שישי ושמחו בשמחת תורה ותנו כבוד לתורה (מתפילת שמחת-תורה)

השמחה בשמחת-תורה אינה קשורה בלימוד התורה - שמבחינת הלימוד וההבנה יש הבדלים בין גדולים לקטנים. אלא השמחה היא על-ידי שרוקדים עם ספר-התורה כשהוא סגור ועטוף במעילו, ובריקוד כזה משתווים לגמרי הקטנים לגדולים, עד שגם ילד קטן ביותר רוקד ושמח כפי שרוקד הגדול שבגדולים.

משיחי ה'

דבר נוסף שמודגש בשמחת-תורה הוא נושא הגאולה השלמה. כפי שנאמר בפיוט המפורסם "שישו ושמחו בשמחת-תורה" - "בוא יבוא צמח (הוא שם המשיח¹) בשמחת-תורה". וכפי שמוסבר², "משיח יבוא בזכות השמחה בתורה".

ובנקודה זו מתחברים שני הדברים - עניין המשיח והילדים. חז"ל³ מפרשים את הפסוק "אל תגעו במשיחי"⁴, שהכוונה היא ל"תינוקות של בית-רבן". הסיבה שהילדים נקראים 'משיחי' היא משום ש"דרך תינוקות למושחן בשמן"⁵, או כביטוי לחשיבותם ולערכם, כ"הבל שאין בו חטא"⁶. אבל ישנו גם הפירוש הפשוט של המילה, 'משיחי' מלשון משיח.

ספוגים ציפייה

הקשר של הילדים לגאולה מתבטא בכמה דברים. למשל, חז"ל אומרים⁷, ש"לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית-רבן". מכאן מובן, שעל-ידי לימוד תורה על-ידי תינוקות של בית-רבן, באה הגאולה.

ההסבר הפנימי לקשר של ילדים למשיח הוא, שהחינוך של תינוקות של בית-רבן צריך להיות כזה, שהם יהיו ספוגים לגמרי בציפייה למשיח. יש להביא את הילדים לידי כך, שיהיו בטוחים בכל ליבם בבואו המידי ושיחיו עם המשיח, עד שכל מהותם - משיח. לכן מכנה אותם הקב"ה "משיחי" - המשיחים שלי.

הכול יידעו

כאשר הילדים הללו רוקדים ושמחים עם ספר-התורה בשמחת-תורה ממש כמו המבוגרים, יש בכך גם רמז לאחד מייעודי הגאולה - "לא ילמדו עוד איש את רעהו... כי כולם יידעו אותי, למקטנם ועד גדולם"⁸. כשתבוא הגאולה, ישתוו הקטנים לגדולים נוכח עוצמת הגילוי האלוקי, והשמחה של שמחת-תורה מהווה דוגמה לכך.

משמחה זו שואבים את הכוח לעבודת-ה' במשך כל השנה, עבודה בשמחה ומתוך ציפייה לוהטת לגאולה, ותוך שימת דגש על חינוכם של ילדי-ישראל. ושמחה זו היא ההכנה לשמחה הגדולה שתהיה עם הקב"ה עצמו, כפי שנאמר "עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים⁹" - והלוא כל ישראל הם צדיקים, "ועמך כולם צדיקים¹⁰" - בגאולה האמיתית והשלמה תיכף ומיד ממש.

(מתוך הספר 'שלחן-שבת', מעובד מ'התוועדויות' תשנ"ב כרך א, עמ' 146, מאת הרבי מליובאוויטש)

------------------------

1) ירושלמי ברכות פרק ב' הלכה ד. ןראה זכריה ג,ח ו,יב ("איש צמח שמו").

2) סידור יעב"ץ.

3) שבת קיט,ב.

4) דברי הימים א טז,כב.

5) פרש"י שבת קיט,ב.

6) חדושי אגדות מהרש"א שם.

7) שבת קיט,ב.

8) ירמי' לא,לג.

9) תענית בסופה.

10) סנהדרין פי"א, משנה א.