קהל וקהל מישראל, שנאמר "שופטים ושוטרים, תיתן לך" (דברים טז,יח).

קעז.   להשוות בין בעלי דינין בשעה שעומדין בדין, שנאמר "בצדק, תשפוט עמיתך" (ויקרא יט,טו).

קעח.  להעיד בבית דין למי שיש לו עדות, שנאמר "והוא עד, או ראה או ידע" (ויקרא ה,א).

קעט.  לחקור העדים הרבה, שנאמר "ודרשת וחקרת ושאלת, היטב" (דברים יג,טו).

קפ.    לעשות לעדים זוממין כמו שזמו לעשות, שנאמר "ועשיתם לו, כאשר זמם" (דברים יט,יט).

קפא.  לערוף את העגלה כמצותה, שנאמר "וערפו שם את העגלה, בנחל" (דברים כא,ד).

קפב.  להכין שש ערי מקלט, שנאמר "תכין לך, הדרך, ושילשת" (דברים יט,ג).

קפג.  לתת ללויים ערים לשבת, וגם הן קולטות, שנאמר "ונתנו ללויים  . . . ערים" (במדבר לה,ב).

קפד.  לעשות מעקה, שנאמר "ועשית מעקה לגגך" (דברים כב,ח).

קפה.  לאבד עבודה זרה וכל משמשיה, שנאמר "אבד תאבדון את כל המקומות" (דברים יב,ב).

קפו.   להרוג אנשי עיר הנידחת ולשרוף את העיר, שנאמר "ושרפת באש את  . . . כל שללה" (דברים יג,יז).

קפז.   לאבד שבעה עממים מארץ ישראל, שנאמר "החרם תחרימם" (דברים כ,יז).

קפח.  להכרית זרעו של עמלק, שנאמר "תמחה את זכר עמלק" (דברים כה,יט).

קפט.  לזכור מה שעשה לנו עמלק תדיר, שנאמר "זכור, את אשר עשה לך עמלק" (דברים כה,יז).

קצ.    לעשות במלחמת הרשות כמשפט הכתוב בתורה, שנאמר "כי תקרב אל עיר" (דברים כ,י).

קצא.  למשוח כוהן למלחמה, שנאמר "והיה, כקורבכם אל המלחמה; וניגש הכוהן" (דברים כ,ב).

קצב.  להתקין יד במחנה, שנאמר "ויד תהיה לך, מחוץ למחנה" (דברים כג,יג).

קצג.   להתקין יתד, שנאמר "ויתד תהיה לך, על אזנך" (דברים כג,יד).

קצד.  להשיב את הגזל, שנאמר "והשיב את הגזילה אשר גזל" (ויקרא ה,כג).

קצה.  ליתן צדקה, שנאמר "פתוח תפתח את ידך" (דברים טו,ח; דברים טו,יא).

קצו.   להעניק לעבד עברי, שנאמר "הענק תעניק, לו" (דברים טו,יד); וכן אמה עברייה.

קצז.   להלוות לעני, שנאמר "אם כסף תלווה את עמי" (שמות כב,כד); "אם" זה אינו רשות אלא מצוה, שנאמר "והעבט, תעביטנו" (דברים טו,ח).

קצח.  להלוות לנוכרי בריבית, שנאמר "לנוכרי תשיך" (דברים כג,כא); מפי השמועה למדו שזו מצות עשה.

קצט.  להשיב המשכון לבעליו, שנאמר "השב תשיב לו את העבוט" (דברים כד,יג).

ר.       ליתן שכר שכיר בזמנו, שנאמר "ביומו תיתן שכרו" (דברים כד,טו).

רא.    להיות השכיר אוכל בזמן שכירותו, שנאמר "כי תבוא בכרם ריעך" (דברים כג,כה), "כי תבוא בקמת ריעך" (דברים כג,כו).

רב.    לעזוב מעל חברו או מעל בהמתו, שנאמר "עזוב תעזוב, עימו" (שמות כג,ה).

רג.     להקים המשא על הבהמה, שנאמר "הקם תקים, עימו" (דברים כב,ד).

רד.     להשיב האבידה, שנאמר "השב תשיבם, לאחיך" (דברים כב,א).

רה.    להוכיח החוטא, שנאמר "הוכח תוכיח את עמיתך" (ויקרא יט,יז).

רו.      לאהוב כל בני אדם מבני ברית, שנאמר "ואהבת לריעך כמוך" (ויקרא יט,יח).

רז.     לאהוב את הגר, שנאמר "ואהבתם, את הגר" (דברים י,יט).

רח.    לצדק מאזניים עם המשקלות, שנאמר "מאזני צדק אבני צדק" (ויקרא יט,לו).

רט.    לכבד החכמים, שנאמר "מפני שיבה תקום" (ויקרא יט,לב).

רי.      לכבד אב ואם, שנאמר "כבד את אביך, ואת אימך" (שמות כ,יא; דברים ה,טו).

ריא.   ליראה מאב ואם, שנאמר "איש אימו ואביו תיראו" (ויקרא יט,ג).

ריב.   לפרות ולרבות, שנאמר "פרו ורבו" (בראשית ט,ז).

ריג.    לבעול בקידושין, שנאמר "כי ייקח איש, אישה; ובא אליה" (דברים כב,יג; וראה דברים כד,א).

ריד.    לשמח חתן את אשתו שנה, שנאמר "נקי יהיה לביתו, שנה אחת  . . ." (דברים כד,ה).

רטו.   למול את הבן, שנאמר "וביום, השמיני, יימול, בשר עורלתו" (ויקרא יב,ג).

רטז.   לייבם אשת אח, שנאמר "יבמה יבוא עליה" (דברים כה,ה).

ריז.    לחלוץ ליבם, שנאמר "וחלצה נעלו מעל רגלו" (דברים כה,ט).

ריח.   לישא אונס את אנוסתו, שנאמר "ולו תהיה לאישה" (דברים כב,כט).

ריט.   לישב מוציא שם רע עם אשתו כל ימיו, שנאמר "ולו תהיה לאישה" (דברים כב,יט).

רכ.     לדון במפתה בחמישים שקל עם שאר דינין, שנאמר "כי יפתה איש" (שמות כב,טו).

רכא.   לעשות ליפת תואר ככתוב, שנאמר "וראית, בשביה, אשת, יפת תואר" (דברים כא,יא).

רכב.   לגרש בשטר, שנאמר "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה" (דברים כד,א; דברים כד,ג).

רכג.   לעשות לסוטה כתורה, שנאמר "ועשה לה הכוהן, את כל התורה הזאת" (במדבר ה,ל).

רכד.   להלקות הרשעים, שנאמר "והפילו השופט והכהו" (דברים כה,ב).

רכה.   להגלות רוצח בשגגה, שנאמר "וישב בה, עד מות הכוהן" (במדבר לה,כה).

רכו.    להיות בית דין הורגין בסיף, שנאמר "נקום, יינקם" (שמות כא,כ).

רכז.   להיות בית דין הורגין בחנק, שנאמר "מות יומת הנואף, והנואפת" (ויקרא כ,י).

רכח.   להיות בית דין שורפין באש, שנאמר "באש ישרפו אותו, ואתהן" (ויקרא כ,יד).

רכט.   להיות בית דין סוקלין באבנים, שנאמר "וסקלתם אותם" (דברים כב,כד).

רל.     לתלות מי שנתחייב תלייה, שנאמר "ותלית אותו, על עץ" (דברים כא,כב).

רלא.   לקבור הנהרג ביומו, שנאמר "כי קבור תקברנו ביום ההוא" (דברים כא,כג).

רלב.   לדון בעבד עברי כהלכותיו, שנאמר "כי תקנה עבד עברי" (שמות כא,ב).

רלג.   לייעד אמה עברייה, שנאמר "אשר לו יעדה" (שמות כא,ח), "ואם לבנו, ייעדנה" (שמות כא,ט).

רלד.   לפדות אמה עברייה, שנאמר "והפדה" (שמות כא,ח).

רלה.   לעבוד בעבד כנעני לעולם, שנאמר "לעולם, בהם תעבודו" (ויקרא כה,מו).

רלו.    להיות החובל משלם ממון, שנאמר "וכי יריבון אנשים והכה איש" (שמות כא,יח).

רלז.   לדון בנזקי בהמה, שנאמר "וכי ייגוף שור איש את שור ריעהו" (שמות כא,לה).

רלח.   לדון בנזקי הבור, שנאמר "כי יפתח איש בור" (שמות כא,לג).

רלט.   לדון לגנב בתשלומין או במיתה, שנאמר "וכי יגנוב" (ראה שמות כא,לז), "אם במחתרת" (שמות כב,א), "וגונב איש ומכרו" (שמות כא,טז).

רמ.    לדון בנזקי הבער, שנאמר "כי יבער איש, שדה או כרם" (שמות כב,ד).

רמא.  לדון בנזקי האש, שנאמר "כי תצא אש ומצאה קוצים" (שמות כב,ה).

רמב.  לדון בדין שומר חינם, שנאמר "כי ייתן איש אל ריעהו כסף או כלים" (שמות כב,ו).

רמג.   לדון בדין נושא שכר ושוכר, שנאמר "כי ייתן איש אל ריעהו חמור או שור" (שמות כב,ט).

רמד.  לדון בדין השואל, שנאמר "וכי ישאל איש מעם ריעהו" (שמות כב,יג).

רמה.  לדון בדין מקח וממכר, שנאמר "וכי תמכרו ממכר לעמיתך" (ויקרא כה,יד).

רמו.   לדון בדין טוען וכופר, שנאמר "על כל דבר פשע" (שמות כב,ח).

רמז.   להציל הנרדף ואפילו בנפש הרודף, שנאמר "וקצותה, את כפה" (דברים כה,יב).

רמח.  לדון בדיני נחלות, שנאמר "איש כי ימות, ובן אין לו" (במדבר כז,ח).


נא לשמור על קדושת הדף!

תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)